אביתר שולמן חוקר ומלמד דת ופילוסופיה בודהיסטית. מחקריו עוסקים בקשר בין פילוסופיה למדיטציה בבודהיזם, וכן בשאלות עקרוניות לגבי הבנת הדת הבודהיסטית, כגון לגבי אופיים ואופן חיבורם של כתבי הקודש הבודהיסטים, או לגבי טבעו הייחודי של הבודהה כפי שהוא מובן באסיה.
פרופ' יצחק שיחור הוא סינולוג בחוג ללימודי אסיה ובמחלקה למדעי המדינה. הוא השלים כתיבת עבודת דוקטור ב- London School of Economics and Political Science בשנת 1976. משנת 1993 הוא מכהן בקתדרה ללימודי סינית של מייקל וויליאם ליפסון.
פרופ' שיחור היה חבר הועדה אקדמית במכון המחקר הארי ס טרומן ולימים כמנכ"ל המכון, שימש כדיקן הסטודנטים באוניברסיטה העברית, כראש המחלקה למדע המדינה וכראש החוג ללימודי מזרח אסיה.
פרופ' בן-עמי שילוני בעל תואר ראשון ושני מן האוניברסיטה העברית ודוקטורט מאוניברסיטת פרינסטון. הוא לימד באוניברסיטה העברית משנת 1971 וזכה פעמיים בפרס מייקל מילקן על הצטיינות בהוראה. בשנת 2000 הוענק לו עיטור "כוכב הזהב והכסף" מטעם קיסר יפן על תרומתו להפצת תרבות יפן בישראל.
בן-עמי שילוני שימש מרצה אורח ועמית מחקר באוניברסיטאות הרווארד, אוקספורד, קיימברידג', קולורדו, טוקיו וברקליי. בשנת 2010 הוא זכה בפרס של "קרן יפן" והתקבל אצל הקיסר והקיסרית בארמון. הוא כתב ספרים בעברית, אנגלית ויפנית. ספריו בעברית הם: "יפן המסורתית: תרבות והסטוריה", "יפן המודרנית: תרבות והסטוריה" ו"יפן במבט אישי" (כולם בהוצאת שוקן). נושאי מחקריו הם יפן במאות ה-19 וה-20, היהודים והיפנים ומוסד הקיסרות היפני. משמש פרשן בתקשורת לנושאי יפן וקוריאה.
פרופ' צבי שפרין, מראשוני חוקרי מזרח אסיה בישראל, הוא מומחה בעל שם עולמי להיסטוריה של סין המודרנית ומייסדיי החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית.
פרופ' שפרין הוא מומחה בעל שם עולמי לתקופת עלייתה של סין המודרנית (1840-1949) ולמהפכת 1911 ששמה קץ לסין הקיסרית. ספריו העוסקים בדמותו של סון יאט-סן (1866-1925), אבי הרפובליקה הסינית, הפכו לקלאסיקה ונמנים עם ספרי היסוד של הסינולוגיה העולמית. על ספרו הראשון, "סון יאט-סן ומקורות המהפכה הסינית" (ברקלי: הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 1968), זכה בעיטור ע"ש גוהן ק. פיירבאנק מטעם החברה ההיסטורית האמריקנית. הספר תורגם לסינית (בסין ובטאיואן), ויצא במהדורה מחודשת בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה בשנת 2010, ערב יובל המאה למהפכת 1911. באותה שנה יצאה גם בסין הוצאה מחודשת של כתביו המרכזיים (2 כרכים הכוללים שני ספרים ושמונה מאמרים) תחת הכותרת "סון יאט-סן והמהפכה הסינית. 孙中山与中国革命".
בשנת 2010 בחרה בו הסיפריה הלאומית הסינית לאחד מ"מאה הסינולוגים הגדולים ביותר בכל הזמנים."
פרופ' צבי שיפרין הוא חתן פרס ישראל לחקר לימודי המזרח הרחוק לשנת תשע"ה.
גדעון שלח הוא ארכיאולוג של סין, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת פיטסבורג (ארה"ב). מחקרו מתמקד בארכיאולוגיה של התקופה הניאוליתית ותקופת הברונזה בסין וכן במחקר במימון ה ERC על חומות מתקופת ימי הביניים בסין ובמונגוליה.
החל משנת 1994 נפל בחלקו להיות מהארכיאולוגים הזרים הראשונים שהתאפשר להם לקיים מחקר שטח ארכיאולוגי בסין. הסקר האזורי הסיסטמאתי שבו הוא החל כמחקר הדוקטורט בשנים 1994-5 התפתח החל משנת 1998 למחקר בין-לאומי בו הוא שיתף פעולה עם ארכיאולוגים מסין ומארה"ב. בנוסף לסקר המכסה שטח של מעל 1000 קמ"ר המחקר כלל גם חפירות בדיקה, מיפוי של אתרים נבחרים, ומחקר גיאולוגי וסביבתי. תוצאות הפרוייקט פורסמו בשני ספרים ומספר רב של מאמרים מדעיים.
