מדור סין

MB

פרופ' מיכל בירן

ראשת המכון ללימודי אסיה - אפריקה
מנהלת פרוייקט מחקר על האימפריה המונגולית
יועצת מוסמך - מדור סין
סמסטר ב - יום ד 9:15-10:15
5883460

תחום המחקר של מיכל בירן הוא ההיסטוריה של נוודי מרכז אסיה, בדגש חזק על האימפריה המונגולית (מאות 13-14) והקשרים בין סין, מרכז אסיה ועולם האסלאם בתקופה הפרה מודרנית.

קרא עוד

מיכל למדה לכל תאריה באוניברסיטה העברית (כולם בהצטיינות יתרה). במהלך הלימודים היא למדה שנה בסין, באוניברסיטת שאנדונג, ושנה באוניברסיטת הרוארד בארה"ב. את הפוסט דוקטורט היא עשתה במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, ארה"ב.

מיכל עובדת על מספר פרויקטים גדולים, הראשי שבהם, במימון הEuropean Research Council (ERC) עוסק בתנועות של אנשים, רעיונות וחפצים לאורך אירואסיה המונגולית- מסין דרך עראק ועד איטליה, ובהשלכות של תנועות אוכלוסין עצומות אלו על ההיסטוריה העולמית. במקביל היא עובדת על ספר על ההיסטוריה של מרכז אסיה תחת השלטון המונגולי, פרויקט הממומן ע"י הקרן הלאומית למדע. פרויקט נוסף שממומן ע"י קרן הומבולדט הוא פרויקט ישראלי-מונגולי-גרמני המשלב מחקר היסטורי וחפירות ארכאולוגיות בעיר קראקורום,  ששימשה כבירת האימפריה המונגולית (1237-1260). כמו כן, יחד עם  Kim Hodong היא עורכת את הספר The Cambridge History of the Mongol Empire בעבור הוצאת הספרים של אוניברסיטת קיימברידג' (2 כרכים).

מיכל פרסמה 3 ספרים, קובץ ערוך אחד (השני עתיד לצאת בקרוב), ומעל 40 מאמרים בספרים ובכתבי-עת.

היא זכתה במספר פרסים, ביניהם פרס נשיא האוניברסיטה לחוקר צעיר מצטיין ע"ש יורם בן פורת (2005); פרס ברונו מטעם יד הנדיב בתחום לימודי האסלאם והמזה"ת (2006); פרס לנדאו מטעם מפעל הפיס בתחום חקר ההסטוריה של מזרח אסיה ותרבויותיה (2007); ופרס ע"ש אנה-ליסה מאייר מטעם קרן הומבולדט הגרמנית (2012).  מיכל שימשה במספר תפקידים באוניברסיטה ביניהם ראש התכנית לדוקטורנטים מצטיינים בפקולטה למדעי הרוח (2009-2011), כראשת מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה, ומשמשת החל משנת הלימודים תשפ"ב כראשת המכון ללימודי אסיה - אפריקה. 

מיכל מלמדת את המבוא "סין הקיסרית המאוחרת"  וכן סמינרים בנושא האימפריה המונגולית, דרך המשי וההיסטוריה של מרכז אסיה. במקביל היא מלמדת גם בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת.

קראו פחות
tami

ד"ר תמר גרוסוולד עוזרי

מדור סין
שעת קבלה בתיאום מראש

תמר (תמי) גרוסוולד עוזרי היא משפטנית של סין המודרנית הבוחנת את הקשרים שבין פוליטיקה לבין מערכות החוק והמשפט בסין העכשווית והשפעתם על צמיחת המשק הסיני. 

קרא עוד

מחקריה בוחנים את ההיבטים הפוליטים והמשפטיים המתווים תהליכי פיתוח כלכלי בסין מ-1978 ועד ימינו, ואת השפעותיהם על החברה הסינית. תחומי התמחותה כוללים: התפתחות מערכת החוק והמשפט בסין העכשווית, משפט מסחרי (בפרט בתחומי התאגידים, שוק ההון, השקעות זרות), כלכלה פוליטית, עלייתה הכלכלית של סין בזירה הבינלאומית.

