דני כותב ספר על מרגלים וסוכנים כפולים נאצים במלחמה הקרה, שעתיד לצאת בהוצאת Hurst הבריטית, ועורך ביחד עם עמיתים מחקרים על היסטוריה טרנס-לאומית של ריגול במאה ה-20 ודינמיקה של מעשי טבח לא מכוונים בזמן סכסוך אלים. כבלוגר פוליטי, הוא כותב באופן סדיר לתקשורת הישראלית, ובעבר כתב גם בג'רוזלם פוסט. מבחר ממאמריו האקדמיים ניתן לקרוא בדף שלו ב-academia.edu, באתר שלו באמזון ובבלוג שלו, הינשוף. הוא גם מנהל את הפודקאסט "סוכן משולש" על מודיעין וריגול, שאפשר להאזין לו כאן.

Dr. Danny Orbach is a military historian. A graduate of Harvard University, he specializes in the study of coups d'etat, political assassinations and military disobedience, and also in the dynamics of war crimes, military adventurism and the history of intelligence. His lastest books are The Plots against Hitler (Houghton Mifflin Harcourt), a study of the anti-Nazi resistance in the German army, and Curse on this Country: The Rebellious Army of Imperial Japan (Cornell University Press), on the culture of insubordination in the Japanese Imperial Army and the roots of the Pacific War. Currently, he is studying military adventurism in the East Asian sphere in the late 19th and early 20th centuries, and is a co-author in projects on the dynamics of unplanned massacres and the  transnational history of espionage in the twentieth century. He is also writing a book on Nazi intelligence veterans in the Cold War. 

In addition, Danny Orbach runs "The Owl", a blog on politics and history in Hebrew, and the podcast "Triple Agent" on intelligence and espionage. He also contributes regularly to the Israeli media on issues of military history and national security.

מיכל למדה לכל תאריה באוניברסיטה העברית (כולם בהצטיינות יתרה). במהלך הלימודים היא למדה שנה בסין, באוניברסיטת שאנדונג, ושנה באוניברסיטת הרוארד בארה"ב. את הפוסט דוקטורט היא עשתה במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, ארה"ב.

מיכל עובדת על מספר פרויקטים גדולים, הראשי שבהם, במימון הEuropean Research Council (ERC) עוסק בתנועות של אנשים, רעיונות וחפצים לאורך אירואסיה המונגולית- מסין דרך עראק ועד איטליה, ובהשלכות של תנועות אוכלוסין עצומות אלו על ההיסטוריה העולמית. במקביל היא עובדת על ספר על ההיסטוריה של מרכז אסיה תחת השלטון המונגולי, פרויקט הממומן ע"י הקרן הלאומית למדע. פרויקט נוסף שממומן ע"י קרן הומבולדט הוא פרויקט ישראלי-מונגולי-גרמני המשלב מחקר היסטורי וחפירות ארכאולוגיות בעיר קראקורום,  ששימשה כבירת האימפריה המונגולית (1237-1260). כמו כן, יחד עם  Kim Hodong היא עורכת את הספר The Cambridge History of the Mongol Empire בעבור הוצאת הספרים של אוניברסיטת קיימברידג' (2 כרכים).

מיכל פרסמה 3 ספרים, קובץ ערוך אחד (השני עתיד לצאת בקרוב), ומעל 40 מאמרים בספרים ובכתבי-עת.

היא זכתה במספר פרסים, ביניהם פרס נשיא האוניברסיטה לחוקר צעיר מצטיין ע"ש יורם בן פורת (2005); פרס ברונו מטעם יד הנדיב בתחום לימודי האסלאם והמזה"ת (2006); פרס לנדאו מטעם מפעל הפיס בתחום חקר ההסטוריה של מזרח אסיה ותרבויותיה (2007); ופרס ע"ש אנה-ליסה מאייר מטעם קרן הומבולדט הגרמנית (2012).  מיכל שימשה במספר תפקידים באוניברסיטה ביניהם ראש התכנית לדוקטורנטים מצטיינים בפקולטה למדעי הרוח (2009-2011), כראשת מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה, ומשמשת החל משנת הלימודים תשפ"ב כראשת המכון ללימודי אסיה - אפריקה. 

