For further info/ To purchase the book click HERE.

Focusing on the case of Heinz Felfe, this article puts forward the argument that the reaction of a secret service to the impending exposure of moles can be even more harmful than their actual activity. Enemy moles in intelligence organizations are dangerous in more than one way. They cause damage, of course, when they operate in the dark, but also cause just as much, and even more, damage when exposed. The fear of public scandal incentivizes irrational behavior, aggravating rather than decreasing the dangers facing the service.

For further info/ To purchase the book click HERE.

Most prominently, Reinhard Gehlen, the founder of West Germany's foreign intelligence service, welcomed SS operatives into the fold. This shortsighted decision nearly brought his cherished service down, as the KGB found his Nazi operatives easy to turn, while judiciously exposing them to threaten the very legitimacy of the Bonn Government. However, Gehlen was hardly alone in the excessive importance he placed on the supposed capabilities of former Nazi agents; his American sponsors did much the same in the early years of the Cold War.

Other Nazi fugitives became freelance arms traffickers, spies, and covert operators, playing a crucial role in the clandestine struggle between the superpowers.  From posh German restaurants, smuggler-infested Yugoslav ports, Damascene safehouses, Egyptian country clubs, and fascist holdouts in Franco's Spain, Nazi spies created a chaotic network of influence and information. This network was tapped by both America and the USSR, as well as by the West German, French, and Israeli secret services. Indeed, just as Gehlen and his U.S sponsors attached excessive importance to Nazi agents, so too did almost all other state and non-state actors, adding a combustible ingredient to the Cold War covert struggle.

Shrouded in government secrecy, clouded by myths and propaganda, the tangled and often paradoxical tale of these Nazi fugitives and operatives has never been properly told—until now.

For further info/ To purchase the book click HERE.

For further info/ To purchase the book click HERE.

Bronner and McCrea examine the nature of theoretical innovation in scholastic traditions by focusing on a specific controversy regarding scriptural interpretation and the role of sequence-what comes first and what follows later-in determining our interpretation of a scriptural passage.
Vyāsatīrtha and his grand-pupil Vijayīndratīrtha, writers belonging to the camp of Dualist Vedānta, purported to uphold the radical view of their founding father, Madhva, who believed, against a long tradition of Mīmāṃsā interpreters, that the closing portion of a scriptural passage should govern the interpretation of its opening. By contrast, the Nondualist Appayya Dīkṣita ostensibly defended his tradition's preference for the opening. But, as this volume shows, the debaters gradually converged on a profoundly novel hermeneutic-cognitive theory in which sequence played little role, if any.

First Words, Last Words traces both the issue of sequence and the question of innovation through an in-depth study of this debate and through a comparative survey of similar problems in Judaism, Christianity, and Islam, revealing that the disputants in this controversy often pretended to uphold traditional views, when they were in fact radically innovative.

For further info/ To purchase the book click HERE.

"What are the pleasures of reading translations of South Asian literature, and what does it take to enjoy a translated text? This volume provides opportunities to explore such questions by bringing together a whole set of new translations by David Shulman, noted scholar of South Asia. The translated selections come from a variety of Indian languages, genres, and periods, from the classical to the contemporary. The translations are accompanied by short essays written to help readers engage and enjoy them. Some of these essays provide background to enhance reading of the translation, whereas others model how to expand appreciation in comparative and broader ways. Together, the translations and the accompanying essays form an essential guide for people interested in literature and art from South Asia.

“The scholarly interpretations and commentary in this volume represent some of the most prominent voices in the philological and historical study of South Asia—a galaxy of experts in literary analysis and other subfields of South Asian cultural history. This volume beautifully illuminates the generative possibilities of the intimate, context-sensitive mode of reading that David Shulman has engaged in for decades.” DAVESH SONEJI, Department of South Asia Studies, University of Pennsylvania

YIGAL BRONNER is Professor in the Department of Asian Studies at the Hebrew University of Jerusalem. CHARLES HALLISEY is Yehan Numata Senior Lecturer on Buddhist Literatures at Harvard Divinity School. DAVID SHULMAN is Professor Emeritus at the Hebrew University of Jerusalem."

For further info/ To purchase the book click HERE.

1. ניתוח ההגירות שאפינו את התקופה המונגולית לאורך הספקטרום שבין הגירה מרצון להגירה כפויה (גיוס לצבא, פליטים, טרנספר, שבויים, עבדים).

2. ניתוח הקשרים הכלכליים והבין-תרבותיים שהמוביליות הנ"ל עודדה, תוך דגש על רשתות- מסחריות, דתיות ומדעיות- שפעלו בתחומי האימפריה ומעבר לגבולותיה.

3. חקר מוסדות האימפריה באמצעות ניתוח הביוגרפיות של האנשים שאיישו מוסדות אלו כגון המשמר האישי, מערכות המשפט והדואר, הסגל הדיפלומטי והמנהל המקומי.