לתמי תארים במשפטים ובלימודי מזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מישיגן, ארה"ב. באוניברסיטת מישיגן, היתה ד"ר גרוסוולד עוזרי מלגאית גרוטיוס בפקולטה למשפטים ועמיתה במכון ליברת'ל-רוגל ללימודי סין. היא הצטרפה לסגל האוניברסיטה העברית, לאחר תקופת פוסט דוקטורט בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד שם היתה עמיתת מחקר והוראה.

מחקריה האינטרדיסיפלינאריים עושים שימוש במתודולוגיות מחקר מתחומי המשפט והכלכלה הפוליטית על מנת לבחון שאלות כגון, מהי כלכלת שוק סוציאליסטית? במה מתבטא קפיטליזם מדיני בסין? כיצד משתלבת מערכת החוק והמשפט בתהליכי הצמיחה הכלכלית בסין? באילו אמצעים מניעה המדינה תהליכים כלכליים, ומהי מידת מעורבותם של גופי הממשל בקבלת החלטות עסקיות בתאגיד? מה מקומה של המפלגה הקומוניסטית הסינית בהקשרים מאקרו ומיקרו כלכליים?

כעת עוסקת ד"ר גרוסוולד עוזרי בכתיבת תוצאות מחקר המנתח את ההיבטים המשפטיים והפוליטיים שהתוו את הקמתן של חברות ציבוריות בסין ואת צמיחת שוק ההון הסיני. פרוייקטים נוספים שלה עוסקים בתמורות במעמדה של סין בזירה הכלכלית-גלובאלית תוך בחינת ביטויין של תמורות אלה בגישתה של סין כלפי המשפט הבינלאומי הכלכלי-מסחרי.

בחוג ללימודי אסיה מלמדת ד"ר גרוסוולד עוזרי את קורס המבוא "סין העכשווית" וכן קורסים וסמינרים המוצעים במסגרת התוכנית המשולבת עם מנהל עסקים ו\או תוכנית ההדגש עם יחב"ל, כגון: "ממשל בסין העכשווית: בין משפט לפוליטיקה"; "מדינה ופיתוח כלכלי בסין העכשווית"; "סין בע"מ" (השתלבותה של סין בכלכלה העולמית); "חוקה וזכויות אדם בסין המודרנית; "תאגידים והשקעות זרות בסין"

SSRN

קראו פחות
ליהי יריב לאור

ד"ר (אמריטה) ליהי יריב לאור

סין המודרנית
בתיאום מראש חדר 6406
5883726

ליהי יריב לאור מתרכזת בשני תחומים עיקריים: הטיפולוגיה של הלשון הסינית המודרנית ותרגומי התנ"ך לסינית.

קרא עוד

מראשית דרכה היא שלבה בלימודיה את תחומי הסינולוגיה והבלשנות בחוגים ללימודי מזרח אסיה ולבלשנות (הודו-אירופית) באוניברסיטה העברית, שבה השלימה את התואר הראשון והשני. היא השתלמה בפריז ((INALCO,  באוניברסיטה של קליפורניה, ברקלי בארה"ב במחלקות לשפות המזרח ולבלשנות, ובטייוואן. את עבודת הדוקטור בתחום הבלשנות הסינית (בהדרכתו של פרופ' קלוד הג'ג') כתבה באוניברסיטה של פריז 3 (סורבון, 1991).

במהלך לימודיה לתואר השני היא החלה ללמד את השפה הסינית בחוג ללימודי מזרח אסיה, ובהמשך לימדה קורסים העוסקים בבלשנות הסינית ובסוגיות של חברה ותרבות בסין.

היא כיהנה כראש החוג ללימודי מזרח אסיה וכיו"ר ועדת ההוראה של הפקולטה למדעי הרוח.