מיכל מלמדת את המבוא "סין הקיסרית המאוחרת"  וכן סמינרים בנושא האימפריה המונגולית, דרך המשי וההיסטוריה של מרכז אסיה. במקביל היא מלמדת גם בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת.

התעניינותה בתרבות טיבט ובבודהיזם החלה בטיול הגדול שלה להודו לפני כמה עשורים. משום שלא ניתן היה אז ללמוד את השפה והתרבות הטיבטית בארץ, לימודיה הגבוהים היו בארה"ב באוניברסיטת אינדיאנה, שהייתה אחת האוניברסיטאות היחידות בזמנו אשר הציעה תכנית דוקטורט בתחום לימודי טיבט. אחד ממוריה היה טובטן ז‘יגמה נורבו, אחיו הבכור של הדלאי לאמה ה-14, אשר לימד שם במשך תקופה ארוכה. 
לאחר שובה ארצה התחילה להרצות באוניברסיטה העברית. במשך שנים לימדה באוניברסיטה את השפה הטיבטית הקלאסית וקורסים רבים ושונים, כולל התיאוריה והפרקטיקה של הבודהיזם ההודי והטיבטי, הספרות הבודהיסטית, הספרות הטיבטית, האדם והקוסמוס על פי הבודהיזם הטיבטי, ההיסטוריה התרבותית של טיבט, רכב השלמויות ורכב היהלום וכו'. כמו כן הדריכה תלמידים לתואר מוסמך ודוקטורט. 

מחקריה בוחנים את ההיבטים הפוליטים והמשפטיים המתווים תהליכי פיתוח כלכלי בסין מ-1978 ועד ימינו, ואת השפעותיהם על החברה הסינית. תחומי התמחותה כוללים: התפתחות מערכת החוק והמשפט בסין העכשווית, משפט מסחרי (בפרט בתחומי התאגידים, שוק ההון, השקעות זרות), כלכלה פוליטית, עלייתה הכלכלית של סין בזירה הבינלאומית.

לתמי תארים במשפטים ובלימודי מזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מישיגן, ארה"ב. באוניברסיטת מישיגן, היתה ד"ר גרוסוולד עוזרי מלגאית גרוטיוס בפקולטה למשפטים ועמיתה במכון ליברת'ל-רוגל ללימודי סין. היא הצטרפה לסגל האוניברסיטה העברית, לאחר תקופת פוסט דוקטורט בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד שם היתה עמיתת מחקר והוראה.

מחקריה האינטרדיסיפלינאריים עושים שימוש במתודולוגיות מחקר מתחומי המשפט והכלכלה הפוליטית על מנת לבחון שאלות כגון, מהי כלכלת שוק סוציאליסטית? במה מתבטא קפיטליזם מדיני בסין? כיצד משתלבת מערכת החוק והמשפט בתהליכי הצמיחה הכלכלית בסין? באילו אמצעים מניעה המדינה תהליכים כלכליים, ומהי מידת מעורבותם של גופי הממשל בקבלת החלטות עסקיות בתאגיד? מה מקומה של המפלגה הקומוניסטית הסינית בהקשרים מאקרו ומיקרו כלכליים?

כעת עוסקת ד"ר גרוסוולד עוזרי בכתיבת תוצאות מחקר המנתח את ההיבטים המשפטיים והפוליטיים שהתוו את הקמתן של חברות ציבוריות בסין ואת צמיחת שוק ההון הסיני. פרוייקטים נוספים שלה עוסקים בתמורות במעמדה של סין בזירה הכלכלית-גלובאלית תוך בחינת ביטויין של תמורות אלה בגישתה של סין כלפי המשפט הבינלאומי הכלכלי-מסחרי.

