check
מחקרים של חברי הסגל בחוג | לימודי אסיה

מחקר וקהילה

מחקרים של חברי הסגל בחוג

 

 

מוביליות, אימפריה וקשרים בין תרבותיים באירואסיה המונגולית

Mongol Ridersהפרויקט של פרופ' מיכל בירן, שמומן ע"י המועצה האירופית למחקר (ERC), מבקש למפות את תנועות האוכלוסין העצומות בהקפן שהתחוללו בתקופת האימפריה המונגולית (1206-1368) ואת השפעותיהן על ההיסטוריה העולמית. הוא מתמקד בשלושה נושאים מרכזיים, הקשורים ביניהם:

קרא עוד

1. ניתוח ההגירות שאפינו את התקופה המונגולית לאורך הספקטרום שבין הגירה מרצון להגירה כפויה (גיוס לצבא, פליטים, טרנספר, שבויים, עבדים).

2. ניתוח הקשרים הכלכליים והבין-תרבותיים שהמוביליות הנ"ל עודדה, תוך דגש על רשתות- מסחריות, דתיות ומדעיות- שפעלו בתחומי האימפריה ומעבר לגבולותיה.

3. חקר מוסדות האימפריה באמצעות ניתוח הביוגרפיות של האנשים שאיישו מוסדות אלו כגון המשמר האישי, מערכות המשפט והדואר, הסגל הדיפלומטי והמנהל המקומי.

הפרויקט משלב פרספקטיבה של היסטוריה עולמית עם קריאה שיטתית במגוון רחב של מקורות בשפות שונות מרחבי אירואסיה (בעיקר סינית, פרסית וערבית). זאת לצד שימוש במקורות ארכאולוגיים וויזואליים ותובנות ממדעי החברה וממדעי החיים. המידע הנאסף ממוין למאגר נתונים פרוסופוגרפי מתוחכם השואף להכיל אנשים שפעלו תחת האימפריה המונגולית במאות השלוש עשרה והארבע עשרה.

לפרטים http://mongol.huji.ac.il/

קראו פחות

ספרות פשע בקוריאה הקולוניאלית

Masqueradeמחקרה הנוכחי של ד"ר ג'ויון רי נוגע לספרות בלשית/פשע שנכתבה בתקופת קוריאה הקולוניאלית. בהתמקדות ביחסי המדע והמוסר, פשע ועיור, מיליטריזם יפני וגרסאות מגוונות של ההשקפה הפאן-אסייתית, ד"ר רי בוחנת נושאים הקשורים עמוקות ליצירת שיח מעמדי, וכן שיח גזעי ומגדרי בקוריאה הקולוניאלית.

קרא עוד
הדגש העיקרי בעבודה זו הוא הצגת החוויות רגשיות והפיזיות של העם הקוראני תחת שליטת יפן הקולוניאליסטית, כפי שמתבטאות בספרות בלשית/פשע. המחקר מבקש להבין את ההשלכות הפוליטיות, חברתיות וכלכליות של פעילות קרימינלית כמי שמיוצגת בסוגה זו.

קראו פחות

תפוצת התרבות היפנית במזרח אסיה

מחקריו של פרופ' ניסים אוטמזגיןNO עוסקים בתפוצת התרבות היפנית במזרח אסיה ובהפיכתה של יפן ממדינה המזוהה עם כלכלה ותעשייה מפותחת למדינה בעלת עצמה תרבותית חוצת-גבולות. כחלק ממחקר רחב זה, הוא בוחן את מסלול היצירה והתפוצה של תעשיות המדיה היפניות באסיה (בעיקר אנימציה, סרטים, תכניות טלביזיה, ומוסיקה), את יחסי הגומלין עם תעשיות המדיה הקוריאניות והסיניות, ואת ההשפעה של תפוצת התרבות הפופולארית על תהליכי רגיונילזציה (אזוריות)  ויצירת תחושה קהילתית משותפת בצפון מזרח אסיה ובדרום מזרח אסיה.

