check
אמריטי | לימודי אסיה

אמריטי

פרופ׳ אמריטה איירין אבר

פרופ׳ (אמריטה) איירין איבר ז״ל (2019-1929)

מדור סין

פרופ׳ (אמריטה) איירין איבר ז״ל (דוקטורט מאוניברסיטת קלרמונט) הייתה סינולוגית בקטדרה על שם לואי פריברג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית, עמיתה בכירה במכון על שם הארי ס. טרומן, והתמחתה בתרגומים מסינית.

אמריטי
מדור סין
אין תמונה

פרופ׳ אברהם אלטמן ז״ל (2016-1922)

מדור יפן
פרופ׳ אברהם אלטמן ז״ל היה ממיסדי החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, וממיסדי התחום של לימודי יפן בישראל ככלל.
אמריטי
Yael

פרופ' (אמריטה) יעל בן-תור

בודהיזם טיבטי

פרופ' יעל בן-תור עוסקת בחקר הדינמיקה של התפתחות המסורות הווז'רייניות (רכב היהלום) בתקופה הקלאסית בטיבט, תוך התמקדות בתהליך היצירה של הגוהייסמאג'ה טנטרה.

קרא עוד

התעניינותה בתרבות טיבט ובבודהיזם החלה בטיול הגדול שלה להודו לפני כמה עשורים. משום שלא ניתן היה אז ללמוד את השפה והתרבות הטיבטית בארץ, לימודיה הגבוהים היו בארה"ב באוניברסיטת אינדיאנה, שהייתה אחת האוניברסיטאות היחידות בזמנו אשר הציעה תכנית דוקטורט בתחום לימודי טיבט. אחד ממוריה היה טובטן ז‘יגמה נורבו, אחיו הבכור של הדלאי לאמה ה-14, אשר לימד שם במשך תקופה ארוכה. 
לאחר שובה ארצה התחילה להרצות באוניברסיטה העברית. במשך שנים לימדה באוניברסיטה את השפה הטיבטית הקלאסית וקורסים רבים ושונים, כולל התיאוריה והפרקטיקה של הבודהיזם ההודי והטיבטי, הספרות הבודהיסטית, הספרות הטיבטית, האדם והקוסמוס על פי הבודהיזם הטיבטי, ההיסטוריה התרבותית של טיבט, רכב השלמויות ורכב היהלום וכו'. כמו כן הדריכה תלמידים לתואר מוסמך ודוקטורט. 

קראו פחות
אמריטי
מדור הודו ואינדונזיה
מדור הודו ואינדונזיה
אין תמונה

פרופ׳ (אמריטוס) אלי יופה ז״ל (2010-1934)

מדור סין

פרופ׳ (אמריטוס) אלי יופה ז״ל (דוקטורט מאוניברסיטת הארוורד) היה פרופסור להיסטוריה של הצבא הסיני, ממייסדי החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, וחבר החוג מיום הקמתו.

קרא עוד


מחקריו של יופה התמקדו בצבא סין. את ראשית צעדיו בתחום עשה בעבודת דוקטורט פורצת דרך אשר התמקדה ביחסי צבא-מפלגה בסין. העבודה, שהתפרסמה כספר "Party and army: professionalism and political control in the Chinese officer corps, 1949–1964", הפכה לקלאסיקה בכל הקשור להתפתחות צבא סין וקשריו עם הדרג הפוליטי. מאז כתב יופה מאמרים רבים על הקשר בין הצבא והמפלגה הקומוניסטית.

קראו פחות
אמריטי
ליהי יריב לאור

ד"ר (אמריטה) ליהי יריב לאור

סין המודרנית
בתיאום מראש חדר 6406

ליהי יריב לאור מתרכזת בשני תחומים עיקריים: הטיפולוגיה של הלשון הסינית המודרנית ותרגומי התנ"ך לסינית.

קרא עוד

מראשית דרכה היא שלבה בלימודיה את תחומי הסינולוגיה והבלשנות בחוגים ללימודי מזרח אסיה ולבלשנות (הודו-אירופית) באוניברסיטה העברית, שבה השלימה את התואר הראשון והשני. היא השתלמה בפריז ((INALCO,  באוניברסיטה של קליפורניה, ברקלי בארה"ב במחלקות לשפות המזרח ולבלשנות, ובטייוואן. את עבודת הדוקטור בתחום הבלשנות הסינית (בהדרכתו של פרופ' קלוד הג'ג') כתבה באוניברסיטה של פריז 3 (סורבון, 1991).

