תקציר: החל מסוף שנות ה-60, שודרה ביפן סדרת הפקות שנתית של עיבודי אנימציה לקלאסיקות של ספרות הילדים המערבית. הפקות אלה, שזכו בסוף שנות ה-70 לשם המשותף World Masterpiece Theatre, נחשבו לאחד הפרויקטים המפוארים ביותר בתולדות האנימציה היפנית, והפכו גם להפקות המייצגות של תעשיית האנימציה היפנית במדינות רבות – ובכללן ישראל. הפקות אלה ייצגו גם תקופת-מעבר בהתהוותה של תעשיית האנימציה היפנית, היות ורבים מהאנימטורים שעבדו עליהן ניסו לשמר את הסטנדרטים הגבוהים של איכות ההפקה של אולפן Toei, בו הם התחילו את דרכם. ההרצאה בוחנת כיצד שני אנימטורים בוגרי Toei – איסאו טקהאטה והייאו מיאזאקי – מילאו תפקיד מפתח בשלוש מסדרות הטלוויזיה המכוננות בפרויקט: "היידי בת ההרים" (1974), "הלב" (1976) ו-"האסופית" (1979), וכיצד עבודתם על סדרות אלה סיפקה להם השראה לפרויקטים קולנועיים עתידיים ומוערכים אותם הם ביימו: "קבר הגחליליות" ו-"השכן הקסום שלי טוטורו" (1988).

ביו: ד"ר רז גרינברג קיבל את הדוקטורט שלו מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בשנת 2014, בנושא אנימציה כטקסט תוך התמקדות על אנימציה יפנית מוקדמת כמקרה מבחן. הוא פרסם מאמרים בנושאי קומיקס ואנימציה יפניים במספר כתבי-עת, אצר שתי תערוכות בנושא במוזיאון יחיאל נהרי ברמת-גן, ולימד קורס המוקדש לנושא בסמסטר א' האחרון בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית.