בית הספר למנהל עסקים והחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית מציעים תכנית חדשה ואטרקטיבית, המיועדת לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון אשר מעוניינים להוביל את שיתוף הפעולה העסקי בין ישראל למדינות אסיה. התוכנית מורכבת מקורסים ייחודים העוסקים בהיכרות והבנה של תהליכים עכשוויים בשווקים האסייתיים בשילוב של התרבות העסקית והשפה המקצועית הייחודית לכל מדינה. בוגריה של תכנית חדשה זו כבר עובדים ומתמחים בחברות המובילות בשוק האסיאני. מדובר בתוכנית המובילה בישראל בתחום זה, שנבנתה מתוך רצון להכשיר חלוצים, שיובילו את הידוק הקשרים הכלכליים והעסקיים בין ישראל למדינות מזרח אסיה.

כלכלות מזרח אסיה מציגות את שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בעולם. ההתפתחות הכלכלית המהירה של מדינות אסיה יוצרת שורה ארוכה של הזדמנויות עסקיות עבור חברות ואנשים עסקים מהעולם המערבי בכלל וממדינת ישראל בפרט. במסגרת התוכנית המשותפת קיימים מספר היבטים פרקטיים המשלבים הרצאות עם אנשי מפתח בקשרי ישראל ומדינות מזרח אסיה, ביניהם יזמים, שגרירים ושחקנים מרכזיים נוספים באקו-סיסטם האסיאני. דבר זה מייצר קשרים ייחודים אשר יכולים לפתוח דלתות במרחב האסיאני שאף תוכנית לימודים אחרת איננה מציעה. בנוסף על כך, התוכנית משלבת עבודה בצוות במסגרת הפרויקטים השנתיים, מה שמייצר תחושת שייכות מובהקת ואווירה שיתופית ומשפחתית. למידה בתוכנית המשותפת אשר משלבת בין לימודי השפה, התרבות והחברה באסיה וכלים רלוונטיים לעולם העסקים במאה ה-21 מעניקה לבוגרי התוכנית קרקע פורייה לנטילת תפקידי מפתח בשוק האסיאני. 

מבנה הלימודים 

מבנה הלימודים בתוכנית מורכב משלושה מרכיבים מרכזיים שמטרתם להעניק לסטודנטים בה את סל הכלים הנדרש להתמודדות עם השוק האסיאני במאה ה-21. בליבה תוכנית לימודים מלאה בחוג למנהל עסקים, המקנה כלים וידע להבנת העולם העסקי ולהשתלבות בתחומים שונים בו. זאת לצד תוכנית לימודים מותאמת תחת אחד המדורים בחוג ללימודי אסיה המעניקה ידע תרבותי, היסטורי ופוליטי בשילוב עם לימודי שפה, בכדי לסייע לכם לרכוש את הכלים לעבודה צמודה עם מדינות אסיה השונות. 

התוכנית מציעה קורסים בלעדיים המשלבים בין שני התחומים, ומייצרים אינטגרציה לאורך כל התואר בין מנהל עסקים ללימודי אסיה. קורס הדגל של התוכנית הינו פורום כלכלות, המשלב הרצאות עם הדמויות המובילות באקו-סיסטם והתנסויות בהובלת פרויקטים אשר מייצר לסטודנטים חוויה לימודית-מעשית כבר מן השנה הראשונה לתואר. בנוסף לכך, במסגרת התוכנית מתקיים אחת לשנתיים סיור לימודי בהובלת הסטודנטים במדינות אסיה. בסיורים אלו הסטודנטים מבקרים בחברות ובמפעלים, ונפגשים עם יזמים מקומיים ובינלאומיים.

למשתתפים בתוכנית, אשר עומדים בדרישות, מוצעות תוכניות חילופי סטודנטים ייחודיות בשיתוף עם האוניברסיטאות המובילות בסין בפרט ובמזרח אסיה בכלל. למצטיינים ביניהם יוצעו אף מלגות לאותם חילופי סטודנטים. בכדי להקל על המשתתפים בתוכנית, תכננו את המסלול המיוחד באופן שיאפשר את השילוב האופטימלי בין שני החוגים.

לפרטים נוספים לגבי התוכנית ניתן לפנות לד"ר דרור קוכן מנהל התוכנית: dror.kochan@gmail.com
מוזמנים לבקר אותנו גם בפייסבוק

הודו ואינדונזיה, מדינות ענקיות ומגוונות מבחינה תרבותית, לשונית וחברתית, וכן מבחינת הנופים, הטבע והמשאבים שברשותן, הולכות ותופסות מקום מרכזי בזירה הבינלאומית בעשורים האחרונים. למרחב זה של אסיה ישנה השפעה עצומה על העולם כולו במגוון תחומים, ולכן קיימת אצלנו תוכנית לימודים ייחודית העוסקת במדינות הללו. במדור שלנו אנו מציעים לימודים מעמיקים על התרבויות, הדתות, ההיסטוריה והפוליטיקה של הודו ואינדונזיה בהובלת חוקרים מובילים מן הארץ ומחו״ל. אנו מקדישים תשומת לב מיוחדת ללימודי השפות, בהן אנו רואים את השער להבנת אינדונזיה והודו, ותלמידינו בוחרים מבין שלוש שפות חשובות: הינדי, אינדונזית וסנסקריט. מדי כמה שנים אנו מציעים גם לימודי שפות נוספות כמו טמילית, מליאלם או טיבטית. 

המדור  שלנו הינו המקום היחיד בארץ שבו קיימת תוכנית לימודים על אינדונזיה, כולל לימודי השפה האינדונזית.

תוכנית הלימודים שלנו מעניקה לסטודנטים מגוון כלים חשובים לאקדמיה ולשוק העבודה כגון ידיעת שפות האזור, פיתוח חשיבה עצמאית וביקורתית והכרות עם דפוסי מחשבה שונים.

בד בבד עם תוכנית הלימודים הייחודית שלנו, אנחנו מציעים מגוון פעילויות, קורסים וסדנאות המעשירים את חווית הסטודנט ומעניקים לו פרספקטיבה ומפגש עמוק יותר עם הודו ואינדונזיה. יש לנו תוכנית חילופי סטודנטים עם הודו וסמינר מטייל לאיזורי הודו השונים, וגם פעילויות תרבות הכוללות סדנת מדיטציה שנתית, הופעות מוזיקה ותיאטרון, סדרות הרצאות מגוונות במסגרת ״פורום הודו״ ו״פורום אינדונזיה בעברית״.

מבנה הלימודים 

קורסי חובה

• קורסי שפה ברמת מתחילים ומתקדמים בהינדי, סנסקריט ואינדונזית
• מבוא להודו המוקדמת
• מבוא להודו המודרנית
• מבוא לאינדונזיה
• מבוא לבודהיזם

קורסי בחירה לדוגמא

• קריאה בטקסטים סנסקריטיים
• מגדר ומיניות בהודו המודרנית
• האסלאם בדרום-מזרח אסיה
• תפיסת האלוהות בהודו הקלאסית
• הודו, פקיסטן והמלחמה הקרה
• מבוא לעסקים בהודו
• גמלן: מוזיקה מאינדונזיה (סדנת נגינה שנתית)

רוצים לשמוע עוד?
מוזמנים לבקר בעמוד הפייסבוק שלנו,
בואו לגלות איתנו את סוד קסמן של הודו ואינדונזיה!

 

יפן היא אחת המדינות המשפיעות בעולם וללא ספק אחת המרתקות שבהן: מעצמה כלכלית ותרבותית שהשגיה נוכחים בכל רחבי הגלובוס, מסוני, נינטנדו וסוזוקי ועד סדרות אנימה, אומנויות לחימה, סושי וטמפורה. אולם בכדי להבין את יפן באמת, יש ללמוד לעומק את התרבות, החברה, השפה וההיסטוריה שלה. 

אנו, במדור יפן, מקנים לסטודנטים שלנו ידע היסטורי ותרבותי עשיר, משחר תולדותיה של ארץ השמש העולה ועד החברה המורכבת והמרתקת של יפן העכשווית. לצד היסטוריה ותרבות, תלמידנו יזכו גם ללימודי שפה ברמה הגבוהה ביותר בארץ, קורסי עומק על סוגיות הנוגעות ליפן, ומגוון מלגות ונסיעות מחקריות ליפן. תוכנית הלימודים המקיפה שלנו במדור תקנה לבוגרינו ארגז כלים שיסייע להם להשתלב במקומות מובילים בתעשייה, בדיפלומטיה, באקדמיה ועוד.

מעבר ללימודים העיוניים, אנחנו מקיימים מגוון פעילויות המאפשרות לסטודנטים שלנו לחוות את התרבות, החברה ועולם העסקים היפני.  כל שנה מגיעים אלינו טובי המרצים והמנחים מיפן כדי להעביר הרצאות וסדנאות ייחודיות, ואנחנו מתפעלים את ספריית המנגה הגדולה ביותר במזרח התיכון המונה אלפי כותרים. בנוסף לכך, אנחנו מציעים את מגוון המלגות הרב ביותר בארץ לחילופי סטודנטים ולימודי שפה ביפן כחלק מן התואר ולאחריו: באוניברסיטאות דושישה, קיושו, אוסקה, קנאזווה, סוקה, קנסאיי גאידאי, מלגת בלום-שילוני ומלגת אטווה לטיול מחקרי ביפן, תכנית השתלמות בסטודיו אנימציה בטוקיו ופרסי שיניואן למצטיינים בלימודים. לבסוף, החוג מוציא מדי שנה טיול מחקרי ליפן עבור מצטייני ומצטיינות המדור.