במהלך לימודיה לתואר השני היא החלה ללמד את השפה הסינית בחוג ללימודי מזרח אסיה, ובהמשך לימדה קורסים העוסקים בבלשנות הסינית ובסוגיות של חברה ותרבות בסין.

היא כיהנה כראש החוג ללימודי מזרח אסיה וכיו"ר ועדת ההוראה של הפקולטה למדעי הרוח.

בין תפקידיה מחוץ לאוניברסיטה: יו"ר אקדמי של ועדת המקצוע – סינית (הממונה על בחינות הבגרות בסינית) במשרד החינוך ויו"ר אקדמי של ועדת ההיגוי לקידום קשרי ישראל עם סין והודו מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

קראו פחות
אמריטי
anon

פרופ' (אמריטוס) רפי ישראלי

היסטוריה סינית ותרבות איסלאמית

פרופ' רפי ישראלי הוא מזרחן ומומחה לאסלאם, למזרח התיכון ולסין. הוא חבר וועדת ההיגוי של מרכז אריאל למחקרי מדיניות. חבר מערכת כתב העת "נתיב".

קרא עוד
הוא למד ערבית והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וב-1963 סיים תואר ראשון. המשיך בלימודי סין באוניברסיטת קליפורניה בברקלי וב-1970 קיבל את ה-MA בהיסטוריה של מזרח אסיה. הוא קיבל מלגה מאוניברסיטת סטנפורד ובעזרתה למד במשך כשנה סינית באוניברסיטת טאיוואן. בסיומה של השנה, ב-1971 חזר לברקלי ובמשך כשלוש שנים היה עמית מחקר במרכז ללימודים בינלאומיים של האוניברסיטה, במקביל ללימודי הדוקטורט שם. ב-1974 קיבל מאוניברסיטת ברקלי את ה-PhD בסינית ובהיסטוריה של האסלאם וחזר לישראל.

ישראלי כיהן החל מ-1974 כמרצה ואחר כך כפרופסור להיסטוריה סינית ולתרבות האסלאמית באוניברסיטה העברית וכעמית מחקר במכון טרומן. במקביל הוא כיהן גם במשרות ניהוליות באוניברסיטה, לרבות מתאם היחידה לחקר אסיה במכון טרומן ומנהל המרכז ללימודים קדם אקדמאיים וכן היה פרופסור אורח ולימד קורסים וביצע מחקרים באוניברסיטאות חוץ שונות, בארצות הברית (אוניברסיטת הרווארד ואחרות), קנדה, איטליה, אוסטרליה, יפן, בלגיה ועוד.

בשנים 1992–1996 היה ראש החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית. הוא כתב יותר מ-20 ספרים, בנוסף ליותר מ-100 מאמרים שהתפרסמו בעיתונות המקצועית בארץ ובעולם.

קראו פחות
אמריטי
Shulman

פרופ' (אמריטוס) דוד שולמן

מדור הודו ואינדונזיה

פרופ' דוד שולמן הוא מומחה ללימודים הודיים וארמניים בחוג ללימודי אסיה. הוא חתן פרס רוטשילד לשנת 2004, פרס א.מ.ת לשנת 2010 וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וזוכה פרס ישראל בתחום חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה לשנת 2016.

קרא עוד

 

דוד שולמן סיים תואר הראשון בהצטיינות בהיסטוריה אסלאמית ובשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. הוא למד לדוקטורט בספרות טמילית בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (SOAS) שבאוניברסיטת לונדון, תחת הנחייתו של חוקר טמיל והמוזיקולוג ג'ון ר. מאר. הלימודים כללו עבודת שדה בטאמיל נאדו בשנים 1976-1975. הוא קיבל את הדוקטורט ב-1976, על עבודתו בנושא המיתולוגיה של המקדשים של האל שיווה באזור טאמיל נאדו שבדרום הודו.
ב-1976 החל לעבוד כמרצה בחוג ללימודים הודיים ומדע הדתות באוניברסיטה העברית. הוא נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ב-1988. שימש כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה ואחר כך כראש המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית. דוד שהה כפרופסור אורח באוניברסיטת ויסקונסין, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ואוניברסיטת פנסילבניה. ב-1987 זכה במלגת מקארתור.

ספרו הראשון היה ספר שירה בשם המקדש והמים שהתפרסם ב-1974 וזכה בפרס ניומן עבור ספר ראשון בשירה. בשנת 2010 הוא יזם את תוכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה.