הפרויקט משלב פרספקטיבה של היסטוריה עולמית עם קריאה שיטתית במגוון רחב של מקורות בשפות שונות מרחבי אירואסיה (בעיקר סינית, פרסית וערבית). זאת לצד שימוש במקורות ארכאולוגיים וויזואליים ותובנות ממדעי החברה וממדעי החיים. המידע הנאסף ממוין למאגר נתונים פרוסופוגרפי מתוחכם השואף להכיל אנשים שפעלו תחת האימפריה המונגולית במאות השלוש עשרה והארבע עשרה.

לפרטים http://mongol.huji.ac.il/

המחקר הנוכחי של פרופ' אוטמזגין עוסק בדיפלומטיה התרבותית (cultural diplomacy) של יפן כלפי מדינות דרום מזרח אסיה במאה וחמישים השנים האחרונות ובשימושים המשתנים של הממשלה היפנית ב"תרבות היפנית" – כאמצעי לשליטה בזמן מלחמות וכיבושים ולאחרונה ככלי דיפלומטי ופוליטי חשוב שעשוי להטיב עם מעמדה של יפן באזור.

מחקר שני עוסק בהשוואה בין התפתחות תעשיות המדיה הקוריאניות והיפניות בשלושת העשורים האחרונים. מחקר זה מתמקד בזיהוי וניתוח של מודלים מקומיים להפקה של תרבות עכשווית בשתי המדינות ובמנגנונים החברתיים, הטכנולוגיים והתרבותיים שאחראים להפצה של תרבות. זאת אומרת, מיהם היזמים, המתווכים, והתמריצים לכך שמוצרי תרבות ממדינה אחת מוצאים להם אוזן קשבת ונקלטים במדינות אחרות - גם במקרים שבהם קיימת איבה היסטורית ופוליטית, כפי שהדבר קיים במזרח אסיה.

nissim.otmazgin@mail.huji.ac.il

המחקר, הנתמך ע"י מענק מטעם קרן ספנסר (Spencer Foundation), כולל ניתוח של ספרי לימוד וראיונות עם תלמידי תיכון בעיר שנחאי ובפרובינציית חה-נאן (Henan) בסין. תוצאותיו יסייעו בהבנה של היעדים הפוליטיים של החינוך בסין העכשווית ויספקו מידע אמפירי אודות אופני היישום של המסע להעמקת 'החינוך הפטריוטי' של ממשלת סין והשלכותיו על העמדות של צעירים ממוצא האני (Han) ביחס לצבא ומלחמה.

https://scholars.huji.ac.il/ornanaftali/home

למרות הריחוק הגיאוגרפי והתרבותי מארצות מוצאה השתמרו בקהילה זו השימוש בשפה המלאית לכתיבה עד תחילת המאה העשרים ולדיבור עד ימינו אנו. המחקר מתמקד בשאלות של הגליה בעידן הקולוניאלי כולל סוגיות של זכרון אישי וקולקטיבי, חיי תפוצה בעידן הטרום-מודרני, סוגות ספרותיות במלאית שהשתמרו בסרי לנקה ויצירות מקוריות שנכתבו שם, התהליכים שהובילו לכך שהמלאית והאיסלאם היו לשני אספקטים שהגדירו את הקהילה, ומשמעות השיום בהסטוריה שלה.

 מבחינה מתודולוגית המחקר מתמקד בראש ובראשונה בכתבי יד ומסמכים נוספים במלאית שנכתבו בסרי לנקה במאות השמונה עשרה עד העשרים כמו גם בכתבי יד מג׳אווה מתקופה זו המספרים את סיפור ההגלייה מנקודת המבט של מי שנותרו מאחור או לעתים מי שהורשו לשוב לארצם. בנוסף בוחן המחקר מסמכים מארכיונים הולנדיים ובריטיים מהתקופה האמורה, ומתבסס גם על מקורות משניים וראיונות בסרי לנקה.

חלק מהמקורות עליהם מתבסס המחקר קוטלגו וצולמו על ידי רונית ריצ׳י במהלך פרוייקט שנעשה עבור הספרייה הבריטית וניתנים לצפייה בארכיון הדיגיטלי באתר, ראו:

http://eap.bl.uk/database/overview_project.a4d?projID=EAP609

היא כותבת את ספרה הראשון על ההיסטוריה של עיר הבירה דלהי והטרנספורמציות שהתחוללו בה במהלך מלחמת העולם השנייה, העצמאות וחלוקתה של הודו הבריטית לשתי מדינות לאום—הודו ופקיסטן. החלוקה הייתה מלווה בפרצי אלימות המונית וטיהורים אתניים שהביאו לחילופי אוכלוסין חסרי תקדים בהיקפם. כשבעים אחוזים מכלל האוכלוסייה המוסלמית נעלמו מעיר הבירה ואת מקומם תפסו חצי מיליון פליטים הינדואים וסיקים מפקיסטן. הספר מתחקה אחר ההקצנה של השיח הפוליטי בעיר במהלך שנות הארבעים, ככל שגברה הציפייה לעצמאות ולצידה השתרשה השאיפה להקמת פקיסטן בקרב הציבור המוסלמי. המחקר חושף את העמימות הטריטוריאלית שאפפה את הרעיון של פקיסטן, עמימות בעלת תפקיד חשוב בצמיחתה של אי־ודאות כחוויה מכוננת של אותן שנים. המחקר עוסק גם בקליטתם של הפליטים ושיקומם והאופנים שבהם הם עיצבו מחדש את המורפולוגיה, הפוליטיקה והספרה הציבורית של העיר. כעיר הבירה הנתונה לשליטה ישירה של הממשלה המרכזית דלהי זורה אור על האופן שבו הממשלה הקולוניאלית ולאחריה הממשלה הלאומית התמודדו עם האתגרים המרכזיים הכרוכים בחילופי השלטון ובבינוי אומה ומדינה בצל אירועי החלוקה.

מחקרה השני עוסק בהיסטוריה ובזיכרון של מלחמת העולם השנייה בהודו, נושא שהיא מפתחת במסגרת פרויקט ERC בראשות פרופסור דן דינר על ההיסטוריה הגלובלית של המלחמה.  הנושא מאתגר במיוחד מאחר שלמרות שהודו גייסה יותר משני מיליון חיילים ומשאבים אדירים למאמץ המלחמתי המלחמה נדחקה לשולי הזיכרון ההיסטורי ההודי. השכחה נעוצה ביחס האמביוולנטי של המרחב הקולוניאלי כלפי המלחמה ותפיסתם של רבים את המלחמה כמאבק בין שני כוחות אימפריאליסטיים, לאו דווקא כמלחמה בין דמוקרטיה לפשיזם. רותם מתמקדת בעיתונאי הודי שסיקר את החזיתות השונות של המלחמה וסייר בסין, בורמה, המזה"ת ואירופה בחודשים האחרונים של המלחמה, שם היה גם בין הראשונים להיכנס למחנה ברגן בלזן לאחר השחרור. הכתבים שהותיר מתגבשים לכדי ניסיון ייחודי לחבר בין הפרספקטיבה האירופאית לבין הפרספקטיבה הקולוניאלית על המלחמה, והם זורים אור על האופן שבו ההיסטוריה הקולוניאלית הכתיבה את שכחת המלחמה.

בודהה אינו כשאר האדם והוא זוכה לפולחן דתי נרחב, המניח אותו כישות ייחודית בקוסמוס. ככזה, דבריו שהשתמרו בטקסטים קדושים מעצם הווייתם. ועדיין, הבודהיזם מצטיין בגמישות ייחודית באופן בו הוא מבין את הטסקט הבודהיסטי הקדוש, ואף אומר ש"כל שנאמר היטב הוא דבר הבודהה."

פרוייקט המחקר הנוכחי של דר' שולמן מבקש להבין את התהליכים הדינאמיים שבבסיס יצירת כתבי הקודש הבודהיסטים. מדובר בספרות אוראלית שהשתמרה בעל-פה באמצעות פורמולות ייחודיות, שייתכן וחלקן נוסחו אף על-ידי הבודהה עצמו. הפרוייקט חושף את המבנים שמאחורי יצירת גוף דרשות הבודהה, כולל הבחנה באלמנטים הספרותיים והאומנותיים שבבסיס הקורפוס, ועיסוק בשאלות בדבר היחס שבין טקסט לפרקטיקה מדיטטיבית.

פרויקט המחקר של פרופ׳ יגאל ברונר עוסק במראת השירה של דנדין, טקסט שהתחבר בסביבות שנת 700 לספירה בקאנצ׳יפורם שבדרום הודו, הוא ה-פואטיקה של אסיה. הטקסט נדד אלפי קילומטרים, תורגם למגוון של שפות (בינהן קנדה, טמילית, סינהלה, פאלי, טיבטית, ומונגולית), והשפיע על קוראים במגוון של תרבויות, ובכלל זה בבורמה, תאילנד, ג׳אוה, ויתכן שאף במזרח אסיה. למעשה, עד היום ניכרת השפעת ה-מראה של דנדין, ובטיבט, למשל, הוא עדיין טקסט היסוד של התרבות הכתובה ונלמד בע״פ על ידי כל תלמיד/ת תיכון. מה סוד הצלחתו של דנדין? מדוע נבחר דוקא הוא ממדף ספרי הפואטיקה הסנסקריטיים  ואיך השתנה בכל תרבות אליה נדד? אלו השאלות בהן עוסקת קבוצת מחקר בינלאומית אותה מרכז פרופ׳ יגאל ברונר. הקבוצה ישבה במשך סמסטר מרתק במכון ללימודים מתקדמים בירושלים (ספטמבר 2015-ינואר 2016), קראה את הטקסט במגוון תרגומיו, ודנה בהיסטוריה המרתקת שלו. כרך רחב היקף המסכם את דיוני הקבוצה נמצא כרגע בשלבי כתיבה.