מבנה הלימודים 

קורסי חובה

• קורסי שפה: יפנים למתחילים ולמתקדמים, מיומנויות אקדמיות
• יפן המסורתית
• יפן: הדרכה מתודולוגית
• תולדות יפן המודרנית
• פוליטיקה, חברה ומדיניות חוץ ביפן

קורסי בחירה

• חייליו של הקיסר: צבא, מלחמה ותשוקה ביפן
• סמוראים במלחמה ושלום
• שמאניזם ותיאטרון ביפן, קוריאה והודו
• יחסי יפן - דרום מזרח אסיה בתקופה המודרנית
• תמורות בחיי החברה והמשפחה ביפן העכשווית
• קורס-מטייל של שבועיים ליפן
• דת ופולחן ביפן
• לדוג במים סוערים: ריגול ומודיעין באימפריה היפנית

סדנאות התנסות

• סדנת קליגרפיה וחריטה בעץ (קוקוג'י)
• סדנת טקס תה
• סדנת היכרות עם הדפסי עץ מאוספי החוג
• ימי יפן

רוצים לשמוע עוד?
מוזמנים לבקר בעמוד הפייסבוק וערוץ היוטיוב שלנו,
הצטרפו אלינו למשפחה היפנית הגדולה בישראל!

 

הרפובליקה העממית של סין, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, היא מוקד להתרחשויות דינמיות וסוערות: כאחת מהתרבויות העתיקות על פני הגלובוס והמעצמה האזורית של מזרח אסיה, מיצבה סין את עצמה ככוח הכלכלי הדומיננטי במאה ה-21. כיום, משנה סין את פני העולם באמצעות פרוייקטים שאפתניים ויוצאי דופן כגון דרך המשי החדשה ומיזמים שונים לקדמה טכנולוגית. 

מעבר להשפעה המעשית הגדלה של סין על מדינות, עסקים, ויחידים בישראל וברחבי העולם, מציעה סין עולם עשיר מעבר לכל דמיון כמורשת תרבותית והיסטורית בת אלפי שנים. בוגרי החוג ממלאים תפקידי מפתח בקשרים שבין סין לישראל במגזר העסקי, האקדמי, התרבותי והדיפלומטי.

סטודנטים במדור סין רוכשים סל כלים עשיר המשלב ידע היסטורי ותרבותי, לצד הבנה מעמיקה של התהליכים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים שעיצבו את סין לאורך המאות. זאת בד בבד עם האתגרים וההזדמנויות המאפיינים את החברה הסינית ואת כלכלת סין העכשווית. הסטודנטים שלנו זוכים להנות מהיצע קורסי שפה ברמה הגבוהה בארץ המכינים אותם לעבור בהצלחה את בחינות המיומנות בשפה הסינית (HSK). בנוסף, המדור מעניק לסטודנטים הזדמנויות ייחודיות לחוות את סין בת זמננו, על ידי תוכניות לחילופי שפה עם סטודנטים/יות סינים/יות שלומדים בארץ, קורס קיץ ללימודי שפה בסין, סדנאות תרבות, ימי עיון והרצאות מטובי חוקרי סין בעולם, תוכניות חילופי סטודנטים במיטב האוניברסיטאות באסיה ובשאר חלקי העולם, ועוד. לסטודנטים מצטיינים במדור מוצעת תוכנית מיוחדת הפותחת צוהר לחשיבה ביקורתית בתחומים שונים בלימודי סין באמצעות קורס ייעודי בהנחיית מרצי המדור וכן אפשרות להעמקת לימודי השפה דרך קורס-קיץ אינטנסיבי בסין. לאחר סיום התואר הראשון קיימות אפשרויות רבות להמשך לימודים בסין (כולל מלגות ייעודיות) וללימודי תואר שני ושלישי. 

 

מבנה הלימודים 
 

קורסי חובה

• קורסי שפה: סינית למתחילים ולמתקדמים, מיומנויות אקדמיות, קריאה בטקסטים קלאסיים
• סין המסורתית
• סין הקיסרית המאוחרת
• סין בעידן המהפכות
• סין העכשווית

 

דוגמאות לקורסי בחירה וסמינרים (הקורסים מתחלפים מדי שנה. המדור שואף לארח מרצים מחו"ל להוראת קורסים ייחודיים מידי שנה)

• סינית לעסקים וקריאה בטקסטים סיניים
• משני צדי המיצר: על היחסים המשתנים בין סין וטאיוואן
• מבטים קולנועיים על סין העכשווית 
• ממשל בסין העכשווית: בין משפט ופוליטיקה 
• היסטוריה צבאית בסין הקיסרית 
•  בעיות הסביבה בסין והשלכותיהן הגלובליות 
• גיאוגרפיות של שינוי: מרחב, חברה, וסביבה בסין העכשווית
•  ספרות כראי להיסטוריה סינית
• אמנות בסין: עבר והווה
• תקשורת ואינטרנט בסין העכשווית
• החברה הסינית העכשווית: מבט אנתרופולוגי
• מגדר ומיניות בסין המודרנית
• צרכנות ומעמד בסין העכשווית
• China Inc.
• טכנולוגיה וחברה בסין
• חוקה וזכויות אדם בסין המודרנית
• תאגידים והשקעות זרות בסין המודרנית 

 

 

רוצים לשמוע עוד?
מוזמנים לבקר בעמוד הפייסבוק וערוץ היוטיוב שלנו,
הצטרפו אלינו למסע מרתק אל העבר, ההווה, והעתיד של סין!

חצי האי הקוריאני הוא אחד האזורים הדינמיים, התוססים והמשפיעים ביותר ביבשת אסיה. הבנה מעמיקה בשפה, היסטוריה, פוליטיקה, כלכלה וחברה הכרחית להבנת האזור ויחסי הגומלין המורכבים שלו עם שאר העולם. 

הלימודים במדור קוריאה מצליחים לשלב בין לימודי השפה האינטנסיביים, הבנת החברה הקוריאנית העכשווית לצד רקע היסטורי ותרבותי כדי לייצר ארגז כלים שיאפשר לכם להתמחות בחצי האי הקוריאני של המאה ה-21 ליצירת קשרים והזדמנויות דיפלומטיים, כלכליים ותרבותיים עם קוריאה הדרומית והבנת המצב הביטחוני עם קוריאה הצפונית.

החוג ללימודי אסיה הוא החוג היחיד בארץ שמציע לימודים מקיפים בשפה הקוריאנית המקנה לסטודנטים שליטה מעמיקה בכל רבדי השפה ואפשרות להמשיך ללימודים לתואר שני בקוריאה. במקביל לכך אנחנו מציעים מגוון רחב של קורסים עיוניים עם מרצים מומחים מהארץ ומחו"ל כולל סמינר מטייל לקוריאה הדרומית ויפן שיוצא מדי מספר שנים עבור סטודנטים מצטיינים. 
מעבר לתכנית הלימודים, אנו מציעים מגוון פעילויות חברתיות ותרבותיות ייחודיות שמאפשרות לסטודנטים לחוות את קוריאה באופן אישי. מידי שנה אנו מארגנים את "שבוע קוריאה", חילופי תרבות ושפה עם סטודנטים קוריאנים שלומדים באוניברסיטה העברית ואת תכנית "שנה א לא לבד" - תכנית חברתית ולימודית לתלמידי שנה א'. בנוסף, מידי שנה אנחנו מציעים לסטודנטים שלנו מגוון מלגות הצטיינות, מעורבות חברתית וחילופי סטודנטים באוניברסיטאות המובילות בקוריאה, לרבות לימודי שפה. 

מבנה הלימודים 

קורסי חובה

• קוריאנית למתחילים ומתקדמים 
• קוריאנית מדוברת
• מיומנויות קריאה וכתיבה בקוריאנית
• קריאת טקסטים בקוריאנית למתקדמים
• קוריאה הפרה-מודרנית
• תולדות קוריאה המודרנית
• מבוא לקוריאה הצפונית

קורסי בחירה

• הנס הכלכלי הקוריאני
• תרבות פופולרית בקוריאה הדרומית
• מגדר ומיניות בקולנוע וספרות קוריאנית
• שמאניזם ותיאטרון בהודו, קוריאה ויפן
• דתות ותרבות בקוריאה 
• סמינר-מטייל של שבועיים לקוריאה ויפן

רוצים לשמוע עוד?
מוזמנים לבקר בעמוד הפייסבוק וערוץ היוטיוב שלנו,
בואו לתפוס את הגל הקוריאני והזדמנות להתקדם!

 

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לראשת מדור קוריאה ד״ר אירה ליאן במייל: irina.lyan@mail.huji.ac.il

 

 

 

---

 

החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית מציע לתלמידי מדור סין אפשרות להצטרף לקורס-קיץ אינטנסיבי בשפה הסינית שמתקיים מדי שנה באוניברסיטת ג'ילין בעיר צ'אנג-צון, חבל ג'ילין שבצפון מזרח סין.

הקורס, המאורגן על ידי מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית, נועד להקנות לסטודנטים אפשרות לקדם במהירות את יכולותיהם בשפה הסינית מבחינת הדיבור, הבנת הנשמע והקריאה. המשתתפים יחולקו לקבוצות על פי רמתם, והלימודים יתקיימו בקבוצות קטנות, שיאפשרו מתן תשומת לב מרבית לצרכיו של כל אחד מן הסטודנטים. נוסף ללימודי השפה יזכו הסטודנטים גם לפעילויות העשרה בתחום התרבות הסינית.

ליווי אקדמי: הגב' לין צ'יין, המורה הבכירה לשפה הסינית בחוג ללימודי אסיה, מלווה את הקורס ליווי אקדמי.

מימון: סטודנטים מצטיינים במדור סין בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית יוכלו להגיש בקשה למלגת לימודים ושהייה בסין. את הבקשה יש להגיש למכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית. סטודנטים מן המדור שלא יקבלו מלגה יוכלו להשתתף בקורס במימון עצמי. סטודנטים מחוץ לאוניברסיטה העברית שלמדו סינית יוכלו להצטרף לקורס-הקיץ על בסיס מקום פנוי ובמימון עצמי.

למידע נוסף אודות קורס-הקיץ והתנאים לקבלת מלגה, יש לפנות אל מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית

 

אנו שמחים להודיע על פתיחת תכנית חדשה לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולימודי אסיה: אסיה בזירה הבינלאומית – פוליטיקה, כלכלה ומוסדות. מדובר בתכנית ראשונה מסוגה בישראל שמטרתה להעצים את הסינרגיה מלימוד משותף של תיאוריה, היסטוריה דיפלומטית, סוגיות בביטחון בינלאומי, כלכלה פוליטית ומשפט בינלאומי עם לימודי השפה, ההיסטוריה והתרבות של מדינות אסיה. הקורס מיועד לסטודנטים החל משנה ב׳ ומעלה.

האזורים של מזרח אסיה ושל דרום אסיה נמצאים בשנים האחרונות במרכז הזירה הכלכלית והפוליטית בעולם כולו. סין, יפן קוריאה – במזרח אסיה, והודו – בדרום יבשת אסיה, מהוות כל אחת בפני עצמה גורם משפיע בזירה הבינלאומית. מעמדה של סין, אשר מיצבה את עצמה זה מכבר כאחת ממעצמות העל בזירה הבינלאומית, וחשיבותן של יפן, של קוריאה ושל הודו – מגבירים ומחזקים את השאיפה להבנה מעמיקה של הפוליטיקה, הכלכלה, ההיסטוריה והתרבות של ארצות אלה.

מטרת התכנית היא להעניק כלים אקדמיים ומעשיים להבין את צמיחתה הדרמטית של אסיה בעשורים האחרונים ולהשתלב בהצלחה בשוק הקשרים הגדל של ישראל עם חלק זה של העולם. התכנית מבוססת על המסלול הדו-חוגי הקיים של לימודי יחסים בינלאומיים ולימודים בחוג ללימודי אסיה. היא מציעה, מעבר ללימודים הרגילים קורסים ופעילות ייחודית למשתתפי התכנית שנועדו לאפשר דיון ודיאלוג ממוסד בין שני תחומי הידע. 

מעבר לכך, מטרת התכנית היא לדחוף קדימה קבוצה של סטודנטים מצטיינים שמעוניינים ומסוגלים לחשוב ברמה גבוהה ולחצות את הגשר של מדעי הרוח-מדעי החברה בהצלחה. שילוב זה ימצב את בוגרי התכנית בעמדת יתרון בכמה חזיתות: יאפשר להם להתחרות בהצלחה על משרות בשוק הפרטי, להכיר מגוון נפשות הפועלות כיום במגזר הציבורי והפרטי, יאפשר להם להשתלב בהצלחה ולתרום תרומה חיונית בסקטור הציבורי –בכל הקשור לפיתוח יחסי ישראל-אסיה, במישור המדיני, כלכלי וחברתי, ויאפשר להם להמשיך ללימודים מתקדמים ברמה בינלאומית בתור חוקרי יחסים בינלאומיים של אסיה.

 

לשאלות ניתן לפנות ליועץ האקדמי של התכנית, דר׳ דרור קוכן -  IRAsia@mail.huji.ac.il

 

 

תכנית המצוינות תש"פ-תשפ"א 2020-2021

תכנית המצוינות במדור סין בחוג ללימודי אסיה, המוצעת החל משנת תשע"ז, מאפשרת לתלמידי/ות המדור המצטיינים/ות להעמיק את לימודיהם האקדמיים בתחומי השפה, ההיסטוריה, ההגות, הפוליטיקה, החברה והתרבות של סין המודרנית והמסורתית. התכנית פותחת דלת לחשיבה מתקדמת בלימודי סין באמצעות קורס ייעודי בהנחיית מורי ומורות המדור ומציעה אפשרות להעמקת הידע של השפה הסינית על-ידי השתתפות בקורס-קיץ אינטנסיבי בסין. בנוסף, התכנית מאפשרת לתלמידים המעוניינים בכך להאיץ את הלימודים לתואר מוסמך בתחום סין. תלמידי התכנית נבחרים על סמך הצטיינות בלימודים ומתחילים את הלימודים בתכנית לאחר שהשלימו לא פחות משלושה סמסטרים של לימודים בחוג. אחד מן המורים הקבועים במדור סין ילווה באופן אישי את תלמידי התכנית.

תנאי הקבלה לתכנית:

1.  ממוצע ציונים של 90 לפחות בלימודי השנה הראשונה ומעבר בהצלחה של כל קורסי החובה של שנה א' בחוג הינם תנאי סף לקבלה לתכנית. בנסיבות מיוחדות (למשל שפת אם שאינה עברית), תישקל מועמדותם של תלמידים שממוצע ציוניהם הוא 85.

2 .ציון עובר לפחות בבחינת HSK רמה 2 ,HSKK רמת מתחילים.

3 .בתכנית ייקלטו תלמידים שסיימו לפחות שלושה סמסטרים מלאים לתואר בוגר, ורשומים למדור סין בחוג ללימודי אסיה (גם כאלה הלומדים בתכנית המשולבת עם מנהל עסקים ו/או בהדגש עם יחב"ל)

4. .ראיון: המועמדים יוזמנו לראיון אישי עם סגל המדור

תלמידים/ות המעוניינים/ות להצטרף לתכנית המצוינות נדרשים למלא טופס "בקשת קבלה -תכנית המצוינות של מדור סין" (ראו בתחתית העמוד). את הטופס יש להגיש למזכירות החוג

בליווי המסמכים הנדרשים עד לתאריך 03.03.2020. שימו-לב גם לדרישות המיוחדות לגבי תלמידים המעוניינים להשתתף בקורס הקיץ בסין במסגרת התכנית.

מרכיבי התכנית ודרישותיה:

השתתפות חובה בקורס הייעודי: "מגמות בחקר סין" (46124 (בשנה ג' לתואר (2 נ"ז, שו"ס, סמסטר ב' של שנה"ל תשפ"א). הקורס יועבר ע"י מרצי החוג ומרצים אורחים, ובמסגרתו ייחשפו תלמידי התכנית למחקרים עדכניים בתחום לימודי סין.

• זכאות להשתתף בקורס-הקיץ לסינית באוניברסיטת ג'ילין, סין (אוגוסט 2020 .(תכנית המצוינות תישא בהוצאות הלימודים של תלמידי התכנית וכן תציע מימון חלקי של הוצאות הטיסה. תלמידים/ות שכבר השתתפו בקורס בעבר יוכלו לחזור ולהשתתף בו במסגרת תכנית המצוינות (הקורס יותאם לרמתם העדכנית בסינית).

למען הסר ספק: ההשתתפות בקורס הקיץ בסין הינה זכות ולא חובה עבור תלמידי התכנית. קורס- הקיץ אינו מקנה נ"ז. תלמידי התכנית אשר יצאו לקורס-הקיץ בסין לא יוכלו להשתתף במועדי ב' של בחינות קיץ תש"ף. לפיכך, על תלמידי התכנית היוצאים לקורס הקיץ לוודא שסיימו את חובות הבחינות במועד א'.

שימו-לב: קורס הקיץ באוניברסיטת ג'ילין מאורגן ע"י מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית ובאחריותו. תלמידים/ות המגישים/ות מועמדות לתכנית המצוינות ומעוניינים/ות להשתתף גם בקורס-הקיץ נדרשים/ות להודיע מראש על הכוונה להשתתף בקורס בטופס הגשת המועמדות לתכנית המצוינות, וכן ע"י מייל נפרד אל: מזכירות מכון קונפוציוס (confucius@mail.huji.ac.il)

 תכנית המצוינות מאפשרת לתלמידים/ות להשתתף בשנה השלישית ללימודים גם בקורסים מתקדמים לתואר שני, בכפוף להסכמת מורה השיעור. תלמידים שיבחרו בקורסים הללו מעבר למכסת לימודי הבוגר הרגילה יוכלו לצבור נקודות זיכוי מקורסים אלה ללימודי המוסמך. דרישות הקבלה ללימודי המוסמך במדור סין חלות גם על תלמידי תכנית המצוינות, ומתייחסות לנתוני הקבלה של השנה בה סיימו את לימודי הבוגר.

לפרטים נוספים אודות התכנית, ניתן לפנות ליועץ התכנית, פרופ' גידי שלח, בכתובת הדואר האלקטרוני:   Gideon.Shelach@mail.huji.ac.il

 

 

קבלה למסלול המחקרי:

קבלה על סמך תואר הבוגר: סיום לימודי תואר בוגר בציון סופי 90 לפחות בחוג בו ממשיכים ובציון הסופי לתואר

קבלה על סמך לימודי ההשלמה: ציון סופי לתואר בוגר 90 ומעלה וציון בקורסי ההשלמה בהיקף של 16 נ"ז לפחות בממוצע 90 ומעלה

משך לימודי המוסמך:

לימודי המוסמך יכולים להמשך שנתיים בלבד

תלמידים המבקשים לפרוס את לימודיהם על פני 4 שנים יגישו בקשה מפורטת לוועדת ההוראה של הפקולטה בתחילת השנה הראשונה ללימודים.

