בחוג ללימודי אסיה לומדים וחוקרים את מדינות מזרח אסיה (סין, יפן, קוריאה), דרום-מזרח אסיה (אינדונזיה) ודרום אסיה (הודו). 

האזורים של מזרח אסיה ושל דרום אסיה נמצאים בשנים האחרונות במרכז הזירה הכלכלית והפוליטית העולמית. סין, יפן וקוריאה - במזרח אסיה, והודו - בדרום יבשת אסיה, מהוות כל אחת בפני עצמה גורם רב-השפעה בזירה הבינלאומית. מעמדה של סין, אשר מיצבה את עצמה זה מכבר כאחת ממעצמות-העל בזירה הגלובלית, וחשיבותן של יפן, אינדונזיה, קוריאה והודו – מגבירות ומחזקות את הדרישה להבנה מעמיקה של התרבות, ההיסטוריה, החברה והשפות של ארצות אלה.

בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, שהינו מחלוצי התחום בישראל, אנו מציעים תכנית לימודים מובנית ומגובשת שבמרכזה לימודי שפה (סינית, יפנית, קוריאנית, הינדי, סנסקריט ואינדונזית), לצד שורה של מבואות היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים אודות הודו, אינדונזיה, סין, יפן וקוריאה, וכן קורסים ממוקדים המכסים מגוון רב של נושאים – החל מיחסים בינלאומיים, ספרות וקולנוע של יפן, דרך שירה סנסקריטית עתיקה, וכלה בסוגיות אקולוגיות, פוליטיות וחברתיות בסין. החל מכלכלה ועסקים באסיה, דרך בודהיזם בהודו, היסטוריה מונגולית, אסלאם בדרום-מזרח אסיה, קולוניאליזם ופוסט-קולוניאליזם בהודו, ומגדר וספרות בקוריאה המודרנית.

תכנית הלימודים שלנו מקנה לסטודנטים בסיס איתן של ידע לשוני ועיוני המאפשר המשך מוצלח של חיים מקצועיים או אקדמיים בתחום. תהליך ההיכרות וההבנה של תרבויות ושפות אסיה מתרחש גם על-ידי ערוצי למידה וחוויה נוספים, כולל השתתפות ב"קורסים מטיילים" בסין, הודו, יפן וקוריאה בהדרכת מורי החוג; תכניות התמחויות לתלמידי התכנית המשולבת של לימודי אסיה ומנהל-עסקים; וכן פורומים מיוחדים, במסגרתם תלמידים בתכנית המשולבת של לימודי אסיה עם מנהל-עסקים ובתכנית המשולבת של לימודי אסיה עם יחסים בינלאומיים נפגשים ושומעים הרצאות מפי נציגים ישראלים וזרים מעולם העסקים, הממשל והדיפלומטיה.

 

מסורת של מצוינות מתמשכת

מאז ימיו הראשונים של החוג באמצע המאה העשרים ועד ימינו, אנו משלבים מסורת הוראה מפוארת עם דינאמיות ופתיחות, אשר מאפשרות לנו לשמור על רמה גבוהה של הוראה ומחקר. זהו חוג ותיק אך גם צעיר ודינאמי, המשלב מרצים ותיקים וחדשים, חוקרים מישראל שרכשו להם מקום של כבוד בקרב השורה הראשונה של קהילת החוקרים בעולם כולו, וכן לא מעט חוקרים ומורים מחו"ל – כולל מארצות אסיה.

לאחר שהמורים הוותיקים בני הדור הראשון יצאו לגמלאות, תפסה את מקומם קבוצה של מורים בני הדור השני והשלישי, רובם בוגרי החוג. עם אלה נמנים, במדור סין: פרופ' יורי פינס, מומחה להיסטוריה של סין ולהגות פוליטית סינית; פרופ' גדעון שלח, העוסק בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של סין הקדומה; פרופ' מיכל בירן, שמומחיותה בתחום יחסי סין ומרכז אסיה והשושלות הזרות בסין - בעיקר האימפריה המונגולית; וד"ר אורנה נפתלי, החוקרת את החברה והפוליטיקה בסין העכשווית. במדור יפן: פרופ' ניסים אוטמזגין, שמומחיותו בתחום יפן העכשווית, תרבות פופולרית במזרח אסיה וקשרי יפן עם ארצות מזרח אסיה, וד"ר דני אורבך, מומחה להיסטוריה צבאית ולהיסטוריה של יפן המודרנית. לימודי השפות לתואר בוגר במדורים אלה מתקיימים במסגרת היחידה ללימודי שפות באוניברסיטה העברית, וכוללים קורסי סינית ויפנית המותאמים לסטנדרטים בינלאומיים ושמים דגש מיוחד על יכולות שימוש פרקטיות בשפה.