בשנת 2011 הוא יזם פרוייקט שטח ארכיאולוגי חדש, הפעם כשיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת ג'י-לין בסין. המחקר מתקיים באיזור פו-סין, בפרובינציית ליאו-נינג ומתמקד בראשית החקלאות וישובי הקבע בצפון סין. המחקר זוכה לתמיכה של הקרן הלאומית למדע וכן של קרן המחקר של הנשיונאל-ג'יאוגרפיק. במחקר לוקחים חלק מדי שנה סטודנטים ישראלים וסינים. בשנים האחרונות הוא החל במחקר השוואתי של נתונים ארכיאולוגים מחלקים נרחבים של סין. ספרו על הארכיאולוגיה של סין, מהתקופה הפליאוליתית עד לראשית תקופת האיחוד הקיסרי, הופיע בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. ספרי המבוא שהוא כתבת ביחד עם פרופסור יורי פינס על ההיסטוריה של סין, רואים אור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ומשמשים כספרי הלימוד הבסיסיים בכל האוניברסיטאות בארץ.
במהלך השנים הוא מילא מספר תפקידים בחוג ובאוניברסיטה: ראש החוג ללימודי מזרח אסיה, המנהל הראשון של מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה, סגן-דיקן הפקולטה למדעי הרוח, ראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה ומנהל פרוייקט המחקר בנושא המרחב האסייתי. פרסומיו כוללים 6 ספרים, ספר ערוך ומעל ל 40 מאמרים בכתבי עת אקדמיים מובילים.
שעות קבלה: יום ב' 15:00-16:00, בנין מנדל, קומה 2 חדר 241
גב׳ צ׳יין לי ניהלה בעברה בית ספר פרטי לשפות בסין, ולימדה את השפה הסינית במקביל לדיפלומטים אמריקנים וישראלים.
למידה ולימוד שפות הם שאיפת חיי.
בסין, ניהלתי בית ספר פרטי לשפות. במקביל, לימדתי את השפה המנדרינית וקורסי תרבות שונים לנציגים דיפלומטים מהשגרירות והקונסוליה האמריקאית ומהקונסוליה הישראלית בצ'נגדו במהלך 6 שנים. ניסיוני האישי בתור תלמידה לשפות זרות מאפשר לי להזדהות עם קשייהם של תלמידיי, להסביר להם את הניואנסים וההבדלים הקלים שיש במילים הנרדפות בסינית, וכך לתת להם תפיסה חדה יותר של השפה. כתוצאה מכך הם מסוגלים לדבר סינית בצורה מדויקת. זה בדיוק מה שאני שואפת לעשות עם תלמידים ישראלים בארץ.
מבחינה אקדמית, אני רוצה לעבוד עם ישראלים אשר הגיעו לרמת שליטה גבוהה בשפה הסינית, ויחד איתם, לכתוב מילון סיני עברי ועברי סיני כדי להועיל לתלמידים משתי המדינות. אני מאמינה שמילונים דו-לשוניים הם כלי הכרחי על מנת לצלוח את עולמות המבוך של שתי השפות היפות והעתיקות הללו.
דן שרר הוא היסטוריון שחוקר את יפן הקדם-מודרנית, בפרט בתקופת הסנגוקו (המאה ה-15 וה-16). מחקרו מתמקד במערכות פוליטיות קטנות יחסית, ובוחן כיצד המערכות הללו פעלו ואת יחסיהן עם משטרי הלוחמים ששלטו ולחמו ביפן במאות 15-16.
דן סיים תואר שלישי באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC), ולאחר מכן ביצע מחקר במכון להיסטוריוגרפיה באוניברסיטת טוקיו (Tokyo University Historiographical Institute) וב-Kyoto Institute Library and Archive.
פרויקט המחקר שלו מתמקד במקדשים הבודהיסטיים של כת הניצ'ירן ביפן. מקדשים אלה הקימו מועצה אשר משלה בכת, ודרכה ניהלו משא ומתן עם השליטים הלוחמים ועם חצר הקיסר כיחידה אחת ולא כמקדשים נפרדים. מחקרו של ד"ר שרר עוקב אחר פעולת המועצה ובוחן כיצד סייעה למקדשים לשרוד תקופה אלימה ומסוכנת יחסית ביפן מבלי שנאלצו להתערב בלחימה בעצמם. בנוסף, ד"ר שרר חוקר גם שודדים יפנים במאות ה-13 וה-14, וכן את ההיסטוריה של הקסם ביפן.
