מחקר וקהילה

חדשות אחרונות

סמינריים בינלאומיים בחוג ללימודי אסיה

אוקטובר 30, 2017

החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים שמח להציג בפניכם מבחר סמינרים אינטנסיביים לתלמידים מתקדמים (פתוח לתלמידים מצטיינים שנה ג' ומעלה). הסמינרים יתקיימו בשפה האנגלית, בהנחיית מרצים מובילים בתחומים, ויינתן בהם דגש על עבודה והנחייה בקבוצות קטנות. הקורסים מיועדים לתלמידי האוניברסיה העברית, אך תינתן אפשרות לעד שני תלמידים מאוניברסיטאות אחרות להשתתף בכל סמינר.

לרשימת הסמינרים המוצעים ראו קובץ מצורף

חדשות נוספות

אירועים עתידיים

מחקרים של חברי הסגל בחוג

מדור הודו ואינדונזיה

פרויקט הקודיאטם

פרויקט הדגל של לימודי הודו באוניברסיטה העברית הוא מחקר רב-שנתי על הקודיאטם: התאטרון הסנסקריטי החי האחרון בעולם. מזה עשור יוצאת כל שנה משלחת של תלמידים ומורים לקרלה, הודו, כדי לצפות, לתעד, לחקור, ולהנות ממופע מופלא שנמשך בין 12 ל-150 שעות. המופעים מתקיימים בכפר הקסום מוריקולם, על גדת נהר הצ׳לקודי ותחת מאות-אלפי עצי קוקוס. אתר נוסף הוא הכפר הציורי קילימנגלם. סדר היום כולל שיעור בוקר באבהינייה, כלומר טקסט המחוות והתנועות של הסצינה שתועלה בערב, שיעורי קריאה בסנסקריט ומלאיאלם, מדי כמה שעות ארוחה אלוהית, רחצה בנהר, שיעור יוגה, ולקראת ערב, המופע היומי, שנמשך אל תוך הלילה. הצטברו כבר מאות רבות של שעות וידאו שיקלטו בספריה הלאומית כאוצר לאומי, נערכו כנסים בינלאומיים בארץ, בהודו, ובגרמניה, ושורת פרסומים נכבדה, כאשר היד עוד נטויה.

פרויקט המחקר של פרופ׳ יגאל ברונר עוסק במראת השירה של דנדין, טקסט שהתחבר בסביבות שנת 700 לספירה בקאנצ׳יפורם שבדרום הודו, הוא ה-פואטיקה של אסיה. הטקסט נדד אלפי קילומטרים, תורגם למגוון של שפות (בינהן קנדה, טמילית, סינהלה, פאלי, טיבטית, ומונגולית), והשפיע על קוראים במגוון של תרבויות, ובכלל זה בבורמה, תאילנד, ג׳אוה, ויתכן שאף במזרח אסיה. למעשה, עד היום ניכרת השפעת ה-מראה של דנדין, ובטיבט, למשל, הוא עדיין טקסט היסוד של התרבות הכתובה ונלמד בע״פ על ידי כל תלמיד/ת תיכון. מה סוד הצלחתו של דנדין? מדוע נבחר דוקא הוא ממדף ספרי הפואטיקה הסנסקריטיים  ואיך השתנה בכל תרבות אליה נדד? אלו השאלות בהן עוסקת קבוצת מחקר בינלאומית אותה מרכז פרופ׳ יגאל ברונר. הקבוצה ישבה במשך סמסטר מרתק במכון ללימודים מתקדמים בירושלים (ספטמבר 2015-ינואר 2016), קראה את הטקסט במגוון תרגומיו, ודנה בהיסטוריה המרתקת שלו. כרך רחב היקף המסכם את דיוני הקבוצה נמצא כרגע בשלבי כתיבה.