קרא עוד

המחקר הנוכחי של פרופ' אוטמזגין עוסק בדיפלומטיה התרבותית (cultural diplomacy) של יפן כלפי מדינות דרום מזרח אסיה במאה וחמישים השנים האחרונות ובשימושים המשתנים של הממשלה היפנית ב"תרבות היפנית" – כאמצעי לשליטה בזמן מלחמות וכיבושים ולאחרונה ככלי דיפלומטי ופוליטי חשוב שעשוי להטיב עם מעמדה של יפן באזור.

מחקר שני עוסק בהשוואה בין התפתחות תעשיות המדיה הקוריאניות והיפניות בשלושת העשורים האחרונים. מחקר זה מתמקד בזיהוי וניתוח של מודלים מקומיים להפקה של תרבות עכשווית בשתי המדינות ובמנגנונים החברתיים, הטכנולוגיים והתרבותיים שאחראים להפצה של תרבות. זאת אומרת, מיהם היזמים, המתווכים, והתמריצים לכך שמוצרי תרבות ממדינה אחת מוצאים להם אוזן קשבת ונקלטים במדינות אחרות - גם במקרים שבהם קיימת איבה היסטורית ופוליטית, כפי שהדבר קיים במזרח אסיה.

 

nissim.otmazgin@mail.huji.ac.il

 

קראו פחות

צבא ומלחמה בחינוך הסיני העכשווי

מחקר במימון Spencer Foundation

מחקריה של ד"ר אורנה נפתלי עוסקים בנושאים של חינוך ילדים ונוער ומדינת-הלאום בסין העכשווית. הפרויקט הנוכחי שלה, "צבא ומלחמה בסין העכשווית: ההשפעות של ביה"ס ושל המסע 'לחינוך פטריוטי' על העמדות של תלמידי תיכון סינים", מבקש לבחון כיצד בתי"ס בסין מציגים את מושג המלחמה לתלמידים, וכיצד בני-נוער סינים מרקע עירוני וכפרי מגיבים למסרים שהם מקבלים בביה"ס בנושא זה.

קרא עוד

המחקר, הנתמך ע"י מענק מטעם קרן ספנסר (Spencer Foundation), כולל ניתוח של ספרי לימוד וראיונות עם תלמידי תיכון בעיר שנחאי ובפרובינציית חה-נאן (Henan) בסין. תוצאותיו יסייעו בהבנה של היעדים הפוליטיים של החינוך בסין העכשווית ויספקו מידע אמפירי אודות אופני היישום של המסע להעמקת 'החינוך הפטריוטי' של ממשלת סין והשלכותיו על העמדות של צעירים ממוצא האני (Han) ביחס לצבא ומלחמה.

https://scholars.huji.ac.il/ornanaftali/home

קראו פחות

הסטוריה וספרות של המלאים בסרי לנקה

מחקרה הנוכחי של פרופ׳ רונית ריצ׳י מהחוגים ללימודי אסיה ומדע הדתות עוסק בהסטוריה ובספרות של המלאים בסרי לנקה. זוהי קהילה שמוצאה מבני מלוכה שהוגלו לסרי לנקה (סיילון) על ידי ההולנדים מכל רחבי הארכיפלג האינדונזי במאה השמונה עשרה, עבדים, משרתים ואסירים שנשלחו לשם גם הם, וחיילים מאיזורי אינדונזיה ומלזיה של היום ששירתו בצבא הקולוניאלי ההולנדי ומאוחר יותר (עם המעבר של סרי לנקה לשליטה בריטית ב-1796) גם בצבא הבריטי.

קרא עוד
 

למרות הריחוק הגיאוגרפי והתרבותי מארצות מוצאה השתמרו בקהילה זו השימוש בשפה המלאית לכתיבה עד תחילת המאה העשרים ולדיבור עד ימינו אנו. המחקר מתמקד בשאלות של הגליה בעידן הקולוניאלי כולל סוגיות של זכרון אישי וקולקטיבי, חיי תפוצה בעידן הטרום-מודרני, סוגות ספרותיות במלאית שהשתמרו בסרי לנקה ויצירות מקוריות שנכתבו שם, התהליכים שהובילו לכך שהמלאית והאיסלאם היו לשני אספקטים שהגדירו את הקהילה, ומשמעות השיום בהסטוריה שלה.