בין תפקידיה מחוץ לאוניברסיטה: יו"ר אקדמי של ועדת המקצוע – סינית (הממונה על בחינות הבגרות בסינית) במשרד החינוך ויו"ר אקדמי של ועדת ההיגוי לקידום קשרי ישראל עם סין והודו מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

קראו פחות
anon

פרופ' (אמריטוס) רפי ישראלי

היסטוריה סינית ותרבות איסלאמית

פרופ' רפי ישראלי הוא מזרחן ומומחה לאסלאם, למזרח התיכון ולסין. הוא חבר וועדת ההיגוי של מרכז אריאל למחקרי מדיניות. חבר מערכת כתב העת "נתיב".

קרא עוד
הוא למד ערבית והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וב-1963 סיים תואר ראשון. המשיך בלימודי סין באוניברסיטת קליפורניה בברקלי וב-1970 קיבל את ה-MA בהיסטוריה של מזרח אסיה. הוא קיבל מלגה מאוניברסיטת סטנפורד ובעזרתה למד במשך כשנה סינית באוניברסיטת טאיוואן. בסיומה של השנה, ב-1971 חזר לברקלי ובמשך כשלוש שנים היה עמית מחקר במרכז ללימודים בינלאומיים של האוניברסיטה, במקביל ללימודי הדוקטורט שם. ב-1974 קיבל מאוניברסיטת ברקלי את ה-PhD בסינית ובהיסטוריה של האסלאם וחזר לישראל.

ישראלי כיהן החל מ-1974 כמרצה ואחר כך כפרופסור להיסטוריה סינית ולתרבות האסלאמית באוניברסיטה העברית וכעמית מחקר במכון טרומן. במקביל הוא כיהן גם במשרות ניהוליות באוניברסיטה, לרבות מתאם היחידה לחקר אסיה במכון טרומן ומנהל המרכז ללימודים קדם אקדמאיים וכן היה פרופסור אורח ולימד קורסים וביצע מחקרים באוניברסיטאות חוץ שונות, בארצות הברית (אוניברסיטת הרווארד ואחרות), קנדה, איטליה, אוסטרליה, יפן, בלגיה ועוד.

בשנים 1992–1996 היה ראש החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית. הוא כתב יותר מ-20 ספרים, בנוסף ליותר מ-100 מאמרים שהתפרסמו בעיתונות המקצועית בארץ ובעולם.

קראו פחות
orna

ד״ר אורנה נפתלי

מדור סין
ראשת מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה
שעות קבלה (תשפ"ב, 2021-22): סמס' א': ד', 12:15-13:15; סמס' ב': ד', 11:00-12:00. חדר 6338 רוח
02-5883577

 

אורנה נפתלי עוסקת באנתרופולוגיה של סין המודרנית והעכשווית, בדגש על חינוך, משפחה וגידול ילדים, ותרבות ילדים ונוער בסין מאז 1949 ועד ימינו.

קרא עוד

אורנה היא בוגרת החוג ללימודי מזרח-אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים; בעלת תואר שני במחקר התרבות מטעם אוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני ושלישי באנתרופולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה (UCSB) . מחקריה עוסקים במגוון נושאים הנוגעים לילדים ונוער, משפחה וחינוך בסין, ובכלל זה: הגלובליזציה של החינוך הסיני; מושג הפרטיות בקרב משפחות המעמד הבינוני בסין העירונית העכשווית; העלייה בחשיבות השיח הפסיכולוגי בשדה החינוך וגידול הילדים בסין העכשווית; לאומיות, צבא ומלחמה בחינוך הסיני; ותפיסות של אזרחות וזכויות הילד בסין, נושא שעמד גם במרכז ספרה הראשון,  Children, Rights and Modernity in China (2014).