בחוג ללימודי אסיה מלמדת ד"ר גרוסוולד עוזרי את קורס המבוא "סין העכשווית" וכן קורסים וסמינרים המוצעים במסגרת התוכנית המשולבת עם מנהל עסקים ו\או תוכנית ההדגש עם יחב"ל, כגון: "ממשל בסין העכשווית: בין משפט לפוליטיקה"; "מדינה ופיתוח כלכלי בסין העכשווית"; "סין בע"מ" (השתלבותה של סין בכלכלה העולמית); "חוקה וזכויות אדם בסין המודרנית”; "תאגידים והשקעות זרות בסין"

SSRN

בהוראת הקורסים שלה הלנה מתמקדת במבט אנתרופולוגי וסוציולוגי על מגמות חברתיות ותרבותיות ביפן העכשווית. היא משלימה את החומר התיאורטי והאתנוגרפי בחומרי עזר וויזואליים כגון קטעי ווידאו, פרסומות, צילומים ועוד. הקורסים מצריכים היכרות בסיסית עם ההיסטוריה היפנית, יכולת ניתוח וחשיבה ביקורתית. המטלות של הקורס, לרבות בחינות ועבודות, כוללות ניתוח טקסטים ומתן פרשנות אינדיבידואלית בהתבסס על החומר הנלמד. המטרה הינה לא רק הקניית ידע בסוגיות ספציפיות הקשורות לחברה ותרבות של יפן העכשווית, אלא גם יצירת מסגרת לדיון אקדמי במונחים כגון תרבות, זהות, מסורת ועוד.

פעילות מחוץ לחוג:

הלנה גרינשפון משמשת כמתאמת של יחידת אסיה במכון מחקר ע"ש הארי טרומן באוניברסיטה העברית. יחידת אסיה מרכזת חוקרים העובדים על ארצות אסיאתיות ומעבירה הרצאות, סמינרים וכנסים הקשורים באספקטים שונים של יחסים בינ"ל, היסטוריה, תרבות, פוליטיקה וכלכלה של מדינות אסיה.

כמו כן, הלנה מתפקדת כחברת וועד מנהל של האגודה הישראלית ללימודי יפן. האגודה הוקמה בשנת 2012 במטרה לגשר בין מוסדות אקדמיים המלמדים על יפן בארץ ובעולם, ולסייע ביצירת קהילה תוססת של סטודנטים וחוקרים בישראל. השנה האגודה קיימה את הכנס הראשון שלה, שהתמקד בסוגיות אורבניות ביפן. אתר האגודה ללימודי יפן: http://www.japan-studies.org/

הלנה הינה חברה בוועד הירושלמי של אגודת ידידות ישראל-יפן, ארגון התנדבותי שמתמקד בהפצה של תרבות יפנית בישראל, ומארגן סדנאות, הצגות וארועים אחרים החושפים את הקהל הישראלי לפניה השונות והמגוונות של התרבות היפנית. אתר אגודת הידידות: http://www.israel-japan.org/

היא סיימה את הדוקטורט בלימודי ארגון במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (2017). אחרי השתלמויות פוסט-דוקטורט בירושלים, ברלין ואוקספורד אירה חזרה לחוג ללימודי אסיה בתור ראשת המדור ללימודי קוריאה.

אירה מלמדת קורסי חובה על החברה הקוריאנית בעידן המודרני והפרה-מודרני וקורסי בחירה לתואר ראשון אודות "הנס הכלכלי הקוריאני" ו"תרבות פופולרית בדרום קוריאה" ו-"מגדר ומיניות בקולנוע וספרות קוריאנית." בעבר היא ניהלה שתי תכניות דו-חוגיות עם מנהל עסקים (2013-2017) ועם יחסים בינלאומיים (2016-2017) וריכזה את הקורסים עם מרצים-אורחים - אנשי עסקים, דיפלומטים ואקדמאים – "פורום כלכלות מזרח אסיה" ו-"אסיה בזירה הבינלאומית."

פרסומים נבחרים:

1. Lyan, Irina (2021). “Koreans are the Israelis of the East”: A postcolonial reading of cultural similarities in cross-cultural management. Culture and Organization (link).

2. Lyan, Irina (2021). “Start-up Nation” vs. “The Republic of Samsung:” Power and politics in the partner choice discourse in Israeli-Korean business collaboration. Critical Perspectives in International Business (link).

3. Lyan, Irina (2021). Between two homelands: Diasporic nationalism and academic pilgrimage of the Korean Christian Community in Jerusalem. S/N Korean Humanities, 7(1), 37-70. (link).

4. Lyan, Irina and Frenkel, Michal (2020). Industrial espionage revisited: Host country-foreign MNC legal disputes and the postcolonial imagery. Organization (link). 

5. Lyan, Irina (2019). Welcome to Korea Day: From diasporic to fan-nationalism. International Journal of Communication, 13, 3764-3780 (link). 

6. Otmazgin, Nissim and Lyan, Irina (2018). Fan entrepreneurship: Fandom, agency, and the marketing of Hallyu in Israel. Kritika Kultura, 32, 288-307 (reprinted in Transcultural Fandom and the Globalization of Hallyu. Edited by Park Gil-Sung, Nissim Otmazgin and Keith Howard. Seoul: Korea University Press, pp. 155-179) (link).

הוא למד בסיטי קולג' בניו יורק. בשנים 1957–1959 עבד כעוזר נספח העיתונות בשגרירות ישראל בוושינגטון. ב-1960 קיבל תואר מוסמך מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון ביחסים בינלאומיים. בין 1959 ועד 1962 למד יפנית ולימודי המזרח הרחוק באוניברסיטת הרווארד ממנה קיבל תואר דוקטור. עם חזרתו לארץ בספטמבר 1962 נתמנה למנהל לשכת העיתונות הממשלתית בירושלי, ובמקביל היה ממקימי החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1966 מונה לדובר לשכת ראש הממשלה לוי אשכול. ביולי 1973 נתבקש לשמש גם כדובר לשכת ראש הממשלה גולדה מאיר, וכמה חודשים של יצחק רבין בכהונתו הראשונה כראש ממשלה. ביולי 1976 מונה למנהל לשכת העיתונות הממשלתית. 

בין השנים 1978 עד 1995 שימש בכמה תפקידים בכירים בקרן היסוד, המגבית המאוחדת לישראל כולל אחראי על מבצעים, פיתוח מנהיגות ומנהל החטיבה לארצות דוברות אנגלית. לאחר שפרש מקרן היסוד, מדזיני המשיך ללמד באוניברסיטאות בישראל לימודי מזרח אסיה, בין השאר בבית הספר לתלמידי חו"ל של האוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו "גולדה: ביוגרפיה פוליטית" זכה לפרס ראש הממשלה בשנת 2010.

בשנת 2016 קיבל מירון מדזיני את אות מסדר השמש העולה על תרומתו לקידום לימודי יפן.

אורנה היא בוגרת החוג ללימודי מזרח-אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים; בעלת תואר שני במחקר התרבות מטעם אוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני ושלישי באנתרופולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה (UCSB) . מחקריה עוסקים במגוון נושאים הנוגעים לילדים ונוער, משפחה וחינוך בסין, ובכלל זה: הגלובליזציה של החינוך הסיני; מושג הפרטיות בקרב משפחות המעמד הבינוני בסין העירונית העכשווית; העלייה בחשיבות השיח הפסיכולוגי בשדה החינוך וגידול הילדים בסין העכשווית; לאומיות, צבא ומלחמה בחינוך הסיני; ותפיסות של אזרחות וזכויות הילד בסין, נושא שעמד גם במרכז ספרה הראשון,  Children, Rights and Modernity in China (2014).

ספרה השני, Children in China (2016), סוקר את התמורות העיקריות שהתחוללו בחייהם של ילדים ובתפיסת הילדות בסין מאז תחילת יישום הרפורמות הכלכליות ב-1978. הספר בוחן היבטים כגון חינוך במשפחה ובבית-הספר, הרגלי צריכה, תהליכי גיבוש זהויות, ויחסים חברתיים ומשפחתיים של ילדים ובני-נוער בסין העכשווית, ומנתח את הגורמים וההשלכות של מגמות כגון: הצמיחה של תפיסות ופרקטיקות חדשות בתחום החינוך, הטיפול וההגנה על ילדים בסין כתוצאה מתהליכי גלובליזציה, שינויים בטכניקות המשילות של המפלגה הקומוניסטית הסינית וההתגבשות של מעמד-ביניים עירוני חדש; העצמת הילד במשפחה ומחוצה לה בעקבות יישום מדיניות הילודה; והעלייה של הילד כצרכן עצמאי בכלכלת השוק החדשה של סין. לצד זאת, הספר דן גם בהשפעות התמורות המבניות בכלכלת סין, השינויים במדיניות החינוך הממשלתית וגלי ההגירה הכפרית המסיבית לערים על חינוכם ורווחתם של ילדים בעיר ובכפר ועל מצב הריבוד החברתי-כלכלי בסין של היום.

ספרה החדש, Mobilising China's One-Child Generation (2024), בוחן את הקידום של ערכים וטכניקות צבאיים בחינוך הסיני של העשור האחרון בהתבסס על ניתוח מקורות ממשלתיים, תקשורתיים וחינוכיים ועל נתונים ממחקר שטח שנערך בסין בשנים 2012-2019. הספר מתעכב על ההצטלבות בין מגמה זו לבין הבניות של לאומיות, גבריות ונשיות בשיח הציבורי והממשלתי בסין, ומנתח תפיסות אלטרנטיביות של צבא ומלחמה בקרב בני-נוער מרקעים שונים בסין העכשווית.

היא מלמדת קורסים שונים על החברה הסינית בעידן המודרני והעכשווי, ובכלל זה: "מגדר ומיניות בסין המודרנית"; "מדינה ומשפחה בסין המודרנית"; "החברה הסינית העכשווית: מבט אנתרופולוגי"; "תקשורת ואינטרנט בסין העכשווית"; "צרכנות ומעמד בסין"; "התנגדות ומחאה בסין" ו"שיטות מחקר של החברה והפוליטיקה בסין המודרנית".

אורנה מנחה סטודנטים שכותבים עבודות מחקר לתואר שני ושלישי אודות מגוון נושאים הנוגעים לחברה ותרבות בסין המודרנית והעממית (1949-היום), ובפרט מחקרים הנוגעים לנושאים של ילדים ונוער; מגדר ומשפחה; לאומיות פופולרית; צבא ומלחמה בחינוך הסיני; זכויות הילד ותודעת חוק ומשפט בקרב צעירים בסין.

הוראה והנחיה:

• פרופ' נפתלי מלמדת קורסים שונים על החברה הסינית בעידן המודרני והעכשווי, ובכלל זה: "מגדר ומיניות בסין המודרנית"; "מדינה ומשפחה בסין המודרנית"; "החברה הסינית העכשווית: מבט אנתרופולוגי"; "תקשורת ואינטרנט בסין העכשווית"; "צרכנות ומעמד בסין"; "התנגדות ומחאה בסין" ו"שיטות מחקר של החברה והפוליטיקה בסין המודרנית".
• מנחה סטודנטים לתואר שני ושלישי הכותבים עבודות מחקר אודות חברה ותרבות בסין המודרנית והעממית (1949-היום), ובפרט מחקרים הנוגעים לנושאים של ילדים ונוער; מגדר ומשפחה; לאומיות פופולרית; צבא ומלחמה בחינוך הסיני; זכויות הילד ותודעת חוק ומשפט בקרב צעירים בסין.

פרסומים נבחרים:

2024. "Schooling 'Soft-Spoken Boys' and 'Masculine Girls': Morality, Equality, and Difference in China's Gender Education." Nan Nü: Men, Women and Gender in China 26: 85-113

2022. "'Law Does Not Come Down from Heaven': Youth Legal Socialisation Approaches in Chinese Textbooks of the Xi Jinping Era." Journal of Current Chinese Affairs 51(2): 265–291

Naftali, Orna. 2021. "Celebrating Violence? Children, Youth, and War Education in Maoist China (1949-76)". Journal of the History of Childhood and Youth 14 (2): 254-273

Naftali, Orna. 2021. "'Being Chinese Means Becoming Cheap Labour': Education, National Belonging, and Social Positionality among Youth in Contemporary China". The China Quarterly 245: 51–71

