ברכות לד"ר תמר גרוסוולד עוזרי חברת הסגל החדשה שלנו במדור סין.
תמי החלה את דרכה האקדמית אצלנו בחוג, וכיום, לאחר נסיון עשיר בפרקטיקה ובאקדמיה, היא חוזרת בתור חברת סגל.

קיימנו ראיון עם תמי על הדרך שהביאה אותה בחזרה אל החוג:

״אני מאוד שמחה לחזור לחוג בו צמחתי. פה החלו השאיפות האקדמיות שלי. הלימודים בחוג, יחד עם לימודי בפקולטה למשפטים, יצקו בי את תחומי העניין שלמעשה עיצבו את הקריירה המקצועית שלי ולא מעט מחיי האישיים. כך שזו ממש סגירת מעגל עבורי". 

העניין שלי בסין החל בסוף שנה א' במשפטים. האוניברסיטה איפשרה לסטודנטים ללמוד לתואר נוסף במקביל ללימודי המשפטים ואני בחרתי לשלב את לימודי עם תואר במזרח אסיה. באותה תקופה הנוכחות הכלכלית של סין בעולם עוד היתה בגדר פוטנציאל לא ממומש. כך שהיתה כמובן גם תקווה פרקטית שהדבר ישתלם בעתיד, אך בחרתי בשילוב בעיקר כיוון שרציתי להוסיף פן הומני, לנפש, מעבר לכלים האנליטיים שרכשתי במשפטים. הלימודים בחוג פתחו בפני עולם אחר. תרגול כתיבת הסימנים היה עבורי מעין ריפוי בעיסוק. ההרצאות העיוניות היו סוחפות, צוהר לעולם שונה ומרתק. ניסיתי לשלב עד כמה שניתן בין שני התחומים לאורך כל התואר, בכל סמינר אפשרי הגשתי עבודה שעסקה בהיבטים של משפט סיני. 

במהלך הלימודים, היו לי מספר מנטורים ומרצים בולטים כמו רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה ופרופ' יורי פינס שדרכם נחשפתי לאפשרות של עתיד אקדמי. בעיקר בהיבטים של הקניית ידע, פיתוח חשיבה ביקורתית, והחותם הפוטנציאלי שיש למרצה על הסטודנטים שלו. כך שהמחשבה על עתיד אקדמי תמיד ביצבצה ברקע, אך גם ידעתי שארצה לצבור קודם נסיון מעשי. "להרגיש באצבעות" את מה שמעניין אותי לחקור.
לאחר סיום התואר, התקבלתי להתמחות במשרד עורכי הדין גרוס-חודק, משרד מסחרי מוביל שבו מחלקה המתמחה בסין. באותם ימים היו משרדים בודדים כאלה. שובצתי במחלקת מיזוגים ורכישות ולמעשה לא עסקתי בסין במשך תקופת ההתמחות. לאחר בחינות ההסמכה כעו"ד עמדתי בצומת דרכים - האם להמשיך במסלול עריכת הדין הקונבנציונאלי או לחזור להתמקד בסין? היה ברור שמשמעות הברירה השניה היא מעבר לסין לתקופה.
למזלי המשרד זיהה את הפוטנציאל ופתר עבורי את הקושי. עברתי לשנגחאי עם בן זוגי, שם חידשתי את לימודי הסינית תחת מלגה של משרד החוץ וממשלת סין (CSC) ובמקביל המשכתי כעורכת-דין במשרד גרוס-חודק. עבדתי כ"שלוחה" של המשרד מתוך משרד עורכי דין סיני (מה שנקרא, secondment) ודי מהר מוניתי לראש הדסק הסיני והייתי אמונה על ריכוז פעילות המשרד בכל הקשור לסין. 

