בהוראת הקורסים שלה הלנה מתמקדת במבט אנתרופולוגי וסוציולוגי על מגמות חברתיות ותרבותיות ביפן העכשווית. היא משלימה את החומר התיאורטי והאתנוגרפי בחומרי עזר וויזואליים כגון קטעי ווידאו, פרסומות, צילומים ועוד. הקורסים מצריכים היכרות בסיסית עם ההיסטוריה היפנית, יכולת ניתוח וחשיבה ביקורתית. המטלות של הקורס, לרבות בחינות ועבודות, כוללות ניתוח טקסטים ומתן פרשנות אינדיבידואלית בהתבסס על החומר הנלמד. המטרה הינה לא רק הקניית ידע בסוגיות ספציפיות הקשורות לחברה ותרבות של יפן העכשווית, אלא גם יצירת מסגרת לדיון אקדמי במונחים כגון תרבות, זהות, מסורת ועוד.

פעילות מחוץ לחוג:

הלנה גרינשפון משמשת כמתאמת של יחידת אסיה במכון מחקר ע"ש הארי טרומן באוניברסיטה העברית. יחידת אסיה מרכזת חוקרים העובדים על ארצות אסיאתיות ומעבירה הרצאות, סמינרים וכנסים הקשורים באספקטים שונים של יחסים בינ"ל, היסטוריה, תרבות, פוליטיקה וכלכלה של מדינות אסיה.

כמו כן, הלנה מתפקדת כחברת וועד מנהל של האגודה הישראלית ללימודי יפן. האגודה הוקמה בשנת 2012 במטרה לגשר בין מוסדות אקדמיים המלמדים על יפן בארץ ובעולם, ולסייע ביצירת קהילה תוססת של סטודנטים וחוקרים בישראל. השנה האגודה קיימה את הכנס הראשון שלה, שהתמקד בסוגיות אורבניות ביפן. אתר האגודה ללימודי יפן: http://www.japan-studies.org/

הלנה הינה חברה בוועד הירושלמי של אגודת ידידות ישראל-יפן, ארגון התנדבותי שמתמקד בהפצה של תרבות יפנית בישראל, ומארגן סדנאות, הצגות וארועים אחרים החושפים את הקהל הישראלי לפניה השונות והמגוונות של התרבות היפנית. אתר אגודת הידידות: http://www.israel-japan.org/

קוראים לי דזה חאו ונולדתי בשאנגחאי בסין. אני מלמד סינית מדוברת באוניברסיטה העברית.

אחרי שסיימתי את התואר הראשון שלי בספרות ובלשנות, טסתי לעיר קונמינג ללמוד עברית תנ"כית. שם הכרתי הרבה תיירים ישראלים, מהם למדתי קצת על התרבות הישראלית: תרבות טיול כתרמילאי. יש לישראלים שנה או שנתיים לטייל ולחשוב על מה לעשות בעתיד. זה נשמע כיף.

על מנת לגלות יותר את התרבות וההיסטוריה, החלטתי לטוס לישראל. בינתיים אני כבר פה שנתיים, ובמשך הזמן למדתי את התואר השני בלימודי ישראל. מה שגיליתי עכשיו הוא שלמרות המדינה הקטנה, ישראלים יודעים איך לעשות כיף עם מה שיש ולנוח טוב. אני רוצה ללמוד יותר על החברה ולהראות לסינים את התרבות הישראלית וגם לישראלים את התרבות הסינית.

שפה היא ממש קסם. לפני שלמדתי עברית דיברתי עם ישראלים באנגלית, וזה לא משהו. אחרי שלמדתי עברית, פגשתי ישראלים וגם סינים בטיוליי ומיד הפכנו לחברים משום שאני יכול לצחוק את הצחוקים שלהם, ולשתף את האוכל הטעים ולהתלונן על דברים לא טובים בשתי התרבויות. יותר שפות הן יותר משפחות.

אני ממש אשמח ללמד ישראלים שבוחרים ללמוד סינית מכיוון שבסוף זאת לא רק שפה שאני מלמד אותם, אלא גם עיר גדולה שאנחנו בונים ביחד. ככל שהעיר תגדל, נבין אחד את השני יותר טוב ונהיה יותר קרובים.  

היא סיימה את הדוקטורט בלימודי ארגון במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (2017). אחרי השתלמויות פוסט-דוקטורט בירושלים, ברלין ואוקספורד אירה חזרה לחוג ללימודי אסיה בתור ראשת המדור ללימודי קוריאה.