פטורים וזיכויים:

1. תלמיד לתואר מוסמך במוסד מוכר להשכלה גבוהה ולא קיבל תואר עבור לימודים אלה:

הפקולטה רשאית להעניק זיכויים בגין לימודים קודמים בשיעור שלא יעלה על מחצית ממכסת הלימודים למוסמך באוניברסיטה העברית, ניתן להכיר עד 18 נ"ז בלבד.

2. תלמיד לתואר מוסמך שסיים תואר מוסמך במוסד להשכלה גבוהה ולומד אצלנו תואר מוסמך נוסף:

הפקולטה רשאית להעניק זיכויים אקדמיים בשני מקרים:

א. פטור מקורס- (בין חובה ובין רשות) בתכנית לימודי המוסמך בגין קורס אקדמי שלמד במסגרת תכנית לימודים אחרת למוסמך ובתנאי שהקורס שנלמד בעבר זהה במתכונתו ולא נופל ברמתו ובהיקפו מהקורס שניתן בו הפטור.

ב. פטור על סמך תואר מוסמך קודם בעל זיקה לתחום הלימודים בתואר הנוכחי בשני הסעיפים הנ"ל ניתן להכיר עד 9 נ"ז בלבד.

היקף הלימודים: 36 נ"ז

*תלמיד שסיים חובת שפת מחקר ברמת מתקדמים בתואר בוגר ואינו נדרש לשפת מחקר נוספת ישלים 8 נ"ז קורסי בחירה/ קורסי עזר בהתאם להחלטת המנחה.

מבנה תואר מוסמך במסלול המחקרי ללא בחינת גמר

• 36 נ"ז לפי הפירוט הבא: 26 נ"ז קורסים בהתאם לדרישת החוג 8 נ"ז שפת מחקר ברמת מתקדמים/ קורסי עזר (מיומנויות): שפת מחקר ברמת מתקדמים בהיקף 8 נ"ז יחושבו במניין 36 נקודות הזכות לסיום התואר או 8 נ"ז
• קורסי עזר באישור המנחה 2 נ"ז חובת בחירה ב- Digital Humaanities (בחירה של קורס אחד מתוך שלושה קורסים)
• תלמיד שחויב בקורסי עזר, קורס חובת בחירה ב- Digital Humaanities בהיקף 2 נ"ז יכלל ב- 8 נ"ז קורסי עזר (מיומנויות)

• שפת מחקר ברמת מתקדמים/ קורסי עזר בהיקף 8 נ"ז: נכללים במניין נקודות הזכות • קורסים מחוץ לחוג: באישור יועץ המוסמך ניתן ללמוד עד 8 נ"ז • קורסי בוגר מתקדמים: באישור יועץ המוסמך, ניתן ללמוד עד 4 נ"ז קורסי בוגר מתקדמים- המוגדרים בשנתון לתלמידי בוגר בשנים ב',ג' בלבד ואינם פתוחים להרשמה לתלמידי שנה א' תלמידים המחויבים בקורסי עזר במקום שפת מחקר לא יכולים ללמוד קורסי בוגר מעבר לקורסי העזר הנדרשים.	50% קורסים קורסים בהיקף 36 נ"ז
• כתיבת העבודה הסמינריונית אינה מזכה בנ"ז, קורס הסמינר מזכה בנ"ז. • העבודה תכתב בקורס המוגדר סמינר מוסמך במסגרת החוג בלבד	15% עבודה סמינריונית
כתיבת התזה אינה מזכה בנ"ז	35% עבודה סמינריונית בעלת אופי מחקרי (תזה)

 

מבנה תואר מוסמך במסלול המחקרי עם בחינת גמר

• 36 נ"ז לפי הפירוט הבא: 24 נ"ז קורסים בהתאם לדרישת החוג 8 נ"ז שפת מחקר ברמת מתקדמים/ קורסי עזר (מיומנויות): שפת מחקר ברמת מתקדמים בהיקף 8 נ"ז יחושבו במניין 36 נקודות הזכות לסיום התואר או 8 נ"ז
• קורסי עזר באישור המנחה. 2 נ"ז חובת בחירה ב- Digital Humaanities (בחירה של קורס אחד מתוך שלושה קורסים)
• תלמיד שחויב בקורסי עזר, קורס חובת בחירה ב- Digital Humaanities בהיקף 2 נ"ז יכלל ב- 8 נ"ז קורסי עזר (מיומנויות)
• 2 נ"ז בחינת גמר 

*שפת מחקר ברמת מתקדמים/ קורסי עזר בהיקף 8 נ"ז: נכללים במניין נקודות הזכות • קורסים מחוץ לחוג: באישור יועץ המוסמך ניתן ללמוד עד 8 נ"ז • קורסי בוגר מתקדמים: באישור יועץ המוסמך, ניתן ללמוד עד 4 נ"ז קורסי בוגר מתקדמים- המוגדרים בשנתון לתלמידי בוגר בשנים ב',ג' בלבד ואינם פתוחים להרשמה לתלמידי שנה א' תלמידים המחויבים בקורסי עזר במקום שפת מחקר לא יכולים ללמוד קורסי בוגר מעבר לקורסי העזר הנדרשים.	35% קורסים קורסים בהיקף 34 נ"ז
• כתיבת העבודה הסמינריונית אינה מזכה בנ"ז, קורס הסמינר מזכה בנ"ז. • העבודה תכתב בקורס המוגדר סמינר מוסמך במסגרת החוג בלבד	15% עבודה סמינריונית
בחינת הגמר מזכה ב-2 נ"ז מתוך 36 הנ"זים של הקורסים לתואר, הבחינה תשוקלל במשקלים בלבד ותופיע בגיליון הציונים "השלם" אין דרישה פקולטתית לבחינת גמר, אך כל חוג רשאי לדרוש בחינה	15% בחינת גמר
כתיבת התזה אינה מזכה בנ"ז	35% עבודה סמינריונית בעלת אופי מחקרי (תזה)

 

התלמידים יתמחו באותו תחום גאוגרפי (סין, יפן או הודו-אינדונזיה) שבו בחרו בלימודי הב"א. במסגרת לימודי המ"א ישתתפו תלמידי המוסמך במסלול המחקרי בסמינריונים מחקריים, בקורסי קריאה מודרכת וכן בקורסים מתוך החוג ומחוץ לחוג בתיאום עם המדריך האישי במדור.

במדור סין, הלימודים לתואר מוסמך במסלול המחקרי יתקיימו ככלל בשפה האנגלית. עם זאת, במידה והמורה וכל המשתתפים בקורס לתואר מוסמך במדור סין יהיו דוברי עברית, הקורס יתקיים בשפה העברית. בקורס מוסמך אשר יתנהל בשפה האנגלית, ניתן יהיה להגיש את המטלות הכתובות בעברית, וזאת בהסכמה ובאישור של מורה הקורס.

מועמדים לתואר מוסמך לא-מחקרי במדור סין שסיימו תואר ראשון בחוגים או במדורים אחרים יחויבו לעמוד בדרישות קבלה כמפורט בקישור.

מועמדים לתואר מוסמך לא-מחקרי במדור יפן או הודו ואינדונזיה שסיימו תואר ראשון במדורים או חוגים אחרים יחויבו בלימודי השלמה שיכללו את לימודי החובה העיקריים של התואר הראשון, כולל לימודי השפה.

תלמידים המחדשים לימודיהם לאחר הפסקת לימודים יצטרכו להוכיח את שליטתם בשפת התמחותם. במידה ולא יעמדו בבחינה, יצטרכו לחזור ללמוד קורס/י שפה ברמה הנדרשת.

שפה זרה שנייה

במסלול המחקרי, יש ללמוד שפה זרה מודרנית שנייה (מלבד שפת ההתמחות) ברמת מתקדמים, דהיינו ברמה של שנתיים לפחות. בחירת השפה הזרה כרוכה באישור בכתב מאת המדריך האישי (או מאת יועץ המוסמך של החוג). ככלל, החוג ממליץ על שפה אסיאנית שנייה (קרי סינית או קוריאנית לתלמידי מדור יפן, יפנית או קוריאנית לתלמידי מדור סין; הינדי לתלמידי מדור הודו-אינדונזיה שלומדים סנסקריט כשפה זרה ראשונה). בנוסף, ניתן ללמוד שפה אירופית בה מתקיים מחקר אינטנסיבי בתחום לימודי אסיה (צרפתית, גרמנית ובתחומים אחדים - גם רוסית, הולנדית, ספרדית או איטלקית). בנסיבות מסוימות תאושר לתלמידים שפה אחרת (ערבית, פרסית, תורכית).

תלמידי מדור סין במסלול המחקרי שהתמחותם היא בסין העכשווית (1978-ימינו) רשאים לקבל פטור מלימודי שפה מחקרית נוספת, וללמוד במקומה קורסים במיומנויות מחקריות הרלוונטיים לתחום מחקרם (ממדעי החברה, משפטים או מנהל עסקים), בהתאם לייעוץ של המנחה. לימוד הקורסים החלופיים יהיה בהיקף של 8-4 נ"ז, בנוסף למכסת ה-28 נ"ז  הנדרשת, והציון בקורסים אלה אינו משתקלל בציון הסופי של לימודי המוסמך.

 

קבלה למסלול העיוני:

סיום לימודי תואר בוגר בציון סופי 80 לפחות בחוג בו ממשיכים ובציון הסופי לתואר

משך לימודי המוסמך:

לימודי המוסמך יכולים להמשך שנתיים בלבד

תלמידים המבקשים לפרוס את לימודיהם על פני 4 שנים יגישו בקשה מפורטת לוועדת ההוראה של הפקולטה בתחילת השנה הראשונה ללימודים.