החל בשנה"ל תשס"ט (2008/9), החוג מציע גם תכנית התמחות בלימודי קוריאה.  התוכנית במדור קוריאה הינה היחידה מסוגה בישראל, ובמסגרתה ניתן לרכוש את השפה הקוריאנית וכן ללמוד מבואות היסטוריים וקורסים ממוקדים אודות היבטים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים של דרום-קוריאה וצפון קוריאה.

מדור הודו-אינדונזיה מציע התמחות במגוון השפות והתרבויות של אזור דרום-אסיה ודרום-מזרח אסיה. מורי המדור: פרופ' יגאל ברונר, פרופ׳ רונית ריצ׳י, ד״ר רותם גבע וד״ר אביתר שולמן, וגמלאי המדור, פרופ׳ דוד שולמן  וד"ר יוחנן גרינשפון, מלמדים אודות שפע של נושאים, ובכלל זה: היסטוריה תרבותית ואינטלקטואלית של דרום הודו; ספרות סנסקריטית; בודהיזם והינדואיזם; מסורות תרגום, אסלאם וספרות באינדונזיה; היסטוריה מודרנית של דרום אסיה, פוליטיקה וחברה בהודו העכשווית ועוד. המדור מספק הכשרה במבחר שפות דרום אסיה: סנסקריט, הינדי, טלוגו, מליאלם וטמילית. החוג הוא היחיד בארץ בו ניתן ללמוד אודות התחום של לימודי אינדונזיה ולרכוש את השפה האינדונזית. באוניברסיטה העברית פועל כיום גם אנסמבל גאמלן, שההצטרפות אליו פתוחה בפני התלמידים ומאפשרת להתוודע אל תרבות אינדונזיה גם דרך המוזיקה.

 

שפע של פעילויות מחקר והעשרה

תכנית ההוראה שלנו לתואר הראשון ולתואר השני בתחומים השונים הינה מגוונת ומצטיינת באיכותה. לצד זאת, תלמידי החוג בכל המדורים יכולים להעשיר ולהעמיק את ידיעותיהם ע"י יציאה ללימודים בחו"ל, כולל במדינות אסיה, במסגרת התכנית לחילופי-סטודנטים של האוניברסיטה העברית . החל בשנת 2011, החוג מציע גם תכנית של לימודי קיץ אינטנסיביים בסין, שבמסגרתה התלמידים המצטיינים זוכים במלגות נסיעה לסין מטעם מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית.

החל מ-2006 פועל באוניברסיטה העברית מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה, המקיים שפע של פעילויות תרבותיות ואקדמיות שונות - החל מערבי הקרנת סרטים וארגון מופעי תרבות מיפן, קוריאה וסין, וכלה בארגון הרצאות-אורח, סדנאות וכנסים אקדמיים בינלאומיים. משאבי מרכז פריברג לצד משאבים נוספים של האוניברסיטה העברית מאפשרים לתלמידי מחקר מצטיינים במסלולי הדוקטורט והמוסמך לזכות במלגות לימודים. לצד זאת, החוג ללימודי אסיה מעניק גם מגוון של פרסי לימודים לתלמידים מצטיינים לתואר בוגר.

משאבי מרכז פריברג ומשאבים נוספים תומכים באוסף האסיאתי בספרייה המרכזית למדעי הרוח והחברה בהר הצופים. הקמתה של הספרייה החדשה בשפות האסיאתיות כיחידה נפרדת במסגרת הספרייה המרכזית תורמת לביסוס מעמדה של האוניברסיטה העברית כמרכז מחקרי חשוב בקנה מידה בינלאומי.

הצטיינות במחקר ובהוראה, אווירה של שיתוף בין סגל המורים והתלמידים, ופעילויות העשרה רבות מעבר לשעות הלימודים מאפיינות את החוג מימיו הראשונים ועד ימינו. בזכות כל אלה, זכה החוג בפרס הרקטור לשנת תש"ע (2010) ליחידה המצטיינת באוניברסיטה כולה. כיום, נמצא החוג ללימודי אסיה בעידן של שגשוג חסר תקדים. אנו גאים להמשיך בדרך זו, ושוקדים כל העת להגיע להישגים נוספים במטרה להציע לתלמידים שלנו חוויית למידה  מגוונת ומרתקת.