מחקרנו, אשר לו שותף פרופ' גדעון שלח, עסק בתהליך החשוב של ראשית החקלאות והמעבר ליישובי קבע בשטח סין של ימינו והתמקד באזור פו-סין שבצפון מזרח סין (שם אני עובד כבר מעל 5 שנים) ובצפון מזרח פרובינציית שאן-דונג. אזור זה, שבעבר הלא רחוק נחשב על ידי החוקרים לפריפריאלי בכל הנוגע להתפתחות החברה, הכלכלה והתרבות בסין, מתגלה (בין השאר בזכות המחקר שלנו) כאחד המרכזים החשובים שבו התפתחה, באופן עצמאי, חברת חקלאים יושבי קבע מפותחת. במסגרת המחקר ביקשנו להבין טוב יותר את התהליך ארוך הטווח של המעבר מציידים לקטים לחקלאים יושבי קבע. הואיל ולפני המחקר לא היו מוכרים כלל באזור זה אתרים קדם-חקלאיים, רצינו לזהות אתרים אלו ולדעת היכן הם ממוקמים בנוף, מה היה גודל הקהילה ששכנה באתרים אלו ובאילו תנאים היא חיה. במוקד המחקר עמדו שאלות על מהות תהליך המעבר לחקלאות: כיצד השתנה גודל ומיקום היישובים במהלך המעבר לחקלאות? כיצד השתנתה התזונה האנושית? מה היתה השפעת המעבר על התרבות האנושית ועל הארגון של הקהילות?

עד כה קיימנו שתי עונות של סקר ארכיאולוגי שיטתי, שבמהלכן התחלקו החוקרים והסטודנטים לקבוצות סקר קטנות, ויחדיו כיסינו בהליכה רגלית שטח של מעל 100 קמ"ר שבו תיעדנו ומיפינו את כל השרידים מתקופות קדומות. ולאחר מכן, בהתבסס על עונות הסקר, קיימנו עונה אחת של חפירות בשני אתרים שנתגלו במהלך הסקר. משלחת המחקר כללה חוקרים וסטודנטים מישראל שעבדו במשותף עם חוקרים וסטודנטים סינים. שיתוף פעולה זה התגלה כפורה במיוחד ותרם לחיזוק הקשרים האקדמיים בין שתי המדינות.

בסקר הארכיאולוגי האינטנסיבי שערכנו איתרנו ומיפינו מעל 1000 אתרים, שרובם לא היו מוכרים לפני כן. בין השאר הצלחנו לאתר מספר אתרים קדם-חקלאיים וכן מספר רב יחסית של אתרים מראשית החקלאות. ניתוח של מיקום האתרים בנוף מאפשר לנו להבין טוב יותר את המשאבים שנוצלו בכל תקופה ואת התהליכים הדמוגרפיים שהתלוו למעבר לחקלאות (עלייה מהירה בגודל היישובים וצפיפותם ובכמות בני האדם שאיכלסה את האזור). בחפירות שקיימנו באתר קדם-חקלאי ובאתר מראשית החקלאות התגלו שני מבני מגורים: שרידי המבנה הקדם-חקלאי מעידים על מגורים במעין בקתה זמנית בעוד שהמבנה מראשית החקלאות גדול בהרבה, בעל מתאר מרובע, ועל רצפתו נמצאו כלי חרס ואבן רבים. במהלך החפירות השקענו מאמצים רבים באיסוף של שרידים מיקרוסקופיים של צמחים משני המבנים. הניתוח של שרידים אלו עדיין בעיצומו, אך הם מעידים בבירור על השינויים בכלכלה ובתזונה האנושית. אחד הממצאים המעניינים הוא שגם לאחר ראשית החקלאות מירב התזונה האנושית התבססה על מקורות מן הטבע כגון גרעינים, אגוזים, בלוטים ופירות בר, לצד כמות קטנה בלבד של דגנים מבויתים. ממצא זה מלמד על המעבר האטי יחסית להסתמכות מלאה על צמחים ובעלי חיים מבויתים.

בשנים הקרובות אנחנו מתכוונים להתמקד יותר בפרובינציית שאנ-דונג שם טרם עבדנו. גם שם נקיים, בשיתוף עם ארכיאולוגים מקומיים, סקרים שיטתיים וחפירות ממוקדות באתרים פרהיסטוריים המתוארכים לראשית המעבר לחקלאות.