 

קראו פחות
אמריטי
מדור הודו ואינדונזיה
מדור הודו ואינדונזיה
יצחק שיחור

פרופ' (אמריטוס) יצחק שיחור

סין המודרנית

פרופ' יצחק שיחור הוא סינולוג בחוג ללימודי אסיה ובמחלקה למדעי המדינה. הוא השלים כתיבת עבודת דוקטור ב-  London School of Economics and Political Science בשנת 1976. משנת 1993 הוא מכהן בקתדרה ללימודי סינית של מייקל וויליאם ליפסון.

קרא עוד

פרופ' שיחור היה חבר הועדה אקדמית במכון המחקר הארי ס טרומן ולימים כמנכ"ל המכון, שימש כדיקן הסטודנטים באוניברסיטה העברית, כראש המחלקה למדע המדינה וכראש החוג ללימודי מזרח אסיה.

 

קראו פחות
אמריטי
בן עמי שילוני

פרופ' (אמריטוס) בן עמי שילוני

מראשוני החוקרים של יפן בישראל
נשיא כבוד של האגודה הישראלית ללימודי יפן

פרופ' בן-עמי שילוני בעל תואר ראשון ושני מן האוניברסיטה העברית ודוקטורט מאוניברסיטת פרינסטון. הוא לימד באוניברסיטה העברית משנת 1971 וזכה פעמיים בפרס מייקל מילקן על הצטיינות בהוראה. בשנת 2000 הוענק לו עיטור "כוכב הזהב והכסף" מטעם קיסר יפן על תרומתו להפצת תרבות יפן בישראל.

קרא עוד

בן-עמי שילוני שימש מרצה אורח ועמית מחקר באוניברסיטאות הרווארד, אוקספורד, קיימברידג', קולורדו, טוקיו  וברקליי. בשנת 2010 הוא זכה בפרס של "קרן יפן" והתקבל אצל הקיסר והקיסרית בארמון. הוא כתב ספרים בעברית, אנגלית ויפנית. ספריו בעברית הם: "יפן המסורתית: תרבות והסטוריה", "יפן המודרנית: תרבות והסטוריה" ו"יפן במבט אישי" (כולם בהוצאת שוקן). נושאי מחקריו הם יפן במאות ה-19 וה-20, היהודים והיפנים ומוסד הקיסרות היפני. משמש פרשן בתקשורת לנושאי יפן וקוריאה.

קראו פחות
אמריטי
מדור יפן
מדור יפן
צבי הרולד שיפרין

פרופ' (אמריטוס) צבי הרולד שיפרין

ממייסדי החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית

פרופ' צבי שפרין, מראשוני חוקרי מזרח אסיה בישראל, הוא מומחה בעל שם עולמי להיסטוריה של סין המודרנית ומייסדיי החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית.

קרא עוד
הוא בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטת ברקלי בקלפורניה ותואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. פרופ' שפרין היה הראשון שלימד באוניברסיטה העברית קורסים בנושאי סין ומזרח אסיה עוד משנת 1958. בשנת 1968, בתקופה בה לימוד השפה וההיסטוריה של ארצות מזרח אסיה נראה איזוטרי לחלוטין, הוא פעל להקמת החוג הראשון בארץ ללימודי מזרח אסיה (שנקרא אז החוג ללימודי סין ויפן).

פרופ' שפרין הוא מומחה בעל שם עולמי לתקופת עלייתה של סין המודרנית (1840-1949) ולמהפכת 1911 ששמה קץ לסין הקיסרית. ספריו העוסקים בדמותו של סון יאט-סן (1866-1925), אבי הרפובליקה הסינית, הפכו לקלאסיקה ונמנים עם ספרי היסוד של הסינולוגיה העולמית.  על ספרו הראשון, "סון יאט-סן ומקורות המהפכה הסינית" (ברקלי: הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 1968), זכה בעיטור ע"ש גוהן ק. פיירבאנק מטעם החברה ההיסטורית האמריקנית. הספר תורגם לסינית (בסין ובטאיואן), ויצא במהדורה מחודשת בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה בשנת 2010, ערב יובל המאה למהפכת 1911. באותה שנה יצאה גם בסין הוצאה מחודשת של כתביו המרכזיים (2 כרכים הכוללים שני ספרים ושמונה מאמרים) תחת הכותרת "סון יאט-סן והמהפכה הסינית. 孙中山与中国革命".

בשנת 2010 בחרה בו הסיפריה הלאומית הסינית לאחד מ"מאה הסינולוגים הגדולים ביותר בכל הזמנים."

פרופ' צבי שיפרין הוא חתן פרס ישראל לחקר לימודי המזרח הרחוק לשנת תשע"ה.

 

קראו פחות
אמריטי