Naftali, Orna. 2020. "Youth Military Training in China: Learning to 'Love the Army'". Journal of Youth Studies. Published Online first, pp. 1-19. 10.1080/13676261.2020.1828847

בנוסף, הוא חוקר במכון השוודי לעניינים בינלאומיים ובתוכנית 38 North של מרכז סטימסון. הוא מצוטט לעיתים קרובות בנושאים הקשורים לצפון קוריאה ולעיניינים קוריאניים על ידי כלי תקשורת בינלאומיים כמו ה-BBC, הוול סטריט ג'ורנל, הוושינגטון פוסט, האקונומיסט ועוד רבים. באוניברסיטה העברית, הוא מלמד קורסים על ההיסטוריה של קוריאה, החברה והפוליטיקה של צפון קוריאה ועל נושאי ביטחון במזרח אסיה.

 What's Up with North Korea's Skyrocketing Exchange Rates? https://www.38north.org/2024/10/whats-up-with-north-koreas-skyrocketing-exchange-rates/

Co-editor: "Everyday Politics in North Korea," special issue of Asian Studies Review, vol. 28, 2024, issue 2, https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/10357823.2024.2312140. 

"The Red, Big Family: Utopian Surveillance in North Korean Cities," chapter in Pursuing Sustainable Urban Development in North Korea, ed. Pavel Em (London, UK: Routledge, 2024). 

"Strategies of Political Control under Kim Jong Un: Understanding the Changing Mix of Containment, Repression, Co-optation, and Coercive Distribution," Asian Survey, vol. 63, no. 4 (2023): pp. 557–583. With Peter Ward. 

"Social (Im)mobility and Bureaucratic Failings: Family Background and the Sŏngbun System in North Korea," Journal of Korean Studies, vol. 28, no. 1 (2023): 111–137. 

ד״ר גיא שבבו בעל דוקטורט מהאוניברסיטה של קולומביה הבריטית בקנדה (UBC), תואר שני מאוניברסיטת ת"א ותואר ראשון בטכניון. 

המחקר שלו מתמקד בהיסטוריה של קוריאה בתקופה שושלת ג'וסון (1392-1910) עם דגש על היסטוריה אינטלקטואלית והיסטוריה חומרית. בנוסף הוא עוסק במדעי הרוח הדיגיטליים ובמיוחד מתעניין בכלים לניתוח טקסט; במסגרת זו משתתף בפרויקט גדול של האיחוד האירופי בשם OPTED (Observatory for Political Text in European Democracies) שמבקש לבחון כלים, מתודולוגיות ונהלי עבודה לעבודה עם קורפוסים גדולים של טקסט דיגיטלי. ד״ר שבבו מלמד היסטוריה של קוריאה, דתות בקוריאה, וקולנוע קוריאני. 

דוד שולמן סיים תואר הראשון בהצטיינות בהיסטוריה אסלאמית ובשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. הוא למד לדוקטורט בספרות טמילית בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (SOAS) שבאוניברסיטת לונדון, תחת הנחייתו של חוקר טמיל והמוזיקולוג ג'ון ר. מאר. הלימודים כללו עבודת שדה בטאמיל נאדו בשנים 1976-1975. הוא קיבל את הדוקטורט ב-1976, על עבודתו בנושא המיתולוגיה של המקדשים של האל שיווה באזור טאמיל נאדו שבדרום הודו.
ב-1976 החל לעבוד כמרצה בחוג ללימודים הודיים ומדע הדתות באוניברסיטה העברית. הוא נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ב-1988. שימש כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה ואחר כך כראש המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית. דוד שהה כפרופסור אורח באוניברסיטת ויסקונסין, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ואוניברסיטת פנסילבניה. ב-1987 זכה במלגת מקארתור.

ספרו הראשון היה ספר שירה בשם המקדש והמים שהתפרסם ב-1974 וזכה בפרס ניומן עבור ספר ראשון בשירה. בשנת 2010 הוא יזם את תוכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה.