 מבחינה מתודולוגית המחקר מתמקד בראש ובראשונה בכתבי יד ומסמכים נוספים במלאית שנכתבו בסרי לנקה במאות השמונה עשרה עד העשרים כמו גם בכתבי יד מג׳אווה מתקופה זו המספרים את סיפור ההגלייה מנקודת המבט של מי שנותרו מאחור או לעתים מי שהורשו לשוב לארצם. בנוסף בוחן המחקר מסמכים מארכיונים הולנדיים ובריטיים מהתקופה האמורה, ומתבסס גם על מקורות משניים וראיונות בסרי לנקה.

חלק מהמקורות עליהם מתבסס המחקר קוטלגו וצולמו על ידי רונית ריצ׳י במהלך פרוייקט שנעשה עבור הספרייה הבריטית וניתנים לצפייה בארכיון הדיגיטלי באתר, ראו:

http://eap.bl.uk/database/overview_project.a4d?projID=EAP609

קראו פחות

הודו בתקופת המעבר שבין קולוניאליזם לעצמאות בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים

מחקרה של ד״ר רותם גבע מתמקד בהודו בתקופת המעבררותם שבין קולוניאליזם לעצמאות בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים. בתשתית מחקרה הניסיון להבין לעומק את ההשלכות והמשמעויות של תהליך הדה-קולוניזציה של תת היבשת: באיזו מידה היה אוגוסט 1947 תאריך טרנספורמטיבי בתת היבשת ובאיזו מידה שוכפלו מבני העומק של השלטון הבריטי במדינות הלאום החדשות שקמו? כיצד המתח שבין שינוי והמשכיות השפיע על ההיסטוריה הפוסט-קולוניאלית של האזור?

קרא עוד

היא כותבת את ספרה הראשון על ההיסטוריה של עיר הבירה דלהי והטרנספורמציות שהתחוללו בה במהלך מלחמת העולם השנייה, העצמאות וחלוקתה של הודו הבריטית לשתי מדינות לאום—הודו ופקיסטן. החלוקה הייתה מלווה בפרצי אלימות המונית וטיהורים אתניים שהביאו לחילופי אוכלוסין חסרי תקדים בהיקפם. כשבעים אחוזים מכלל האוכלוסייה המוסלמית נעלמו מעיר הבירה ואת מקומם תפסו חצי מיליון פליטים הינדואים וסיקים מפקיסטן. הספר מתחקה אחר ההקצנה של השיח הפוליטי בעיר במהלך שנות הארבעים, ככל שגברה הציפייה לעצמאות ולצידה השתרשה השאיפה להקמת פקיסטן בקרב הציבור המוסלמי. המחקר חושף את העמימות הטריטוריאלית שאפפה את הרעיון של פקיסטן, עמימות בעלת תפקיד חשוב בצמיחתה של אי־ודאות כחוויה מכוננת של אותן שנים. המחקר עוסק גם בקליטתם של הפליטים ושיקומם והאופנים שבהם הם עיצבו מחדש את המורפולוגיה, הפוליטיקה והספרה הציבורית של העיר. כעיר הבירה הנתונה לשליטה ישירה של הממשלה המרכזית דלהי זורה אור על האופן שבו הממשלה הקולוניאלית ולאחריה הממשלה הלאומית התמודדו עם האתגרים המרכזיים הכרוכים בחילופי השלטון ובבינוי אומה ומדינה בצל אירועי החלוקה.