ספרה השני, Children in China (2016), סוקר את התמורות העיקריות שהתחוללו בחייהם של ילדים ובתפיסת הילדות בסין מאז תחילת יישום הרפורמות הכלכליות ב-1978. הספר בוחן היבטים כגון חינוך במשפחה ובבית-הספר, הרגלי צריכה, תהליכי גיבוש זהויות, ויחסים חברתיים ומשפחתיים של ילדים ובני-נוער בסין העכשווית, ומנתח את הגורמים וההשלכות של מגמות כגון: הצמיחה של תפיסות ופרקטיקות חדשות בתחום החינוך, הטיפול וההגנה על ילדים בסין כתוצאה מתהליכי גלובליזציה, שינויים בטכניקות המשילות של המפלגה הקומוניסטית הסינית וההתגבשות של מעמד-ביניים עירוני חדש; העצמת הילד במשפחה ומחוצה לה בעקבות יישום מדיניות הילודה; והעלייה של הילד כצרכן עצמאי בכלכלת השוק החדשה של סין. לצד זאת, הספר דן גם בהשפעות התמורות המבניות בכלכלת סין, השינויים במדיניות החינוך הממשלתית וגלי ההגירה הכפרית המסיבית לערים על חינוכם ורווחתם של ילדים בעיר ובכפר ועל מצב הריבוד החברתי-כלכלי בסין של היום.

אורנה כותבת ספר על אודות החינוך, הלאומיות והמיליטריזציה בסין העכשווית אשר מתבסס על ניתוח של מקורות ממשלתיים, תקשורתיים וחינוכיים ועל נתונים משני פרויקטים של מחקר שטח שנערך בסין בשנים 2012-2019. הספר בוחן את הקידום של ערכים וטכניקות צבאיים בחינוך הסיני של העשור האחרון, מתעכב על ההצטלבות בין מגמה זו לבין הבניות של לאומיות, גבריות ונשיות בשיח הציבורי והממשלתי בסין, ומנתח תפיסות של צבא ומלחמה בקרב בני-נוער מרקעים שונים בסין העכשווית.

 

היא מלמדת קורסים שונים על החברה הסינית בעידן המודרני והעכשווי, ובכלל זה: "מגדר ומיניות בסין המודרנית"; "מדינה ומשפחה בסין המודרנית"; "החברה הסינית העכשווית: מבט אנתרופולוגי"; "תקשורת ואינטרנט בסין העכשווית"; "צרכנות ומעמד בסין"; "התנגדות ומחאה בסין" ו"שיטות מחקר של החברה והפוליטיקה בסין המודרנית".

אורנה מנחה סטודנטים שכותבים עבודות מחקר לתואר שני ושלישי אודות מגוון נושאים הנוגעים לחברה ותרבות בסין המודרנית והעממית (1949-היום), ובפרט מחקרים הנוגעים לנושאים של ילדים ונוער; מגדר ומשפחה; לאומיות פופולרית; צבא ומלחמה בחינוך הסיני; זכויות הילד ותודעת חוק ומשפט בקרב צעירים בסין.

 

פרסומים נבחרים:

Naftali, Orna. 2021. "Celebrating Violence? Children, Youth, and War Education in Maoist China (1949-76)". Journal of the History of Childhood and Youth 14 (2): 254-273

Naftali, Orna. 2021. "'Being Chinese Means Becoming Cheap Labour': Education, National Belonging, and Social Positionality among Youth in Contemporary China". The China Quarterly 245: 51–71

Naftali, Orna. 2020. "Youth Military Training in China: Learning to 'Love the Army'". Journal of Youth Studies. Published Online first, pp. 1-19. 10.1080/13676261.2020.1828847

Naftali, Orna. 2020. "'Life is Wonderful because of the Military': PLA Recruitment Campaigns in Contemporary China". In Brendan Maartens and Tom Bivins (eds.). Propaganda and Public Relations in Military Recruitment: Promoting Military Service in the Twentieth and Twenty-First Centuries. Pp. 178-191. London: Routledge

Naftali, Orna. 2019. "Rights of Children and Youth in China: Protection, Provision, and Participation". In Sarah Biddulph and Joshua Rosenzweig (eds.). Handbook on Human Rights in China. Pp. 273-99. Cheltenham, UK and Northampton, MA, USA: Edward Elgar 

Naftali, Orna. 2018. "'These War Dramas are like Cartoons': Education, Media Consumption, and Chinese Youth Attitudes towards Japan". Journal of Contemporary China 27 (113): 703-718

Naftali, Orna. 2016. Children in China (China Today Series). Cambridge, UK: Polity Press