פטורים וזיכויים:

1. תלמיד לתואר מוסמך במוסד מוכר להשכלה גבוהה ולא קיבל תואר עבור לימודים אלה:

הפקולטה רשאית להעניק זיכויים בגין לימודים קודמים בשיעור שלא יעלה על מחצית ממכסת הלימודים למוסמך באוניברסיטה העברית,ניתן להכיר עד 18 נ"ז בלבד.

2. תלמיד לתואר מוסמך שסיים תואר מוסמך במוסד להשכלה גבוהה ולומד אצלנו תואר מוסמך נוסף:

הפקולטה רשאית להעניק זיכויים אקדמיים בשני מקרים:

א. פטור מקורס- (בין חובה ובין רשות) בתכנית לימודי המוסמך בגין קורס אקדמי שלמד במסגרת תכנית לימודים אחרת למוסמך ובתנאי שהקורס שנלמד בעבר זהה במתכונתו ולא נופל ברמתו ובהיקפו מהקורס שניתן בו הפטור.

ב. פטור על סמך תואר מוסמך קודם בעל זיקה לתחום הלימודים בתואר הנוכחי בשני הסעיפים הנ"ל ניתן להכיר עד 9 נ"ז בלבד.

מעבר למסלול המחקרי על סמך לימודי המוסמך במסלול העיוני:

סטודנט שהתקבל למסלול העיוני, יוכל לעבור למסלול המחקרי בסוף השנה הראשונה לתואר ובתנאי שהיה רשום ל- 40% לפחות מהיקף הלימודים הדרוש לתואר (14 נ"ז) והשיג ממוצע 90 ומעלה.

היקף הלימודים: 36 נ"ז

מבנה תואר מוסמך במסלול העיוני ללא בחינת גמר

36 נ"ז לפי הפירוט הבא: 34 נ"ז קורסים בהתאם לדרישת החוג 2 נ"ז חובת בחירה ב- Digital Humanities (בחירה של קורס אחד מתוך שלושה קורסים)

• קורסים מחוץ לחוג: באישור יועץ המוסמך ניתן ללמוד עד 8 נ"ז • קורסי בוגר מתקדמים: באישור יועץ המוסמך, ניתן ללמוד עד 8 נ"ז קורסי בוגר מתקדמים- המוגדרים בשנתון לתלמידי בוגר בשנים ב',ג' בלבד ואינם פתוחים להרשמה לתלמידי שנה א'	60% קורסים קורסים בהיקף 36נ"ז
• יש לכתוב במסלול העיוני 2 עבודות סמינריוניות • כתיבת העבודות הסמינריוניות אינן מזכות בנ"ז, קורס הסמינר מזכה בנ"ז.  • העבודות תכתבנה בקורסים המוגדרים סמינר מוסמך במסגרת החוג  • ניתן להגיש עבודה סמינריונית אחת מבין השתיים בתוך החוג ועבודה סמינריונית שנייה מחוץ לחוג באישור יועץ המוסמך • לא ניתן לכתוב שתי עבודות סמינריוניות אצל אותו מרצה	40% עבודות סמינריוניות 20% לכל עבודה

 

מבנה תואר מוסמך במסלול העיוני עם בחינת גמר

36 נ"ז לפי הפירוט הבא: 32 נ"ז קורסים בהתאם לדרישת החוג 2 נ"ז חובת בחירה ב- Digital Humanities (בחירה של קורס אחד מתוך שלושה קורסים) 2 נ"ז בחינת גמר   

• קורסים מחוץ לחוג: באישור יועץ המוסמך ניתן ללמוד עד 8 נ"ז  • קורסי בוגר מתקדמים: באישור יועץ המוסמך, ניתן ללמוד עד 8 נ"ז קורסי בוגר מתקדמים- המוגדרים בשנתון לתלמידי בוגר בשנים ב',ג' בלבד ואינם פתוחים להרשמה לתלמידי שנה א'	45% קורסים קורסים בהיקף 34 נ"ז
• יש לכתוב במסלול העיוני 2 עבודות סמינריוניות  • כתיבת העבודות הסמינריוניות אינן מזכות בנ"ז, קורס הסמינר מזכה בנ"ז.  • העבודות תכתבנה בקורסים המוגדרים סמינר מוסמך במסגרת החוג  • ניתן להגיש עבודה סמינריונית אחת מבין השתיים בתוך החוג ועבודה סמינריונית שנייה מחוץ לחוג באישור יועץ המוסמך • לא ניתן לכתוב שתי עבודות סמינריוניות אצל אותו מרצה	40% עבודות סמינריוניות 20% לכל עבודה
בחינת הגמר מזכה ב-2 נ"ז מתוך 36 הנ"זים של הקורסים לתואר, הבחינה תשוקלל במשקלים בלבד ותופיע בגיליון הציונים "השלם" אין דרישה פקולטתית לבחינת גמר, אך כל חוג רשאי לדרוש בחינה	15% בחינת גמר

 

 

המסלול הלא-מחקרי בלימודי המוסמך מתנהל בשני מדורים בלבד: סין ויפן. התלמידים יתמחו באותו תחום גאוגרפי (סין או יפן) שבו בחרו בלימודי הב"א. במסגרת לימודי המ"א, התלמידים ישתתפו בסמינריונים מחקריים, בקריאה מודרכת וכן בקורסים מתוך החוג ומחוץ לחוג בתיאום עם המדריך האישי במדור (אפשר גם מן המדור השני). תלמידים יוכלו לקחת שיעור של הדרכה אישית אצל אחד המורים בנושא שייקבע בהסכמת המורה כתחליף לאחד משיעורי הבחירה.

במדור סין, הלימודים לתואר מוסמך יתקיימו ככלל בשפה האנגלית. עם זאת, במידה והמורה וכל המשתתפים בקורס לתואר מוסמך במדור סין יהיו דוברי עברית, הקורס יתקיים בשפה העברית. בקורס מוסמך אשר יתנהל בשפה האנגלית, ניתן יהיה להגיש את המטלות הכתובות בעברית, וזאת בהסכמה ובאישור של מורה הקורס.

מועמדים לתואר מוסמך לא-מחקרי במדור סין שסיימו תואר ראשון בחוג או במדור אחר יחויבו לעמוד בדרישות קבלה כמפורט בקישור.

מועמדים לתואר מוסמך לא-מחקרי במדור יפן שסיימו תואר ראשון בחוגים או מדורים אחרים יחויבו בלימודי השלמה שיכללו את לימודי החובה העיקריים של התואר הראשון, כולל לימודי השפה היפנית.

מועמדים המחדשים לימודיהם לאחר הפסקת לימודים יצטרכו להוכיח את שליטתם בשפת התמחותם (סינית או יפנית); במידה ולא יעמדו בבחינה, יצטרכו לחזור ללמוד קורס/י סינית/יפנית ברמה המתאימה. 

 

 

Enclosed is the pool of topics that will be covered in the final MA exam. Naturally, there is an overlap among some topics, and the questions can encompass several topics or periods. E.g., the question re local elites can touch upon their relations with foreign rulers of China, their role during the peasant rebellions, or their interactions with the Republican/Communist rulers of modern China. So, the list below is not of specific questions but of general topics that you must prepare in advance and on which you should focus when reading the source materials for the exam (the list of required reading is enclosed separately).

The students of the general MA (“Iyuni”) should prepare the entire list. For the research students: you shall be asked about either pre-1900 or post-1900 period (depending on your research focus). Namely, students of traditional China may ignore question 10 and the sections related to modern China from other questions; students of modern China may ignore sections related to traditional China from the questions 1-9. Yet we do expect of the students to have a basic understanding of another period (i.e., of modern period for students of pre-modern history and vice versa) on the level of introductory BA courses. See more in the explanations to the reading list.

For further clarifications, please do not hesitate to be in touch with the examiners (Gidi, Michal, Orna, Yuri).

 

1. Cycles of Unification and Fragmentation in China
   1. Factors (geographic, economic, institutional, cultural, ideological) that contributed toward unification or political fragmentation
   2. Centralization vs. decentralization: modes of rule over provinces and prefectures; degree of local autonomy (economic, cultural, administrative); comparison between degrees of centralization vs. de-centralization in traditional vs. modern China.
   3. Unification vs. Fragmentation in Republican China and beyond. The Taiwan question.