מחקרה השני עוסק בהיסטוריה ובזיכרון של מלחמת העולם השנייה בהודו, נושא שהיא מפתחת במסגרת פרויקט ERC בראשות פרופסור דן דינר על ההיסטוריה הגלובלית של המלחמה.  הנושא מאתגר במיוחד מאחר שלמרות שהודו גייסה יותר משני מיליון חיילים ומשאבים אדירים למאמץ המלחמתי המלחמה נדחקה לשולי הזיכרון ההיסטורי ההודי. השכחה נעוצה ביחס האמביוולנטי של המרחב הקולוניאלי כלפי המלחמה ותפיסתם של רבים את המלחמה כמאבק בין שני כוחות אימפריאליסטיים, לאו דווקא כמלחמה בין דמוקרטיה לפשיזם. רותם מתמקדת בעיתונאי הודי שסיקר את החזיתות השונות של המלחמה וסייר בסין, בורמה, המזה"ת ואירופה בחודשים האחרונים של המלחמה, שם היה גם בין הראשונים להיכנס למחנה ברגן בלזן לאחר השחרור. הכתבים שהותיר מתגבשים לכדי ניסיון ייחודי לחבר בין הפרספקטיבה האירופאית לבין הפרספקטיבה הקולוניאלית על המלחמה, והם זורים אור על האופן שבו ההיסטוריה הקולוניאלית הכתיבה את שכחת המלחמה.

קראו פחות

דת ופילוסופיה בודהיסטית

ד"ר אביתר שולמן חוקר ומלמד דת ופילוסופיה בודהיסטית. מחקריו פונים בשני כיוונים עיקריים: הראשון הוא עיסוק בפילוסופיה בודהיסטית, עם דגש מיוחד על הקשר בין פילוסופיה למדיטציה. לבודהיזם אתגרים מרתקים שהוא מציב בפני סוגיות מפתח בפילוסופיה המערבית, כאשר המגמה של ההגות הבודהיסטית היא לקראת הפנמה של התוכן הרעיוני בתהליכים מדיטטיבים עמוקים. שם היישום המלא של הפילוסופיה יהיה שווה ערך להארה.

קרא עוד
הכיוון השני בהוראה ובמחקר שלו עוסק בשאלות עקרוניות לגבי הבנת הדת הבודהיסטית, כגון לגבי אופיים ואופן חיבורם של כתבי הקודש הבודהיסטיים ושאלות לגבי טבעו הייחודי של הבודהה כפי שהוא מובן באסיה.

בודהה אינו כשאר האדם והוא זוכה לפולחן דתי נרחב, המניח אותו כישות ייחודית בקוסמוס. ככזה, דבריו שהשתמרו בטקסטים קדושים מעצם הווייתם. ועדיין, הבודהיזם מצטיין בגמישות ייחודית באופן בו הוא מבין את הטסקט הבודהיסטי הקדוש, ואף אומר ש"כל שנאמר היטב הוא דבר הבודהה."

פרוייקט המחקר הנוכחי של דר' שולמן מבקש להבין את התהליכים הדינאמיים שבבסיס יצירת כתבי הקודש הבודהיסטים. מדובר בספרות אוראלית שהשתמרה בעל-פה באמצעות פורמולות ייחודיות, שייתכן וחלקן נוסחו אף על-ידי הבודהה עצמו. הפרוייקט חושף את המבנים שמאחורי יצירת גוף דרשות הבודהה, כולל הבחנה באלמנטים הספרותיים והאומנותיים שבבסיס הקורפוס, ועיסוק בשאלות בדבר היחס שבין טקסט לפרקטיקה מדיטטיבית.

קראו פחות

פרויקט הקודיאטם

igal-bronerפרויקט הדגל של לימודי הודו באוניברסיטה העברית הוא מחקר רב-שנתי על הקודיאטם: התאטרון הסנסקריטי החי האחרון בעולם. מזה עשור יוצאת כל שנה משלחת של תלמידים ומורים לקרלה, הודו, כדי לצפות, לתעד, לחקור, ולהנות ממופע מופלא שנמשך בין 12 ל-150 שעות. המופעים מתקיימים בכפר הקסום מוריקולם, על גדת נהר הצ׳לקודי ותחת מאות-אלפי עצי קוקוס. אתר נוסף הוא הכפר הציורי קילימנגלם.