Naftali, Orna. 2014. Children, Rights, and Modernity in China: Raising Self-Governing Citizens (Studies in Childhood and Youth). Basingstoke, Hampshire: Palgrave Macmillan

Naftali, Orna. 2014. "Chinese Childhood in Conflict: Children, Gender, and Violence in China of the 'Cultural Revolution' Period (1966-76)." Oriens Extremus 53: 85-110

Naftali, Orna. 2014. "Marketing War and the Military to Children and Youth in China: Little Red Soldiers in the Digital Age." China Information: A Journal on Contemporary China Studies 28 (1): 3-25

 

 

 

 

קראו פחות
YURI

פרופ' יורי פינס

ראש החוג ללימודי אסיה
חדר 6145
054-8820250
שעת קבלה: יום ב' 11:30-12:30 יש לתאם כל ביקור בדוא"ל מראש! טלפון בחדר: 02-5882853, בחופשה שעות הקבלה תהיינה רק בתיאום מראש

תחום ההתמחות העיקרי של פרופ' יורי פינס הוא הגות פוליטית ותרבות פוליטית בסין המסורתית, ובייחוד בתקופה הקדם-קיסרית (דהיינו לפני הקמת הקיסרות הסינית ב-221 לפנה"ס).

קרא עוד

מדוע הפכה הקיסרות הסינית לישות הפוליטית שהאריכה ימים יותר מכל ממלכה אחרת בתולדות האנושות? בתשובה על השאלה הזו יורי בוחן רעיונות, ערכים ודפוסי פעילות שעיצבו את התנהלותה של הקיסרות הסינית מראשיתה ולאורך ההיסטוריה שלה. במקביל הוא עוסק במגוון סוגיות הקשורות בהיסטוריה פוליטית, חברתית ודתית של סין הטרום-קיסרית וסין הקיסרית המוקדמת, וכן בהיסטוריוגרפיה של סין המסורתית. בשנים האחרונות הוא מתעניין גם בסוגיית הקשר בין העבר להווה של סין. באיזו מידה משפיעה המורשת הקיסרית על סין העכשווית? האם המהפכות של המאה ה-20 בישרו על כריתת הגט של סין המסורתית עם עברה האימפריאלי או שמא מדובר בסוג ייחודי של ההתחדשות הקיסרות במתכונת חדשה? מה מעמדה של המורשת הרעיונית של סין המסורתית בעידן המודרני?  בחיפוש אחר התשובות לשאלות הללו אני מרחיב את תחום המחקר שלי למכלול ההיסטוריה הסינית המסורתית והמודרנית.
 
הוראתו משקפת את מגוון האינטרסים המחקריים שלו. הוא מלמד  שני קורסים עיקריים לתואר בוגר: מבוא היסטורי של "סין בעידן המהפכות, 1978-1900" וכן שו"ס "ההגות הפוליטית בסין הקדומה". לתלמידי המוסמך הוא מציע את סמינר הליבה "תרבות פוליטית בסין המסורתית" ושיעור "שיטות מחקר בהיסטוריה הסינית" (ניתנים אחד לשנתיים). בנוסף הוא מלמד קורסים היסטוריים לתואר בוגר וקורסים המבוססים על קריאת טקסטים סיניים במקור לתלמידי המוסמך.
 
קראו פחות
דרור

ד"ר דרור קוכן

רכז התכנית המשותפת של לימודי אסיה עם מנהל-עסקים
רכז הדגש אסיה בזירה הבינ"ל
שעות קבלה: יום ב', בתיאום מראש

קרא עוד
עמית הוראה בחוג ללימודי אסיה ובחוג לגאוגרפיה ורכז התוכנית המשותפת לחוג ללימודי אסיה ובית הספר למנהל עסקים. המחקר של דרור עוסק בתהליכים פוליטיים, כלכליים וחברתיים בסין העכשווית ומתמקד בהגירה פנימית מן הכפר לעיר, שינויים עירוניים ותכנון עירוני, ובהשתנותם של מרחבים ציבוריים עירוניים בסין העכשווית. פרסומיו האחרונים כוללים:

Kochan D. (2018) "The Prospects and Challenges of Socially Engaged Urban Planning and Architecture in Contemporary China", Journal of Planning Education and Researchhttps://doi.org/10.1177/0739456X18796635

Kochan D. (2016) “Home is where I lay down my hat? The Complexities and Functions of Home for Rural-to-Urban Migrants in Contemporary China”, Geoforum 71(1):21-32

Kochan, D. (2016) “(Re)placing Migrants’ Mobility: A Multi-method Approach to Integrating Space and Mobility in the Study of Migration”, Migration Studies. 4 (2): 215-237.