 

2. Local elites (“gentry”)
   1. Characteristics of local elites in traditional China
   2. Sources of elite power: social (in local community) and political (vis-à-vis the state)
   3. Fluctuations in the elite’s composition and in its relations with the imperial government over longue duree of Chinese history.
   4. Examinations and elites. Examination success and elite belonging; examinations as the focus of interaction between the elites and the throne; changes in the nature and content of exams over history.
   5. Elite ideologies (with specific focus on Neo-Confucianism). Ideological interaction between the elites and the throne.
   6. The fate of local elites in the 20^th century.
3. State and society: the power of the state and its limits
   1. Imperial (and pre-imperial) bureaucracy: how deeply did it penetrate society at different periods? Which non-bureaucratic groups assisted the governance?
   2. The government’s (in)ability to control economic, legal, ideological, and religious spheres.
   3. Fluctuations in the power of the state from Zhou to the end of Qing
   4. The Republican state and the state in the People’s Republic: similarities and differences in the degree of penetration of society below, and of peripheral regions. Changes and continuities from Mao to Deng to Xi.
   5. The question of “civil society” in China: did/does it exist?
4. Economic policy
   1. Economic policies from the Warring States period on: ways of developing economy; agricultural policies; attitude toward domestic and foreign trade; monopolies
   2. Objective factors that influence economy: demography, technology, new crops, etc
   3. Fiscal problems and the ways to deal with them
   4. Economic reforms from Han Wudi to Wang Mang, to Xiaowendi of N. Wei, to Wang Anshi, to Zhang Juzheng, to Yongzheng, to 1898…. What were the reformers’ goals; the focus of their efforts; opposition to the reforms; the extent to which the reforms were successful?
   5. Chinese economy vis-à-vis the West in late imperial China: similarities and differences.
   6. Major aspects of economic policies under Mao and in the post-Mao period (see also more in Question 10)
5. Ethnicity and China’s relations with internal and external “Others”
   1. Ideological background: view of “us” and “them” throughout Chinese history, and changes in perceptions of the Other. Traditional Chinese nationalism. New ideas of belonging from the late Qing onwards. The impact of ideologies on foreign policy and on the attitudes toward domestic national minorities
   2. China’s foreign relations’ patterns: before and after the Opium wars. Theory vs. praxis of foreign relations in different periods (e.g., Song) and in different spatial directions (e.g. Qing’s policies in the north vis-à-vis the south). The “tribute system”: its intellectual foundations and practical aspects.
   3. Foreign rulers in China (especially Yuan and Qing). The problems they faced; their cultural peculiarities; their relations with Chinese elites; modes of governing the multi-ethnic policy. The impact of the Manchu rule on modern China?
   4. China’s notions of territoriality and their transformation throughout the different dynastic periods. China’s boundaries and frontiers. The differences between “China proper” and “outer” areas. Success and failure in assimilating newly acquired territories.
   5. Ethnic minorities in China: government policies, responses and outcomes
   6. China and the great powers in the 20th century: the impact of Britain, France, Germany, Japan, USA, USSR (before and after 1949). Aspects of current foreign policy (1978-).
6. Military and military policies
   1. Historical changes in the army’s composition, attitudes toward the military, civil-military relations. Peculiarity of “alien” dynasties and their views of the military
   2. Late Qing military reform and their impact (especially on politicization of the army)
   3. The Warlords era: relations between the army and the political realm (especially analysis of the Guomindang’s approach under Sun Yat-sen and then during Chiang Kai-shek’s era)
   4. Army and the Party in the PRC (under Mao and afterwards). Political role of the PLA in Mao’s years and today.
7. Rebellions in Chinese history (from Chen She until the Boxers): economic, social, political, ideological (religious) factors. How did rebels organize themselves? The role of local elites in fostering/suppressing the rebellion. Compare between traditional rebellion and the rural activities of the CPC.
8. Family and kinship units in traditional and modern China
   1. Traditional China: kinship units and their social and political roles. Family-related ideology
   2. Changes in the kinship units during the Republican era: political, social, and economic background
   3. CPC policy toward the kinship units and their impact on kinship structures in Mao’s era.
   4. Post-1978 developments: the emergence of new familial patterns and new relations within the family. Analyze the background for these changes.
9. Political thought, political culture, and the role of intellectuals in traditional and modern China
   1. Pre-imperial foundations of the imperial rule. Fundamentals of political thought: views of political order, of the ruler, of the ruler-minister relations; of state-society relations; of the military; of the commoners’ political roles, and the like. Traditional ideological orientations and their modern fate.
   2. Ideological changes in the unified empire (especially Neo-Confucianism and its role in Late Imperial China).
   3. Western ideologies in modern China (from the late 19^th century on): their impact; their relation to traditional values; their major proponents in China. Views of Marxism and liberalism and changes in “Chinese Marxism”.
   4. Intellectuals and the state: imperial and Republican background. Intellectuals in the People’s Republic: their position under Mao and thereafter. Freedom of expression and its limits. Educational policies. Attitudes toward politically involved intellectuals.
10. Modern China: major issues (see also relevant parts of the questions above)
    1. The Republican era. The Guomindang’s attainments and failures (in the context of China’s international position, military policy, domestic stability, economic developments, cultural policies, and state-society relations)
    2. The CPC way to power (1921-1949): changing modes of struggle; tensions between the policy of “united front” and that of class radicalism; relations with the Comintern and the USSR. The legacy of Party’s early years and its impact in the PRC.
    3. The Soviet model of development and its fate. Characteristics of the Soviet model; problems of its implementation; debates over its relevance; attempts to amend its weaknesses. The applicability of the Soviet model in post-Mao’s years, especially in the 21^st century. The impact of the Soviet model on development challenges in China after Mao.
    4. Mao’s peculiar policies: from the Great Leap Forward (GLF) to the Great Proletarian Cultural Revolution (GPCR). Objective factors behind these policies (which problems did Mao try to solve?) and subjective factors (Mao’s personality). Intellectual and practical aspects of GLF and GPCR.
    5. Deng’s reforms: ideological foundations and justifications; the reforms’ short-term and long-term goals; their historical background; debates over the reforms and their current vector of development.
    6. Agrarian policies under Mao and in post-Mao years. Changes in landownership, in rural organization, in the degree of the state’s (party’s) control over the villagers. New trends in China’s rural economy under Deng.
    7. Fundamentals of economic policies under Mao and in post-Mao years. Major factors (demographic, ecological, international) that influence policy fluctuations. How China’s peculiar political system influences its modes of economic development?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Final MA exam: China Section

 

Below are details of the final exam

 

1. The exam will be held twice a year (summer and December). A student should register for the final exam with the department secretary. A student can take the exam only after finishing all his/her MA assignments. In exceptional cases, and with the approval of the department chair and of the MA advisor, the student will be allowed to take the exam before submitting his/her final assignments. A student who had registered but cancelled his/her participation less than two weeks before the exam’s date will not be allowed to take it before the finalization of all the assignments (and the receipt of all the grades).
2. There are three types of exam. One for the students of a general MA route, the second for the research MA in traditional (pre-1900) China, and the third for the research MA in modern (post 1900) China. Research students’ exam focuses on their research period (but basic knowledge of the second period—on the level of introductory courses in HUJI—is still required).
3. The exam comprises of written exam, oral exam, and a book report as follows:
   1. The written exam is based on the reading list below
   2. Written exam is a take-home 24-hours exam. The submission is by mail (or physically, the typed version) to the department’s secretary.
   3. For general MA students: you must answer one integrative question (45% of the final grade) and one of two focused questions (one focuses on traditional, and one on modern China; each is 25% of the final grade).
   4. For research MA students there will be two questions of 35% each.
   5. The orals will be held within two weeks from the final exam. They will focus primarily on the questions you were asked in the written form (but other questions may be asked from time to time).
   6. The written + oral exam are 70% of the final grade.
   7. By the day of the written exam (or earlier) you should submit a book report on a book of your choice (approved by the teachers of China section). The book report should be 5-8 pp. length (use China Review International as your model).
   8. A month before the final exam (i.e., no later than May 31 or November 30) you must submit to the department’s MA advisor a list of five books from which we shall select one that will be the topic of your book report.
   9. The submission date for the book report is the date of the written exam. Earlier submissions are welcome.

To clarify: book report is your independent study. You are welcome to consult other publications (including relevant book reviews), but whenever you borrow from them, you must acknowledge this according to the norms of academic citations. Plagiarism of other studies may bring about cancellation of the book report and further disciplinary actions.

4. Most of the reading materials for the exam appear on the MOODLE site.
5. For further questions, please contact the department’s MA advisor.

Good luck!

Reading list for the General MA route (מסלול עיוני)

General

יורי פינס וגדעון שלח, עם יצחק שיחור (עורך ראשי): כל אשר מתחת לשמיים: סין הקיסרית (רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כרך א' מ-2011; כרך ב' מ-2013; פרקים מכרך ג' ב –MOODLE

 (for students who cannot read Hebrew: any good introductory-level book in English or Chinese for the history before the Ming dynasty, such as Harold M. Tanner, China: A History [Indianapolis: Hackett, 2009], parts I-III [to the end of Qing]). See also Political History section, items with asterisks.

Jonathan D. Spence, The Search for Modern China (New York: Norton, 1999), sections III and IV (from “The New Republic” to “The Birth of the People’s Republic”). For those who cannot read Hebrew also sections I-II. [DS 754 S65 1999]

Mark Elvin, The Pattern of the Chinese Past (Stanford 1973), chapters 1, 14, 17 (pp. 17-22; 203-234; 285-316). [DS 735 E48]

Roderick MacFarquhar, ed., The Politics of China, 1949-1989 (Cambridge, 1993 or 1997).   [DS 777.75 P64]

 

Political History: Pre-Imperial to Republican Period

[Items with asterisks are for those who do not read Hebrew]:

* Mark Edward. Lewis, “Warring States: Political History.” In The Cambridge History of Ancient China: From the Origins of Civilization to 221 B.C., ed. Michael Loewe and Edward L. Shaughnessy, 587–650. Cambridge: Cambridge University Press, 1999.

* Vincent S. Leung, “The Former Han Empire.” In: Routledge Handbook of Early Chinese History, ed. Paul R. Goldin, 160-179. London: Routledge 2018.

* Wicky W.K. Tse, “The Latter Han empire and the end of antiquity.” In: Routledge Handbook of Early Chinese History, ed. Paul R. Goldin, 180-196. London: Routledge 2018.

Herbert Franke and Dennis Twitchett, “Introduction”, in idem, eds. The Cambridge History of China Vol. 6: Alien Rule and Border Regimes 907-1368      (Cambridge, 1994), 1-42. [DS 735 C31]

Willard J. Peterson, "Introduction: New Order for the Old Order", in idem, ed.,

The Cambridge History of China, Volume 9: The Ch'ing Empire to 1800, Pt 1 (Cambridge, 2002), 1-9. [DS 735 C31]

Susan Naquin and Evelyn S. Rawski, Chinese Society in the 18^th Century (New Haven,

         1987) [DS 754 N46], chapters 1, 4, 6.

