הפרויקט של פרופ' מיכל בירן, שמומן ע"י המועצה האירופית למחקר (ERC), מבקש למפות את תנועות האוכלוסין העצומות בהקפן שהתחוללו בתקופת האימפריה המונגולית (1206-1368) ואת השפעותיהן על ההיסטוריה העולמית. הוא מתמקד בשלושה נושאים מרכזיים, הקשורים ביניהם:

מחקרה הנוכחי של ד"ר ג'ויון רי נוגע לספרות בלשית/פשע שנכתבה בתקופת קוריאה הקולוניאלית. בהתמקדות ביחסי המדע והמוסר, פשע ועיור, מיליטריזם יפני וגרסאות מגוונות של ההשקפה הפאן-אסייתית, ד"ר רי בוחנת נושאים הקשורים עמוקות ליצירת שיח מעמדי, וכן שיח גזעי ומגדרי בקוריאה הקולוניאלית.

מחקריו של פרופ' ניסים אוטמזגין עוסקים בתפוצת התרבות היפנית במזרח אסיה ובהפיכתה של יפן ממדינה המזוהה עם כלכלה ותעשייה מפותחת למדינה בעלת עצמה תרבותית חוצת-גבולות. כחלק ממחקר רחב זה, הוא בוחן את מסלול היצירה והתפוצה של תעשיות המדיה היפניות באסיה (בעיקר אנימציה, סרטים, תכניות טלביזיה, ומוסיקה), את יחסי הגומלין עם תעשיות המדיה הקוריאניות והסיניות, ואת ההשפעה של תפוצת התרבות הפופולארית על תהליכי רגיונילזציה (אזוריות)  ויצירת תחושה קהילתית משותפת בצפון מזרח אסיה ובדרום מזרח אסיה.

מחקר במימון Spencer Foundation

מחקריה של ד"ר אורנה נפתלי עוסקים בנושאים של חינוך ילדים ונוער ומדינת-הלאום בסין העכשווית. הפרויקט הנוכחי שלה, "צבא ומלחמה בסין העכשווית: ההשפעות של ביה"ס ושל המסע 'לחינוך פטריוטי' על העמדות של תלמידי תיכון סינים", מבקש לבחון כיצד בתי"ס בסין מציגים את מושג המלחמה לתלמידים, וכיצד בני-נוער סינים מרקע עירוני וכפרי מגיבים למסרים שהם מקבלים בביה"ס בנושא זה.

מחקרה הנוכחי של פרופ׳ רונית ריצ׳י מהחוגים ללימודי אסיה ומדע הדתות עוסק בהסטוריה ובספרות של המלאים בסרי לנקה. זוהי קהילה שמוצאה מבני מלוכה שהוגלו לסרי לנקה (סיילון) על ידי ההולנדים מכל רחבי הארכיפלג האינדונזי במאה השמונה עשרה, עבדים, משרתים ואסירים שנשלחו לשם גם הם, וחיילים מאיזורי אינדונזיה ומלזיה של היום ששירתו בצבא הקולוניאלי ההולנדי ומאוחר יותר (עם המעבר של סרי לנקה לשליטה בריטית ב-1796) גם בצבא הבריטי.

מחקרה של ד״ר רותם גבע מתמקד בהודו בתקופת המעבר שבין קולוניאליזם לעצמאות בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים. בתשתית מחקרה הניסיון להבין לעומק את ההשלכות והמשמעויות של תהליך הדה-קולוניזציה של תת היבשת: באיזו מידה היה אוגוסט 1947 תאריך טרנספורמטיבי בתת היבשת ובאיזו מידה שוכפלו מבני העומק של השלטון הבריטי במדינות הלאום החדשות שקמו? כיצד המתח שבין שינוי והמשכיות השפיע על ההיסטוריה הפוסט-קולוניאלית של האזור?

ד"ר אביתר שולמן חוקר ומלמד דת ופילוסופיה בודהיסטית. מחקריו פונים בשני כיוונים עיקריים: הראשון הוא עיסוק בפילוסופיה בודהיסטית, עם דגש מיוחד על הקשר בין פילוסופיה למדיטציה. לבודהיזם אתגרים מרתקים שהוא מציב בפני סוגיות מפתח בפילוסופיה המערבית, כאשר המגמה של ההגות הבודהיסטית היא לקראת הפנמה של התוכן הרעיוני בתהליכים מדיטטיבים עמוקים. שם היישום המלא של הפילוסופיה יהיה שווה ערך להארה.

פרויקט הדגל של לימודי הודו באוניברסיטה העברית הוא מחקר רב-שנתי על הקודיאטם: התאטרון הסנסקריטי החי האחרון בעולם. מזה עשור יוצאת כל שנה משלחת של תלמידים ומורים לקרלה, הודו, כדי לצפות, לתעד, לחקור, ולהנות ממופע מופלא שנמשך בין 12 ל-150 שעות. המופעים מתקיימים בכפר הקסום מוריקולם, על גדת נהר הצ׳לקודי ותחת מאות-אלפי עצי קוקוס. אתר נוסף הוא הכפר הציורי קילימנגלם.

מחקר במימן הקרן הלאומית למדע (ISF) והנשיונל ג'ואוגרפית (National Geographic Research Council)

במשך למעלה ממיליון וחצי שנים התקיים המין האנושי (כולל אבותיו שנכחדו) על צַיִד ולקט של משאבי טבע. בתקופה זו עבר האדם תהליכים אבולוציוניים והגיע כמעט לכל חלקי העולם, אך בסיס כלכלי זה לקיומו כמעט שלא השתנה. רק לפני כ-10,000 שנה או פחות החלו בני האדם לגדל ולביית צמחים ובעלי חיים ועברו לחיות ביישובי קבע.