Kochan, D. (2015) “Placing the Urban Village: A Spatial Perspective on the Development Process of Urban Villages in Contemporary China”, International Journal of Urban and Regional Research, 39(5): 927–947

 

 

 

קראו פחות
Avital

ד״ר אביטל רום

Louis Frieberg Postdoctoral Fellow
Chinese Studies

Dr Rom is a Louis Frieberg Postdoctoral Fellow during the autumn-winter semester of the academic year 2021-22. She earned her BA in East Asian Studies (2013) from Tel-Aviv University; and her MPhil (2015) and PhD (2020) in Chinese Studies from the University of Cambridge. 

קרא עוד

Her research focuses on the social and political aspects of hearing, sound, and silence in early China (particularly the Warring States and Western Han periods). Her doctoral dissertation, titled Polyphonic Thinking: Music and Authority in Early China, examined the rhetorical and political functions of music in the Warring States (453-221 BCE) and Western Han (206 BCE – 9 CE) periods. Currently, she researches the social history of deafness in early China, and editing a volume on the history of disability in ancient China, titled Other Bodies: Disability and Bodily Impairment in Early China. She is also finalising the manuscript of a monograph based on her doctoral dissertation. 

 

Dr Rom has been teaching Classical Chinese at the University of Cambridge since 2016. This semester, she will be teaching an MA course titled ‘Music and Political Authority in Chinese History – From the Warring States to Early Medieval Times.’ Her publications include the articles ‘Echoing Rulership: Understanding Musical References in the Huainanzi’ (Early China, 2017) and ‘Beat the Drums or Break Them: Bells and Drums as Communication Devices in Early Chinese Warfare’ (Journal of Chinese Military History, 2020). 

קראו פחות
יצחק שיחור

פרופ' (אמריטוס) יצחק שיחור

סין המודרנית

פרופ' יצחק שיחור הוא סינולוג בחוג ללימודי אסיה ובמחלקה למדעי המדינה. הוא השלים כתיבת עבודת דוקטור ב-  London School of Economics and Political Science בשנת 1976. משנת 1993 הוא מכהן בקתדרה ללימודי סינית של מייקל וויליאם ליפסון.

קרא עוד

פרופ' שיחור היה חבר הועדה אקדמית במכון המחקר הארי ס טרומן ולימים כמנכ"ל המכון, שימש כדיקן הסטודנטים באוניברסיטה העברית, כראש המחלקה למדע המדינה וכראש החוג ללימודי מזרח אסיה.

 

קראו פחות
צבי הרולד שיפרין

פרופ' (אמריטוס) צבי הרולד שיפרין

ממייסדי החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית

פרופ' צבי שפרין, מראשוני חוקרי מזרח אסיה בישראל, הוא מומחה בעל שם עולמי להיסטוריה של סין המודרנית ומייסדיי החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית.

קרא עוד
הוא בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטת ברקלי בקלפורניה ותואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. פרופ' שפרין היה הראשון שלימד באוניברסיטה העברית קורסים בנושאי סין ומזרח אסיה עוד משנת 1958. בשנת 1968, בתקופה בה לימוד השפה וההיסטוריה של ארצות מזרח אסיה נראה איזוטרי לחלוטין, הוא פעל להקמת החוג הראשון בארץ ללימודי מזרח אסיה (שנקרא אז החוג ללימודי סין ויפן).