* Philip A. Kuhn, "The Taiping Rebellion," in John K. Fairbank, ed., The Cambridge

History of China, Volume 10: Late Ch'ing, 1800-1911, Pt 1 (Cambridge, 1978), 264-317. [DS 735 C31]

John K. Fairbank, "Introduction: Maritime and Continental in China's History", in John K.

Fairbank, ed., The Cambridge History of China, Volume 12: Republican China 1912-1949, Pt 1 (Cambridge, 1983), 1-27. [DS 735 C31]

James E. Sheridan, "The Warlord Era: Politics and Militarism under the Peking

Government, 1916-1928", in John K. Fairbank, ed., The Cambridge History of China, Volume 12: Republican China 1912-1949, Pt 1 (Cambridge, 1983), 284-321. [DS 735 C31]

Mary B. Rankin, John K. Fairbank and Albert Feuerwerker, "Introduction: Perspectives

on  Modern China's History", in Albert Feuerwerker and John K. Fairbank, eds.,

The Cambridge History of China, Volume 13: Republican China 1912-1949, Pt 2

(Cambridge, 1986), 1-73. [DS 735 C31]

Lloyd Eastman et al, eds., The Nationalist Era in China, 1927-1949 (Cambridge, 1991)

[DS 774 N38], chapters 1, 3 (1-52, 115-176).

 

Society and the State

Benjamin A. Elman, “Political, Social and Cultural Reproduction via Civil Service

Examinations in Late Imperial China,” Journal of Asian Studies, 50. 1 (1991): 7-28

Mary B. Rankin and Joseph E. Esherick, “Concluding Remarks,” in: idem, Chinese Local

Elites and Patterns of Dominance (Berkeley, 1990), 305-346 [HN 740 Z9 E426].

Liu Kwang-ching, “Introduction. Orthodoxy in Chinese Society” in Liu Kwang-ching, ed.,    Orthodoxy In Late Imperial China (Berkeley, 1990), 1-24 [DS 754.14 O78]).

Lucian Bianco, "Peasant Movements", in Albert Feuerwerker and John K. Fairbank, eds., The

            Cambridge History of China, Volume 13: Republican China 1912-1949, Pt 2

(Cambridge, 1986), 270-328.  [DS 735 C31]

Strauss, Julia C. “The Evolution of Republican Government,” The China
Quarterly, No. 150, Special Issue: Reappraising Republic China (1997): 329-351.

Selden, Mark, and Elisabeth J. Perry. 2010. "Introduction." In Chinese Society: Change, Conflict and Resistance (3^rd edition). Elizabeth J. Perry and Mark Selden (eds.). Pp. 1-30. London: Routledge. [HN 733.5 C46 2010]

Perry, Elisabeth J. "Permanent Rebellion? Continuities and Discontinuities in Chinese Protest." In Popular Protest in China. Kevin J. O'Brien (ed.). Pp. 205-216. Cambridge MA: Harvard University Press, 2008. [HN 737 P66 2008]

 

Chinese Family and Society

Ebrey, Patricia, "Conceptions of the Family in the Song Dynasty," Journal of Asian Studies  43. 2 (1984): 219-245.

Susan Naquin and Evelyn S. Rawski, Chinese Society in the 18^th Century (New Haven,     1987) [DS 754 N46], chapters 2, 5.

Glosser, Susan L. Chinese Visions of Family and State, 1915-1953. Berkeley: University of California Press, 2003. “Introduction,” pp. 1-26.  [HQ 684 G56 2003]

Yan, Yunxiang. Private Life under Socialism: Love, Intimacy, and Family Change in a Chinese Village 1949-1999. Stanford: Stanford University Press, 2003. “Conclusion,” pp. 217-235 [HQ 684 Z9 X539 2003]

Greenhalgh, Susan & Edwin Winckler. Governing China's Population. Stanford: Stanford University Press, 2005. “Chapter 7: The Shifting Local Politics of Population," pp. 212-244. [HQ 766.5 C6 G68 2005]

 

Intellectual History, Political Culture

Pines, Yuri, The Everlasting Empire: Traditional Chinese Political Culture and Its Enduring Legacy. Princeton: Princeton University Press, 2012. [ordered]

Peter K. Bol, Neo-Confucianism in History. Cambridge MA: Harvard University Asia Center, 2008: chapters 1, 3, 4, 7+ Afterword. [B 127 N4 B65 2008]

Peter K. Bol, “Government, Society and State: On the Political Visions of Ssu-ma Kuang and Wang An-shih,” in: Robert  R. Hymes and Conrad Schirokauer, eds., Ordering the World: Approaches to State and Society in Sung Dynasty China (Berkeley, 1993), 128-192 [DS 751 O73].

Liu Kwang-ching, “Socioethics as Orthodoxy,” in Liu Kwang-ching, ed., Orthodoxy in Late Imperial China (Berkeley, 1990), 53-100 [DS 754.14 O78]).

Merle Goldman and Leo Ou-Fan Lee, eds., An Intellectual History of Modern China          (Cambridge, 2002), chps 2 and 5-7. [DS 775.2 I56 2002]

Ogden, Suzanne. 2004. “From Patronage to Profits: The Changing Relationship of Chinese Intellectuals with the Party-State”. In Edward Gu and Merle Goldman (eds.). Chinese Intellectuals between State and Market. London and New York: RoutledgeCurzon. Pp 111-137 [DS 779.23 C46 2004]

                                                                                  

 

Economy

Kang Chao, "Conclusions" in idem, Man and Land in Chinese History: An Economic

     Analysis (Stanford: 1986), 221-228. [HB 2114 A3 C45]

Richard von Glahn, "Conclusion" in idem, Fountain of Fortune: Money and Monetary Policy in China, 1000-1700 (Berkeley, 1996), 246-257 [HG 1282 V66].

Pomeranz, Kenneth, “Calamities without Collapse: Environment, Economy, and society in China, ca. 1800-1949,” in Patricia A. McAnany and Norman Yoffee,  eds., Questioning Collapse: Human Resilience, Ecological Vulnerability and the Aftermath of Empire. (Cambridge, 2010),  71-110.

Christopher Howe, China's Economic Reforms (London: Routledge Curzon, 2003), ch. 1, "China's Economic Reform Strategy" (pp. 1-29) [HC 427.92 C4648 2002].

Barry Naughton, The Chinese Economy: Transitions and Growth (London and Cambridge, 2007), 86-111. [HC 427.95 N38 2007]

 

Foreign Relations, the Other, Alien Rule, Minorities, Nationalism

Morris Rossabi, “Introduction,” in idem, ed., China Among Equals (Berkeley,

1983), pp. 1-13 [DS 750.82 C46]

Thomas J. Barfield. “Inner Asia and Cycles of Power in China’s Imperial History,” in G. Seaman and D. Marks, eds. Rulers from the Steppe (Los Angeles, 1991), 21-63. [DS 329.4 N66]

Evelyn S. Rawsky, “Re-invisioning the Qing: The Significance of the Qing Period in Chinese History,” Journal of Asian Studies, 55.4 (1996), 829-850.

Yen-p'ing Hao and Erh-min Wang, "Changing Chinese Views of Western Relations, 1840-95", in John K. Fairbank and Liu Kwang-ching, eds., The Cambridge History of China, Volume 11: Late Ch'ing, 1800-1911, Pt 2 (Cambridge, 1978), 142-201. [DS 735 C31]

Colin Mackerras, China’s Minorities (Oxford, 1994), pp. 260-278 [DS 730 M33].

Zhao Suisheng. A Nation-State by Construction: Dynamics of Modern Chinese Nationalism (Stanford, 2004), Chapters 1-2, pp. 8-78. [DS 779.26 Z43 2004]

 

Current China (1978-)

 

Li Cheng, Chinese Politics in the Xi Jinping Era: Reassessing Collective Leadership (Washington D.C.: Brookings Institution Press, 2016), 1-76 [DS 779.46 L53 C44 2016].

Shambaugh, David L., "Civil-Military Relations," in idem, Modernizing China's military: progress, problems, and prospects (Berkeley, 2002), pp. 11-55 [UA 835 S46 2004]

 

 

Reading list for the research MA route: Traditional China

General (including working knowledge of modern period)

יורי פינס וגדעון שלח, עם יצחק שיחור (עורך ראשי): כל אשר מתחת לשמיים: סין הקיסרית (רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כרך א' מ-2011; כרך ב' מ-2013; פרקים נבחרים מכרך ג' ב –MOODLE

(for students who cannot read Hebrew: Read sections I-II of Spence, The Search for Modern China [New York: Norton, 1999]; add any good introductory-level book in English or Chinese for the history before the Ming dynasty, such as Harold M. Tanner, China: A History [Indianapolis: Hackett, 2009], parts I-III [to the end of Qing])

Mark Elvin, The Pattern of the Chinese Past (Stanford 1973), chapters 1, 14, 17 (pp. 17-22; 203-234; 285-316). [DS 735 E48]

Political History: Late Imperial Period

Herbert Franke and Dennis Twitchett, “Introduction”, in idem, eds. The Cambridge History of China Vol. 6: Alien Rule and Border Regimes 907-1368      (Cambridge, 1994), 1-42. [DS 735 C31]

Willard J. Peterson, "Introduction: New Order for the Old Order", in idem, ed.,

The Cambridge History of China, Volume 9: The Ch'ing Empire to 1800, Pt 1 (Cambridge, 2002), 1-9. [DS 735 C31]

Susan Naquin and Evelyn S. Rawski, Chinese Society in the 18^th Century (New Haven,

         1987) [DS 754 N46], chapters 1, 4, 6.