אירה מלמדת קורסי חובה על החברה הקוריאנית בעידן המודרני והפרה-מודרני וקורסי בחירה לתואר ראשון אודות "הנס הכלכלי הקוריאני" ו"תרבות פופולרית בדרום קוריאה" ו-"מגדר ומיניות בקולנוע וספרות קוריאנית." בעבר היא ניהלה שתי תכניות דו-חוגיות עם מנהל עסקים (2013-2017) ועם יחסים בינלאומיים (2016-2017) וריכזה את הקורסים עם מרצים-אורחים - אנשי עסקים, דיפלומטים ואקדמאים – "פורום כלכלות מזרח אסיה" ו-"אסיה בזירה הבינלאומית."

פרסומים נבחרים:

1. Lyan, Irina (2021). “Koreans are the Israelis of the East”: A postcolonial reading of cultural similarities in cross-cultural management. Culture and Organization (link).

2. Lyan, Irina (2021). “Start-up Nation” vs. “The Republic of Samsung:” Power and politics in the partner choice discourse in Israeli-Korean business collaboration. Critical Perspectives in International Business (link).

3. Lyan, Irina (2021). Between two homelands: Diasporic nationalism and academic pilgrimage of the Korean Christian Community in Jerusalem. S/N Korean Humanities, 7(1), 37-70. (link).

4. Lyan, Irina and Frenkel, Michal (2020). Industrial espionage revisited: Host country-foreign MNC legal disputes and the postcolonial imagery. Organization (link). 

5. Lyan, Irina (2019). Welcome to Korea Day: From diasporic to fan-nationalism. International Journal of Communication, 13, 3764-3780 (link). 

6. Otmazgin, Nissim and Lyan, Irina (2018). Fan entrepreneurship: Fandom, agency, and the marketing of Hallyu in Israel. Kritika Kultura, 32, 288-307 (reprinted in Transcultural Fandom and the Globalization of Hallyu. Edited by Park Gil-Sung, Nissim Otmazgin and Keith Howard. Seoul: Korea University Press, pp. 155-179) (link).

בלימודי התואר הראשון, למדתי ספרות כללית ובלשנות סינית באוניברסיטת  Capital Normal University of Beijing. את התואר השני השלמתי בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית.

אני אוהבת להיות מורה כי ההוראה מראה לי שוב ושוב שבתוך הלב של כל תלמיד/תלמידה קיים מורה אמיתי עבורי.

הוא למד בסיטי קולג' בניו יורק. בשנים 1957–1959 עבד כעוזר נספח העיתונות בשגרירות ישראל בוושינגטון. ב-1960 קיבל תואר מוסמך מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון ביחסים בינלאומיים. בין 1959 ועד 1962 למד יפנית ולימודי המזרח הרחוק באוניברסיטת הרווארד ממנה קיבל תואר דוקטור. עם חזרתו לארץ בספטמבר 1962 נתמנה למנהל לשכת העיתונות הממשלתית בירושלי, ובמקביל היה ממקימי החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1966 מונה לדובר לשכת ראש הממשלה לוי אשכול. ביולי 1973 נתבקש לשמש גם כדובר לשכת ראש הממשלה גולדה מאיר, וכמה חודשים של יצחק רבין בכהונתו הראשונה כראש ממשלה. ביולי 1976 מונה למנהל לשכת העיתונות הממשלתית. 

בין השנים 1978 עד 1995 שימש בכמה תפקידים בכירים בקרן היסוד, המגבית המאוחדת לישראל כולל אחראי על מבצעים, פיתוח מנהיגות ומנהל החטיבה לארצות דוברות אנגלית. לאחר שפרש מקרן היסוד, מדזיני המשיך ללמד באוניברסיטאות בישראל לימודי מזרח אסיה, בין השאר בבית הספר לתלמידי חו"ל של האוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו "גולדה: ביוגרפיה פוליטית" זכה לפרס ראש הממשלה בשנת 2010.

בשנת 2016 קיבל מירון מדזיני את אות מסדר השמש העולה על תרומתו לקידום לימודי יפן.

I'm a scholar of Tibetan literature, history, and religion. My research centers on the cosmopolita intellectual and social environment of early modern Tibet, especially the intersection of Buddhist thought and practice with ideas about kingship and state.