פרופ' שפרין הוא מומחה בעל שם עולמי לתקופת עלייתה של סין המודרנית (1840-1949) ולמהפכת 1911 ששמה קץ לסין הקיסרית. ספריו העוסקים בדמותו של סון יאט-סן (1866-1925), אבי הרפובליקה הסינית, הפכו לקלאסיקה ונמנים עם ספרי היסוד של הסינולוגיה העולמית.  על ספרו הראשון, "סון יאט-סן ומקורות המהפכה הסינית" (ברקלי: הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 1968), זכה בעיטור ע"ש גוהן ק. פיירבאנק מטעם החברה ההיסטורית האמריקנית. הספר תורגם לסינית (בסין ובטאיואן), ויצא במהדורה מחודשת בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה בשנת 2010, ערב יובל המאה למהפכת 1911. באותה שנה יצאה גם בסין הוצאה מחודשת של כתביו המרכזיים (2 כרכים הכוללים שני ספרים ושמונה מאמרים) תחת הכותרת "סון יאט-סן והמהפכה הסינית. 孙中山与中国革命".

בשנת 2010 בחרה בו הסיפריה הלאומית הסינית לאחד מ"מאה הסינולוגים הגדולים ביותר בכל הזמנים."

פרופ' צבי שיפרין הוא חתן פרס ישראל לחקר לימודי המזרח הרחוק לשנת תשע"ה.

 

קראו פחות
GD

פרופ' גדעון שלח

ראש מדור סין
054-8820802

גדעון שלח הוא ארכיאולוג של סין, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת פיטסבורג (ארה"ב). מחקרו מתמקד בארכיאולוגיה של התקופה הניאוליתית ותקופת הברונזה בסין וכן במחקר במימון ה ERC על חומות מתקופת ימי הביניים בסין ובמונגוליה.

קרא עוד

החל משנת 1994 נפל בחלקו להיות מהארכיאולוגים הזרים הראשונים שהתאפשר להם לקיים מחקר שטח ארכיאולוגי בסין. הסקר האזורי הסיסטמאתי שבו הוא החל כמחקר הדוקטורט בשנים 1994-5 התפתח החל משנת 1998 למחקר בין-לאומי בו הוא שיתף פעולה עם ארכיאולוגים מסין ומארה"ב. בנוסף לסקר המכסה שטח של מעל 1000 קמ"ר המחקר כלל גם חפירות בדיקה, מיפוי של אתרים נבחרים, ומחקר גיאולוגי וסביבתי. תוצאות הפרוייקט פורסמו בשני ספרים ומספר רב של מאמרים מדעיים.

בשנת 2011 הוא יזם פרוייקט שטח ארכיאולוגי חדש, הפעם כשיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת ג'י-לין בסין. המחקר מתקיים באיזור פו-סין, בפרובינציית ליאו-נינג ומתמקד בראשית החקלאות וישובי הקבע בצפון סין. המחקר זוכה לתמיכה של הקרן הלאומית למדע וכן של קרן המחקר של הנשיונאל-ג'יאוגרפיק. במחקר לוקחים חלק מדי שנה סטודנטים ישראלים וסינים. בשנים האחרונות הוא החל במחקר השוואתי של נתונים ארכיאולוגים מחלקים נרחבים של סין. ספרו על הארכיאולוגיה של סין, מהתקופה הפליאוליתית עד לראשית תקופת האיחוד הקיסרי, הופיע בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. ספרי המבוא שהוא כתבת ביחד עם פרופסור יורי פינס על ההיסטוריה של סין, רואים אור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ומשמשים כספרי הלימוד הבסיסיים בכל האוניברסיטאות בארץ.

במהלך השנים הוא מילא מספר תפקידים בחוג ובאוניברסיטה: ראש החוג ללימודי מזרח אסיה, המנהל הראשון של מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה, סגן-דיקן הפקולטה למדעי הרוח, ראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה ומנהל פרוייקט המחקר בנושא המרחב האסייתי. פרסומיו כוללים 6 ספרים, ספר ערוך ומעל ל 40 מאמרים בכתבי עת אקדמיים מובילים.

שעות קבלה: יום ב' 15:00-16:00, בנין מנדל, קומה 2 חדר 241

קראו פחות