קרא עוד
סדר היום כולל שיעור בוקר באבהינייה, כלומר טקסט המחוות והתנועות של הסצינה שתועלה בערב, שיעורי קריאה בסנסקריט ומלאיאלם, מדי כמה שעות ארוחה אלוהית, רחצה בנהר, שיעור יוגה, ולקראת ערב, המופע היומי, שנמשך אל תוך הלילה. הצטברו כבר מאות רבות של שעות וידאו שיקלטו בספריה הלאומית כאוצר לאומי, נערכו כנסים בינלאומיים בארץ, בהודו, ובגרמניה, ושורת פרסומים נכבדה, כאשר היד עוד נטויה.

פרויקט המחקר של פרופ׳ יגאל ברונר עוסק במראת השירה של דנדין, טקסט שהתחבר בסביבות שנת 700 לספירה בקאנצ׳יפורם שבדרום הודו, הוא ה-פואטיקה של אסיה. הטקסט נדד אלפי קילומטרים, תורגם למגוון של שפות (בינהן קנדה, טמילית, סינהלה, פאלי, טיבטית, ומונגולית), והשפיע על קוראים במגוון של תרבויות, ובכלל זה בבורמה, תאילנד, ג׳אוה, ויתכן שאף במזרח אסיה. למעשה, עד היום ניכרת השפעת ה-מראה של דנדין, ובטיבט, למשל, הוא עדיין טקסט היסוד של התרבות הכתובה ונלמד בע״פ על ידי כל תלמיד/ת תיכון. מה סוד הצלחתו של דנדין? מדוע נבחר דוקא הוא ממדף ספרי הפואטיקה הסנסקריטיים  ואיך השתנה בכל תרבות אליה נדד? אלו השאלות בהן עוסקת קבוצת מחקר בינלאומית אותה מרכז פרופ׳ יגאל ברונר. הקבוצה ישבה במשך סמסטר מרתק במכון ללימודים מתקדמים בירושלים (ספטמבר 2015-ינואר 2016), קראה את הטקסט במגוון תרגומיו, ודנה בהיסטוריה המרתקת שלו. כרך רחב היקף המסכם את דיוני הקבוצה נמצא כרגע בשלבי כתיבה.

 

 

קראו פחות

מה מתבשל בסיר? שינויים ארוכי טווח בהרגלי התזונה, האסטרטגיות הכלכליות והארגון של חברות במזרח סין

מחקר במימן הקרן הלאומית למדע (ISF) והנשיונל ג'ואוגרפית (National Geographic Research Council)

במשך למעלה ממיליון וחצי שנים התקיים המין האנושי (כולל אבותיו שנכחדו) על צַיִד ולקט של משאבי טבע. בתקופה זו עבר האדם תהליכים אבולוציוניים והגיע כמעט לכל חלקי העולם, אך בסיס כלכלי זה לקיומו כמעט שלא השתנה. רק לפני כ-10,000 שנה או פחות החלו בני האדם לגדל ולביית צמחים ובעלי חיים ועברו לחיות ביישובי קבע.

קרא עוד
כתוצאה מכך החלו תהליכי שינוי מהירים באופי החברה האנושית, הטכנולוגיה והידע האנושי והתרבות האנושית, שבעקבותיהם התעצב העולם שבו אנו חיים כיום. אבל כיצד והיכן התרחשה מהפכה משמעותית זו?