I am currently writing a book on Buddhism and state in late seventeenth-century Tibet. This book will be the first in-depth study of the texts and works of the Desi Sangyé Gyatso, who ruled the state for more than two decades. It will address the history, theory, and materiality of three of the largest and most important works of his reign: the giant golden tomb of the fifth Dalai Lama, the royal palace in Lhasa, and the holiday for commemorating the Dalai Lama's death. This project speaks to the study of Buddhist kingship, early modern Asian intellectual and political history, and the relationship of religion and politics in Tibet.

My broader research agenda branches out into other aspects of Buddhist thought and practice in the early modern Tibetan state, for instance literature and ritual. One such project concerns the literary and social dimensions of speechmaking in Tibetan Buddhism. Work in progress includes studies of enthronement ceremonies, cosmological discourses, and translation and analysis of works of literature, including poetry by the fifth Dalai Lama and the Desi. 

I received my PhD in the Study of Religion from Harvard University, with a dissertation on Buddhist cosmology and theology in the early modern Tibetan Buddhist state. Before moving to Jerusalem, I was the Shinjo Ito postdoctoral fellow in Buddhist Studies at the University of California, Berkeley. My faculty position at Hebrew University is supported by a grant from the Khyentse Foundation.

אורנה היא בוגרת החוג ללימודי מזרח-אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים; בעלת תואר שני במחקר התרבות מטעם אוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני ושלישי באנתרופולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה (UCSB) . מחקריה עוסקים במגוון נושאים הנוגעים לילדים ונוער, משפחה וחינוך בסין, ובכלל זה: הגלובליזציה של החינוך הסיני; מושג הפרטיות בקרב משפחות המעמד הבינוני בסין העירונית העכשווית; העלייה בחשיבות השיח הפסיכולוגי בשדה החינוך וגידול הילדים בסין העכשווית; לאומיות, צבא ומלחמה בחינוך הסיני; ותפיסות של אזרחות וזכויות הילד בסין, נושא שעמד גם במרכז ספרה הראשון,  Children, Rights and Modernity in China (2014).

ספרה השני, Children in China (2016), סוקר את התמורות העיקריות שהתחוללו בחייהם של ילדים ובתפיסת הילדות בסין מאז תחילת יישום הרפורמות הכלכליות ב-1978. הספר בוחן היבטים כגון חינוך במשפחה ובבית-הספר, הרגלי צריכה, תהליכי גיבוש זהויות, ויחסים חברתיים ומשפחתיים של ילדים ובני-נוער בסין העכשווית, ומנתח את הגורמים וההשלכות של מגמות כגון: הצמיחה של תפיסות ופרקטיקות חדשות בתחום החינוך, הטיפול וההגנה על ילדים בסין כתוצאה מתהליכי גלובליזציה, שינויים בטכניקות המשילות של המפלגה הקומוניסטית הסינית וההתגבשות של מעמד-ביניים עירוני חדש; העצמת הילד במשפחה ומחוצה לה בעקבות יישום מדיניות הילודה; והעלייה של הילד כצרכן עצמאי בכלכלת השוק החדשה של סין. לצד זאת, הספר דן גם בהשפעות התמורות המבניות בכלכלת סין, השינויים במדיניות החינוך הממשלתית וגלי ההגירה הכפרית המסיבית לערים על חינוכם ורווחתם של ילדים בעיר ובכפר ועל מצב הריבוד החברתי-כלכלי בסין של היום.

ספרה החדש, Mobilising China's One-Child Generation (2024), בוחן את הקידום של ערכים וטכניקות צבאיים בחינוך הסיני של העשור האחרון בהתבסס על ניתוח מקורות ממשלתיים, תקשורתיים וחינוכיים ועל נתונים ממחקר שטח שנערך בסין בשנים 2012-2019. הספר מתעכב על ההצטלבות בין מגמה זו לבין הבניות של לאומיות, גבריות ונשיות בשיח הציבורי והממשלתי בסין, ומנתח תפיסות אלטרנטיביות של צבא ומלחמה בקרב בני-נוער מרקעים שונים בסין העכשווית.