 

מחקרה הנוכחי של פרופ׳ רונית ריצ׳י מהחוגים ללימודי אסיה ומדע הדתות עוסק בהסטוריה ובספרות של המלאים בסרי לנקה. זוהי קהילה שמוצאה מבני מלוכה שהוגלו לסרי לנקה (סיילון) על ידי ההולנדים מכל רחבי הארכיפלג האינדונזי במאה השמונה עשרה, עבדים, משרתים ואסירים שנשלחו לשם גם הם, וחיילים מאיזורי אינדונזיה ומלזיה של היום ששירתו בצבא הקולוניאלי ההולנדי ומאוחר יותר (עם המעבר של סרי לנקה לשליטה בריטית ב-1796) גם בצבא הבריטי. 

למרות הריחוק הגיאוגרפי והתרבותי מארצות מוצאה השתמרו בקהילה זו השימוש בשפה המלאית לכתיבה עד תחילת המאה העשרים ולדיבור עד ימינו אנו. המחקר מתמקד בשאלות של הגליה בעידן הקולוניאלי כולל סוגיות של זכרון אישי וקולקטיבי, חיי תפוצה בעידן הטרום-מודרני, סוגות ספרותיות במלאית שהשתמרו בסרי לנקה ויצירות מקוריות שנכתבו שם, התהליכים שהובילו לכך שהמלאית והאיסלאם היו לשני אספקטים שהגדירו את הקהילה, ומשמעות השיום בהסטוריה שלה.

 מבחינה מתודולוגית המחקר מתמקד בראש ובראשונה בכתבי יד ומסמכים נוספים במלאית שנכתבו בסרי לנקה במאות השמונה עשרה עד העשרים כמו גם בכתבי יד מג׳אווה מתקופה זו המספרים את סיפור ההגלייה מנקודת המבט של מי שנותרו מאחור או לעתים מי שהורשו לשוב לארצם. בנוסף בוחן המחקר מסמכים מארכיונים הולנדיים ובריטיים מהתקופה האמורה, ומתבסס גם על מקורות משניים וראיונות בסרי לנקה.

חלק מהמקורות עליהם מתבסס המחקר קוטלגו וצולמו על ידי רונית ריצ׳י במהלך פרוייקט שנעשה עבור הספרייה הבריטית וניתנים לצפייה בארכיון הדיגיטלי באתר, ראו:

http://eap.bl.uk/database/overview_project.a4d?projID=EAP609

 

מחקרה של ד״ר רותם גבע מתמקד בהודו בתקופת המעבר שבין קולוניאליזם לעצמאות בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים. בתשתית מחקרה הניסיון להבין לעומק את ההשלכות והמשמעויות של תהליך הדה-קולוניזציה של תת היבשת: באיזו מידה היה אוגוסט 1947 תאריך טרנספורמטיבי בתת היבשת ובאיזו מידה שוכפלו מבני העומק של השלטון הבריטי במדינות הלאום החדשות שקמו? כיצד המתח שבין שינוי והמשכיות השפיע על ההיסטוריה הפוסט-קולוניאלית של האזור?

היא כותבת את ספרה הראשון על ההיסטוריה של עיר הבירה דלהי והטרנספורמציות שהתחוללו בה במהלך מלחמת העולם השנייה, העצמאות וחלוקתה של הודו הבריטית לשתי מדינות לאום—הודו ופקיסטן. החלוקה הייתה מלווה בפרצי אלימות המונית וטיהורים אתניים שהביאו לחילופי אוכלוסין חסרי תקדים בהיקפם. כשבעים אחוזים מכלל האוכלוסייה המוסלמית נעלמו מעיר הבירה ואת מקומם תפסו חצי מיליון פליטים הינדואים וסיקים מפקיסטן. הספר מתחקה אחר ההקצנה של השיח הפוליטי בעיר במהלך שנות הארבעים, ככל שגברה הציפייה לעצמאות ולצידה השתרשה השאיפה להקמת פקיסטן בקרב הציבור המוסלמי. המחקר חושף את העמימות הטריטוריאלית שאפפה את הרעיון של פקיסטן, עמימות בעלת תפקיד חשוב בצמיחתה של אי־ודאות כחוויה מכוננת של אותן שנים. המחקר עוסק גם בקליטתם של הפליטים ושיקומם והאופנים שבהם הם עיצבו מחדש את המורפולוגיה, הפוליטיקה והספרה הציבורית של העיר. כעיר הבירה הנתונה לשליטה ישירה של הממשלה המרכזית דלהי זורה אור על האופן שבו הממשלה הקולוניאלית ולאחריה הממשלה הלאומית התמודדו עם האתגרים המרכזיים הכרוכים בחילופי השלטון ובבינוי אומה ומדינה בצל אירועי החלוקה.

מחקרה השני עוסק בהיסטוריה ובזיכרון של מלחמת העולם השנייה בהודו, נושא שהיא מפתחת במסגרת פרויקט ERC בראשות פרופסור דן דינר על ההיסטוריה הגלובלית של המלחמה.  הנושא מאתגר במיוחד מאחר שלמרות שהודו גייסה יותר משני מיליון חיילים ומשאבים אדירים למאמץ המלחמתי המלחמה נדחקה לשולי הזיכרון ההיסטורי ההודי. השכחה נעוצה ביחס האמביוולנטי של המרחב הקולוניאלי כלפי המלחמה ותפיסתם של רבים את המלחמה כמאבק בין שני כוחות אימפריאליסטיים, לאו דווקא כמלחמה בין דמוקרטיה לפשיזם. רותם מתמקדת בעיתונאי הודי שסיקר את החזיתות השונות של המלחמה וסייר בסין, בורמה, המזה"ת ואירופה בחודשים האחרונים של המלחמה, שם היה גם בין הראשונים להיכנס למחנה ברגן בלזן לאחר השחרור. הכתבים שהותיר מתגבשים לכדי ניסיון ייחודי לחבר בין הפרספקטיבה האירופאית לבין הפרספקטיבה הקולוניאלית על המלחמה, והם זורים אור על האופן שבו ההיסטוריה הקולוניאלית הכתיבה את שכחת המלחמה.

 

דר' אביתר שולמן חוקר ומלמד דת ופילוסופיה בודהיסטית. מחקריו פונים בשני כיוונים עיקריים: הראשון הוא עיסוק בפילוסופיה בודהיסטית, עם דגש מיוחד על הקשר בין פילוסופיה למדיטציה. לבודהיזם אתגרים מרתקים שהוא מציב בפני סוגיות מפתח בפילוסופיה המערבית, כאשר המגמה של ההגות הבודהיסטית היא לקראת הפנמה של התוכן הרעיוני בתהליכים מדיטטיבים עמוקים. שם היישום המלא של הפילוסופיה יהיה שווה ערך להארה. הכיוון השני בהוראה ובמחקר שלו עוסק בשאלות עקרוניות לגבי הבנת הדת הבודהיסטית, כגון לגבי אופיים ואופן חיבורם של כתבי הקודש הבודהיסטיים ושאלות לגבי טבעו הייחודי של הבודהה כפי שהוא מובן באסיה. בודהה אינו כשאר האדם והוא זוכה לפולחן דתי נרחב, המניח אותו כישות ייחודית בקוסמוס. ככזה, דבריו שהשתמרו בטקסטים קדושים מעצם הווייתם. ועדיין, הבודהיזם מצטיין בגמישות ייחודית באופן בו הוא מבין את הטסקט הבודהיסטי הקדוש, ואף אומר ש"כל שנאמר היטב הוא דבר הבודהה."

פרוייקט המחקר הנוכחי של דר' שולמן מבקש להבין את התהליכים הדינאמיים שבבסיס יצירת כתבי הקודש הבודהיסטים. מדובר בספרות אוראלית שהשתמרה בעל-פה באמצעות פורמולות ייחודיות, שייתכן וחלקן נוסחו אף על-ידי הבודהה עצמו. הפרוייקט חושף את המבנים שמאחורי יצירת גוף דרשות הבודהה, כולל הבחנה באלמנטים הספרותיים והאומנותיים שבבסיס הקורפוס, ועיסוק בשאלות בדבר היחס שבין טקסט לפרקטיקה מדיטטיבית.

 

There is currently no content classified with this term.