[For non-Hebrew readers] Philip A. Kuhn, "The Taiping Rebellion," in John K. Fairbank, ed., The Cambridge History of China, Volume 10: Late Ch'ing, 1800-1911, Pt 1 (Cambridge, 1978), 264-317. [DS 735 C31]

Society and the State

Benjamin A. Elman, “Political, Social and Cultural Reproduction via Civil Service

Examinations in Late Imperial China,” Journal of Asian Studies, 50. 1 (1991): 7-28

Mary B. Rankin and Joseph E. Esherick, “Concluding Remarks,” in: idem, Chinese Local

Elites and Patterns of Dominance (Berkeley, 1990), 305-346 [HN 740 Z9 E426].

Liu Kwang-ching, “Introduction. Orthodoxy in Chinese Society” in Liu Kwang-ching, ed.,    Orthodoxy In Late Imperial China (Berkeley, 1990), 1-24 [DS 754.14 O78]).

Chinese Family and Society

Ebrey, Patricia, "Conceptions of the Family in the Song Dynasty," Journal of Asian Studies  43. 2 (1984): 219-245.

Susan Naquin and Evelyn S. Rawski, Chinese Society in the 18^th Century (New Haven,     1987) [DS 754 N46], chapters 2, 5.

Intellectual History, Political Culture

Pines, Yuri, The Everlasting Empire: Traditional Chinese Political Culture and Its Enduring Legacy. Princeton: Princeton University Press, 2012. [JQ 1510 P56 2012]

Peter K. Bol, Neo-Confucianism in History. Cambridge MA: Harvard University Asia Center, 2008: chapters 1, 3, 4, 7+ Afterword. [B 127 N4 B65 2008]

Peter K. Bol, “Government, Society and State: On the Political Visions of Ssu-ma Kuang and Wang An-shih,” in: Robert  R. Hymes and Conrad Schirokauer, eds., Ordering the World: Approaches to State and Society in Sung Dynasty China (Berkeley, 1993), 128-192 [DS 751 O73].

Liu Kwang-ching, “Socioethics as Orthodoxy,” in Liu Kwang-ching, ed., Orthodoxy in Late Imperial China (Berkeley, 1990), 53-100 [DS 754.14 O78]).

 

Economy

Kang Chao, "Conclusions" in idem, Man and Land in Chinese History: An Economic

     Analysis (Stanford: 1986), 221-228. [HB 2114 A3 C45]

Richard von Glahn, "Conclusion" in idem, Fountain of Fortune: Money and Monetary Policy in China, 1000-1700 (Berkeley, 1996), 246-257 [HG 1282 V66].

Pomeranz, Kenneth, “Calamities without Collapse: Environment, Economy, and society in China, ca. 1800-1949,” in Patricia A. McAnany and Norman Yoffee,  eds., Questioning Collapse: Human Resilience, Ecological Vulnerability and the Aftermath of Empire. (Cambridge, 2010), 71-110.

 

Foreign Relations, the Other, Alien Rule, Minorities, Nationalism

Morris Rossabi, “Introduction,” in idem, ed., China Among Equals (Berkeley,

1983), pp. 1-13 [DS 750.82 C46]

Thomas J. Barfield. “Inner Asia and Cycles of Power in China’s Imperial History,” in G. Seaman and D. Marks, eds. Rulers from the Steppe (Los Angeles, 1991), 21-63. [DS 329.4 N66]

Evelyn S. Rawsky, “Re-invisioning the Qing: The Significance of the Qing Period in Chinese History,” Journal of Asian Studies, 55.4 (1996), 829-850.

Yen-p'ing Hao and Erh-min Wang, "Changing Chinese Views of Western Relations, 1840-95", in John K. Fairbank and Liu Kwang-ching, eds., The Cambridge History of China, Volume 11: Late Ch'ing, 1800-1911, Pt 2 (Cambridge, 1978), 142-201. [DS 735 C31]

 

 

Reading list for the research MA route: Modern China

General (including working knowledge of traditional China)

יורי פינס וגדעון שלח, עם יצחק שיחור (עורך ראשי): כל אשר מתחת לשמיים: סין הקיסרית (רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כרך א' מ-2011; כרך ב' מ-2013; פרקים נבחרים מכרך ג' ב -

MOODLE

(for students who cannot read Hebrew: Read sections I-II of Spence; add any good introductory-level book in English or Chinese for the history before the Ming dynasty)

Jonathan D. Spence, The Search for Modern China (New York: Norton, 1999), sections III and IV (from “The New Republic” to “The Birth of the People’s Republic”).

Roderick MacFarquhar, ed., The Politics of China, 1949-1989 (Cambridge, 1993 or 1997)  [DS 777.75 P64]

Tony Saich, Governance and Politics of China (New York: Palgrave, 2001) [DS 777.75

        S25 2001]

Li Cheng, Chinese Politics in the Xi Jinping Era: Reassessing Collective Leadership (Washington D.C.: Brookings Institution Press, 2016), 1-76 [DS 779.46 L53 C44 2016]. (optional: pp. 351-398).

 

Political History: Republican Period

John K. Fairbank, "Introduction: Maritime and Continental in China's History", in John K.

Fairbank, ed., The Cambridge History of China, Volume 12: Republican China 1912-1949, Pt 1 (Cambridge, 1983), 1-27. [DS 735 C31]

James E. Sheridan, "The Warlord Era: Politics and Militarism under the Peking

Government, 1916-1928", in John K. Fairbank, ed., The Cambridge History of China, Volume 12: Republican China 1912-1949, Pt 1 (Cambridge, 1983), 284-321. [DS 735 C31]

Mary B. Rankin, John K. Fairbank and Albert Feuerwerker, "Introduction: Perspectives

on  Modern China's History", in Albert Feuerwerker and John K. Fairbank, eds.,

The Cambridge History of China, Volume 13: Republican China 1912-1949, Pt 2

(Cambridge, 1986), 1-73. [DS 735 C31]

Lloyd Eastman et al, eds., The Nationalist Era in China, 1927-1949 (Cambridge, 1991)

[DS 774 N38], chapters 1, 3 (1-52, 115-176).

 

Society and the State

Lucian Bianco, "Peasant Movements", in Albert Feuerwerker and John K. Fairbank, eds., The

            Cambridge History of China, Volume 13: Republican China 1912-1949, Pt 2

(Cambridge, 1986), 270-328.  [DS 735 C31]

Strauss, Julia C. “The Evolution of Republican Government,” The China
Quarterly, No. 150, Special Issue: Reappraising Republic China (1997): 329-351.

Selden, Mark, and Elisabeth J. Perry. 2010. "Introduction." In Chinese Society: Change, Conflict and Resistance (3^rd edition). Elizabeth J. Perry and Mark Selden (eds.). Pp. 1-30. London: Routledge. [HN 733.5 C46 2010]

Perry, Elisabeth J. "Permanent Rebellion? Continuities and Discontinuities in Chinese Protest." In Popular Protest in China. Kevin J. O'Brien (ed.). Pp. 205-216. Cambridge MA: Harvard University Press, 2008. [HN 737 P66 2008]

Chinese Family and Society

Glosser, Susan L. Chinese Visions of Family and State, 1915-1953. Berkeley: University of California Press, 2003. “Introduction,” pp. 1-26.  [HQ 684 G56 2003]

Yan, Yunxiang. Private Life under Socialism: Love, Intimacy, and Family Change in a Chinese Village 1949-1999. Stanford: Stanford University Press, 2003. “Conclusion,” pp. 217-235 [HQ 684 Z9 X539 2003]

Greenhalgh, Susan & Edwin Winckler. Governing China's Population. Stanford: Stanford University Press, 2005. “Chapter 7: The Shifting Local Politics of Population," pp. 212-244. [HQ 766.5 C6 G68 2005]

Intellectual History, Political Culture

Merle Goldman and Leo Ou-Fan Lee, eds., An Intellectual History of Modern China (Cambridge, 2002), chpts. 2 and 5-7. [DS 775.2 I56 2002]

Ogden, Suzanne. 2004. “From Patronage to Profits: The Changing Relationship of Chinese Intellectuals with the Party-State”. In Edward Gu and Merle Goldman (eds.). Chinese Intellectuals between State and Market. London and New York: RoutledgeCurzon. Pp 111-137 [DS 779.23 C46 2004]

Economy

Christopher Howe, China's Economic Reforms (London: Routledge Curzon, 2003), ch. 1, "China's Economic Reform Strategy" (pp. 1-29) [HC 427.92 C4648 2002].

Barry Naughton, The Chinese Economy: Transitions and Growth (London and Cambridge, 2007), 86-111. [HC 427.95 N38 2007]

Foreign Relations, the Other, Alien Rule, Minorities, Nationalism

Colin Mackerras, China’s Minorities (Oxford, 1994), pp. 260-278 [DS 730 M33].

Zhao Suisheng. A Nation-State by Construction: Dynamics of Modern Chinese Nationalism (Stanford, 2004), Chapters 1-2, pp. 8-78. [DS 779.26 Z43 2004]

Zhao, Suisheng. 2013. “Foreign Policy Implications of Chinese Nationalism Revisited: The Strident Turn,” Journal of Contemporary China, Vol. 22, No. 82, pp. 535-553

 

Military

Shambaugh, David L., "Civil-Military Relations," in idem, Modernizing China's military: progress, problems, and prospects (Berkeley, 2002), pp. 11-55 [UA 835 S46 2004]