היא מלמדת קורסים שונים על החברה הסינית בעידן המודרני והעכשווי, ובכלל זה: "מגדר ומיניות בסין המודרנית"; "מדינה ומשפחה בסין המודרנית"; "החברה הסינית העכשווית: מבט אנתרופולוגי"; "תקשורת ואינטרנט בסין העכשווית"; "צרכנות ומעמד בסין"; "התנגדות ומחאה בסין" ו"שיטות מחקר של החברה והפוליטיקה בסין המודרנית".

אורנה מנחה סטודנטים שכותבים עבודות מחקר לתואר שני ושלישי אודות מגוון נושאים הנוגעים לחברה ותרבות בסין המודרנית והעממית (1949-היום), ובפרט מחקרים הנוגעים לנושאים של ילדים ונוער; מגדר ומשפחה; לאומיות פופולרית; צבא ומלחמה בחינוך הסיני; זכויות הילד ותודעת חוק ומשפט בקרב צעירים בסין.

הוראה והנחיה:

• פרופ' נפתלי מלמדת קורסים שונים על החברה הסינית בעידן המודרני והעכשווי, ובכלל זה: "מגדר ומיניות בסין המודרנית"; "מדינה ומשפחה בסין המודרנית"; "החברה הסינית העכשווית: מבט אנתרופולוגי"; "תקשורת ואינטרנט בסין העכשווית"; "צרכנות ומעמד בסין"; "התנגדות ומחאה בסין" ו"שיטות מחקר של החברה והפוליטיקה בסין המודרנית".
• מנחה סטודנטים לתואר שני ושלישי הכותבים עבודות מחקר אודות חברה ותרבות בסין המודרנית והעממית (1949-היום), ובפרט מחקרים הנוגעים לנושאים של ילדים ונוער; מגדר ומשפחה; לאומיות פופולרית; צבא ומלחמה בחינוך הסיני; זכויות הילד ותודעת חוק ומשפט בקרב צעירים בסין.

פרסומים נבחרים:

2024. "Schooling 'Soft-Spoken Boys' and 'Masculine Girls': Morality, Equality, and Difference in China's Gender Education." Nan Nü: Men, Women and Gender in China 26: 85-113

2022. "'Law Does Not Come Down from Heaven': Youth Legal Socialisation Approaches in Chinese Textbooks of the Xi Jinping Era." Journal of Current Chinese Affairs 51(2): 265–291

Naftali, Orna. 2021. "Celebrating Violence? Children, Youth, and War Education in Maoist China (1949-76)". Journal of the History of Childhood and Youth 14 (2): 254-273

Naftali, Orna. 2021. "'Being Chinese Means Becoming Cheap Labour': Education, National Belonging, and Social Positionality among Youth in Contemporary China". The China Quarterly 245: 51–71

Naftali, Orna. 2020. "Youth Military Training in China: Learning to 'Love the Army'". Journal of Youth Studies. Published Online first, pp. 1-19. 10.1080/13676261.2020.1828847

בנוסף, הוא חוקר במכון השוודי לעניינים בינלאומיים ובתוכנית 38 North של מרכז סטימסון. הוא מצוטט לעיתים קרובות בנושאים הקשורים לצפון קוריאה ולעיניינים קוריאניים על ידי כלי תקשורת בינלאומיים כמו ה-BBC, הוול סטריט ג'ורנל, הוושינגטון פוסט, האקונומיסט ועוד רבים. באוניברסיטה העברית, הוא מלמד קורסים על ההיסטוריה של קוריאה, החברה והפוליטיקה של צפון קוריאה ועל נושאי ביטחון במזרח אסיה.

 What's Up with North Korea's Skyrocketing Exchange Rates? https://www.38north.org/2024/10/whats-up-with-north-koreas-skyrocketing-exchange-rates/

Co-editor: "Everyday Politics in North Korea," special issue of Asian Studies Review, vol. 28, 2024, issue 2, https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/10357823.2024.2312140. 

"The Red, Big Family: Utopian Surveillance in North Korean Cities," chapter in Pursuing Sustainable Urban Development in North Korea, ed. Pavel Em (London, UK: Routledge, 2024). 

"Strategies of Political Control under Kim Jong Un: Understanding the Changing Mix of Containment, Repression, Co-optation, and Coercive Distribution," Asian Survey, vol. 63, no. 4 (2023): pp. 557–583. With Peter Ward. 

"Social (Im)mobility and Bureaucratic Failings: Family Background and the Sŏngbun System in North Korea," Journal of Korean Studies, vol. 28, no. 1 (2023): 111–137.