במהלך השהות בסין חוויתי באופן ישיר את הממשק שבין משפט לפוליטיקה. אך מאוד חסרה לי האפשרות להעמיק בשאלות של מהות המשפט בסין. להבין מה עומד מאחורי המערכות המשפטיות והפוליטיות... איך הן צמחו לתפקד כפי שהן מתפקדות? מדוע הגישה למשפט בסין היא כפי שהיא? מה המקורות לשוני ומדוע\כיצד הוא משומר... מה גם שמעבר לרצון להמשיך לחקור וללמוד יש לי אוריינטציה טבעית להוראה (עוד מקטנות). כך שהמעבר לאקדמיה היה טבעי מבחינתי, השאלה היתה בעיקר מתי ואיפה. 
כיוון שעיקר תחום העיסוק והייחוד שלי היה משפט מסחרי סיני ובפרט תאגידים והשקעות, בחרתי ללמוד את התואר השני בארצות הברית בביה"ס למשפטים של אוניברסיטת מישיגן. במישיגן ישנו פרופסור בכיר המומחה לתחום שלימים הפך למנחה שלי בדוקטורט, במקביל למרכז מוביל ללימודי סין (LRCCS). את הדוקטורט כתבתי בנושא של צמיחת התאגיד הסיני והתפתחות שוק ההון בסין. שאלות המחקר שלי עסקו בעיקר ביחס שבין ממשל תאגידי לכלכלה פוליטית וצמיחה כלכלית. לאחר סיום הדוקטורט עברתי להרווארד שם הייתי עמיתת מחקר והוראה במרכז לממשל תאגידי.
 

ומה גרם לך לבחור לחזור דווקא לאוניברסיטה העברית?

״האוניברסיטה העברית בשבילי זה בית. אני ירושלמית במקור ומחוברת לאוניברסיטה, למקום בו צמחתי. יש בי הערכה רבה לסגל החוג. רבים מהם מומחים בתחומם בעלי שם עולמי, לחלקם נחשפתי עוד כסטודנטית ואני מחכה להמשיך וללמוד מהם. בנוסף לכך, דבר שמאוד משך אותי לחוג הוא האינטרדיסיפלינאריות שבו. אני מאמינה שהפן הזה בחוג יאפשר לי למקסם את התרומה שלי למחקר, לסטודנטים, ולסגל האוניברסיטה. מבחינה מקצועית אין חוקרים בארץ (ומעט בעולם) בתחום שאני עוסקת בו – התפר שבין כלכלה פוליטית ומשפט בסין העכשווית – אני מאמינה שההצטרפות שלי לאוניברסיטה העברית ובפרט לחוג ללימודי אסיה תאפשר לי לפתח את התחום בארץ ולהוביל אותו. לאור תהליכי הפיתוח בסין, פנימה, במקביל לעלייתה בזירה הבינלאומית, יש לממשק הזה השלכות רבות הן במישור האקדמי והן במישורים המדיניים והמעשיים. אני רואה חשיבות רבה בחשיפת הסטודנטים להיבטים הללו ושמחה שהאוניברסיטה העברית מזהה את הצורך ומעניקה לו חשיבות. 

מה את חוקרת בעצם ומהם כלי המחקר שלך?

 

״עיקר המחקר שלי עוסק בסין העכשווית החל מסוף שנות ה-70 ועד ימינו ומתחקה אחר תהליכים פוליטיים ומשפטיים שהשפיעו על התפתחות המשק הסיני ועל עיצוב מדיניות כלכלית. המתודולוגיה שלי נשענת בעיקר על ניתוח טקסטואלי של רגולציה (פעולת החקיקה והאכיפה ברמות הממשל השונות), מסמכי מדיניות מטעם המפלגה, ונאומים פוליטיים. בפרוייקטים ספציפיים אני מסתמכת לא מעט גם על דיווחים של חברות ציבוריות לרגולטורים הסינים, דיווחי מדיה וכו'."

 

ומה את הולכת ללמד בחוג?

 

״כבר השנה בסוף אפריל אלמד סמינר מרוכז (באנגלית) לתלמידים מתקדמים שידון במערכת הממשל  בסין והממשק שבין מוסדות המשפט והפוליטיקה. החל מהשנה הבאה אלמד את קורס המבוא לסין העכשווית. אלמד סמינר שנתי בשם China Inc. -  סמינר שיבחן את ההשתלבות של סין המודרנית בכלכלה העולמית, תוך דגש על תכניות עכשוויות כמו Made in China 2025,, דרך המשי החדשה, והתגובות בעולם. בנוסף אלמד קורס שידון במדיניות פיתוח כלכלי ויחסי הממשל המרכזי והמקומי.  בעתיד אני מתכננת לפתוח סמינר לתארים מתקדמים על משפט וזכויות אדם בסין וללמד שו״ס על תאגידים והשקעות זרות בסין שייבחן לעומק את המבנה התאגידי בסין.״