בן-עמי שילוני שימש מרצה אורח ועמית מחקר באוניברסיטאות הרווארד, אוקספורד, קיימברידג', קולורדו, טוקיו  וברקליי. בשנת 2010 הוא זכה בפרס של "קרן יפן" והתקבל אצל הקיסר והקיסרית בארמון. הוא כתב ספרים בעברית, אנגלית ויפנית. ספריו בעברית הם: "יפן המסורתית: תרבות והסטוריה", "יפן המודרנית: תרבות והסטוריה" ו"יפן במבט אישי" (כולם בהוצאת שוקן). נושאי מחקריו הם יפן במאות ה-19 וה-20, היהודים והיפנים ומוסד הקיסרות היפני. משמש פרשן בתקשורת לנושאי יפן וקוריאה.

החל משנת 1994 נפל בחלקו להיות מהארכיאולוגים הזרים הראשונים שהתאפשר להם לקיים מחקר שטח ארכיאולוגי בסין. הסקר האזורי הסיסטמאתי שבו הוא החל כמחקר הדוקטורט בשנים 1994-5 התפתח החל משנת 1998 למחקר בין-לאומי בו הוא שיתף פעולה עם ארכיאולוגים מסין ומארה"ב. בנוסף לסקר המכסה שטח של מעל 1000 קמ"ר המחקר כלל גם חפירות בדיקה, מיפוי של אתרים נבחרים, ומחקר גיאולוגי וסביבתי. תוצאות הפרוייקט פורסמו בשני ספרים ומספר רב של מאמרים מדעיים.

בשנת 2011 הוא יזם פרוייקט שטח ארכיאולוגי חדש, הפעם כשיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת ג'י-לין בסין. המחקר מתקיים באיזור פו-סין, בפרובינציית ליאו-נינג ומתמקד בראשית החקלאות וישובי הקבע בצפון סין. המחקר זוכה לתמיכה של הקרן הלאומית למדע וכן של קרן המחקר של הנשיונאל-ג'יאוגרפיק. במחקר לוקחים חלק מדי שנה סטודנטים ישראלים וסינים. בשנים האחרונות הוא החל במחקר השוואתי של נתונים ארכיאולוגים מחלקים נרחבים של סין. ספרו על הארכיאולוגיה של סין, מהתקופה הפליאוליתית עד לראשית תקופת האיחוד הקיסרי, הופיע בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. ספרי המבוא שהוא כתבת ביחד עם פרופסור יורי פינס על ההיסטוריה של סין, רואים אור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ומשמשים כספרי הלימוד הבסיסיים בכל האוניברסיטאות בארץ.

במהלך השנים הוא מילא מספר תפקידים בחוג ובאוניברסיטה: ראש החוג ללימודי מזרח אסיה, המנהל הראשון של מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה, סגן-דיקן הפקולטה למדעי הרוח, ראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה ומנהל פרוייקט המחקר בנושא המרחב האסייתי. פרסומיו כוללים 6 ספרים, ספר ערוך ומעל ל 40 מאמרים בכתבי עת אקדמיים מובילים.

שעות קבלה: יום ב' 15:00-16:00, בנין מנדל, קומה 2 חדר 241

דן סיים תואר שלישי באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC), ולאחר מכן ביצע מחקר במכון להיסטוריוגרפיה באוניברסיטת טוקיו (Tokyo University Historiographical Institute)  וב-Kyoto Institute Library and Archive.

פרויקט המחקר שלו מתמקד במקדשים הבודהיסטיים של כת הניצ'ירן ביפן. מקדשים אלה הקימו מועצה אשר משלה בכת, ודרכה ניהלו משא ומתן עם השליטים הלוחמים ועם חצר הקיסר כיחידה אחת ולא כמקדשים נפרדים. מחקרו של ד"ר שרר עוקב אחר פעולת המועצה ובוחן כיצד סייעה למקדשים לשרוד תקופה אלימה ומסוכנת יחסית ביפן מבלי שנאלצו להתערב בלחימה בעצמם. בנוסף, ד"ר שרר חוקר גם שודדים יפנים במאות ה-13 וה-14, וכן את ההיסטוריה של הקסם ביפן.