מחקרנו, אשר לו שותף פרופ' גדעון שלח, עסק בתהליך החשוב של ראשית החקלאות והמעבר ליישובי קבע בשטח סין של ימינו והתמקד באזור פו-סין שבצפון מזרח סין (שם אני עובד כבר מעל 5 שנים) ובצפון מזרח פרובינציית שאן-דונג. אזור זה, שבעבר הלא רחוק נחשב על ידי החוקרים לפריפריאלי בכל הנוגע להתפתחות החברה, הכלכלה והתרבות בסין, מתגלה (בין השאר בזכות המחקר שלנו) כאחד המרכזים החשובים שבו התפתחה, באופן עצמאי, חברת חקלאים יושבי קבע מפותחת. במסגרת המחקר ביקשנו להבין טוב יותר את התהליך ארוך הטווח של המעבר מציידים לקטים לחקלאים יושבי קבע. הואיל ולפני המחקר לא היו מוכרים כלל באזור זה אתרים קדם-חקלאיים, רצינו לזהות אתרים אלו ולדעת היכן הם ממוקמים בנוף, מה היה גודל הקהילה ששכנה באתרים אלו ובאילו תנאים היא חיה. במוקד המחקר עמדו שאלות על מהות תהליך המעבר לחקלאות: כיצד השתנה גודל ומיקום היישובים במהלך המעבר לחקלאות? כיצד השתנתה התזונה האנושית? מה היתה השפעת המעבר על התרבות האנושית ועל הארגון של הקהילות?

עד כה קיימנו שתי עונות של סקר ארכיאולוגי שיטתי, שבמהלכן התחלקו החוקרים והסטודנטים לקבוצות סקר קטנות, ויחדיו כיסינו בהליכה רגלית שטח של מעל 100 קמ"ר שבו תיעדנו ומיפינו את כל השרידים מתקופות קדומות. ולאחר מכן, בהתבסס על עונות הסקר, קיימנו עונה אחת של חפירות בשני אתרים שנתגלו במהלך הסקר. משלחת המחקר כללה חוקרים וסטודנטים מישראל שעבדו במשותף עם חוקרים וסטודנטים סינים. שיתוף פעולה זה התגלה כפורה במיוחד ותרם לחיזוק הקשרים האקדמיים בין שתי המדינות.

בסקר הארכיאולוגי האינטנסיבי שערכנו איתרנו ומיפינו מעל 1000 אתרים, שרובם לא היו מוכרים לפני כן. בין השאר הצלחנו לאתר מספר אתרים קדם-חקלאיים וכן מספר רב יחסית של אתרים מראשית החקלאות. ניתוח של מיקום האתרים בנוף מאפשר לנו להבין טוב יותר את המשאבים שנוצלו בכל תקופה ואת התהליכים הדמוגרפיים שהתלוו למעבר לחקלאות (עלייה מהירה בגודל היישובים וצפיפותם ובכמות בני האדם שאיכלסה את האזור). בחפירות שקיימנו באתר קדם-חקלאי ובאתר מראשית החקלאות התגלו שני מבני מגורים: שרידי המבנה הקדם-חקלאי מעידים על מגורים במעין בקתה זמנית בעוד שהמבנה מראשית החקלאות גדול בהרבה, בעל מתאר מרובע, ועל רצפתו נמצאו כלי חרס ואבן רבים. במהלך החפירות השקענו מאמצים רבים באיסוף של שרידים מיקרוסקופיים של צמחים משני המבנים. הניתוח של שרידים אלו עדיין בעיצומו, אך הם מעידים בבירור על השינויים בכלכלה ובתזונה האנושית. אחד הממצאים המעניינים הוא שגם לאחר ראשית החקלאות מירב התזונה האנושית התבססה על מקורות מן הטבע כגון גרעינים, אגוזים, בלוטים ופירות בר, לצד כמות קטנה בלבד של דגנים מבויתים. ממצא זה מלמד על המעבר האטי יחסית להסתמכות מלאה על צמחים ובעלי חיים מבויתים.

בשנים הקרובות אנחנו מתכוונים להתמקד יותר בפרובינציית שאנ-דונג שם טרם עבדנו. גם שם נקיים, בשיתוף עם ארכיאולוגים מקומיים, סקרים שיטתיים וחפירות ממוקדות באתרים פרהיסטוריים המתוארכים לראשית המעבר לחקלאות.

קראו פחות