תוכניות לימודים

תואר בוגר

 

מטרת הלימודים בחוג היא להקנות לתלמידים ידיעה כללית של התרבות, ההיסטוריה, השפות, החברה, הפוליטיקה והיבטים אחרים של מזרח, דרום-מזרח ודרום אסיה: סין, יפן, קוריאה, אינדונזיה והודו. תשומת לב מיוחדת מוקדשת להתפתחותן של מדינות אלו בעת החדשה (החל מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו) וללימודי שפות: סינית, יפנית, קוריאנית, הינדי, סנסקריט ואינדונזית (שפות הודיות נוספות כולל טמילית וטלוגו מוצעות לעתים).

הלימודים בחוג מחולקים לשישה מדורים:

1. מדור סין: הלימודים במדור זה כוללים את השפה הסינית וכן את התרבות, ההיסטוריה, החברה, הפוליטיקה והיבטים אחרים של סין. בנוסף, פועלת תוכנית המצוינות לתואר בוגר במדור סין.
2. מדור יפן: הלימודים במדור זה כוללים את השפה היפנית וכן את התרבות, ההיסטוריה, החברה, הפוליטיקה והיבטים אחרים של יפן.
3. מדור הודו ואינדונזיה: הלימודים במדור זה כוללים שפות וכן את התרבות, הדתות, ההיסטוריה, החברה, הפוליטיקה, והיבטים אחרים של הודו ואינדונזיה (ומדינות נוספות במרחב הדרום-אסיאתי ודרום-מזרח אסיאתי כגון פקיסטן, בנגלדש, סרי לנקה, מלזיה וסינגפור).
4. מדור קוריאה: הלימודים במדור זה כוללים את לימודי השפה הקוריאנית, וכן את התרבות, ההיסטוריה והיבטים אחרים של קוריאה
5. מדור אסיה העכשווית: הלימודים במדור מתמקדים בהיסטוריה, בחברה ובפוליטיקה של מדינות אסיה בתקופה העכשווית.כחלק מלימודי הבחירה ניתן ללמוד שפה אסיאתית ברמת מתחילים.
6. מדור לתרבויות אסיה: הלימודים במדור מתמקדים בהיסטוריה ובתרבויות של מדינות אסיה, עם דגש על התקופה הטרום-מודרנית. כחלק מלימודי הבחירה ניתן ללמוד שפה אסיאתית ברמת מתחילים.

התלמידים יבחרו אחד מהמדורים כבר בשנת הלימודים הראשונה. במדורים הודו ואינדונזיה, קוריאה, סין ויפן - חובה על התלמידים להתחיל בלימוד השפה כבר בשנה הראשונה. 

תלמידים המקבלים פטור מהינדי, סנסקריט, אינדונזית, יפנית, סינית או קוריאנית יחויבו בלימודי בחירה נוספים בחוג בהיקף של מחצית הנקודות שזוכו בהן.

כמו כן, החוג מציע לימודים לתואר בוגר במסגרת תכניות ייחודיות המשלבות לימודי אסיה ומנהל עסקים או לימודי אסיה ויחסים בינלאומיים. לקבלת מידע נוסף, נא ללחוץ על הקישורים.

 

לשנתון המלא  - שנתון תשף

 

 

 

 

קורס קיץ בסין

החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית מציע לתלמידי מדור סין אפשרות להצטרף לקורס-קיץ אינטנסיבי בשפה הסינית שמתקיים מדי שנה באוניברסיטת ג'ילין בעיר צ'אנג-צון, חבל ג'ילין שבצפון מזרח סין.

הקורס, המאורגן על ידי מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית, נועד להקנות לסטודנטים אפשרות לקדם במהירות את יכולותיהם בשפה הסינית מבחינת הדיבור, הבנת הנשמע והקריאה. המשתתפים יחולקו לקבוצות על פי רמתם, והלימודים יתקיימו בקבוצות קטנות, שיאפשרו מתן תשומת לב מרבית לצרכיו של כל אחד מן הסטודנטים. נוסף ללימודי השפה יזכו הסטודנטים גם לפעילויות העשרה בתחום התרבות הסינית.

ליווי אקדמי: הגב' לין ציין, המורה הבכירה לשפה הסינית בחוג ללימודי אסיה, מלווה את הקורס ליווי אקדמי.

מימון: סטודנטים מצטיינים במדור סין בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית יוכלו להגיש בקשה למלגת לימודים ושהייה בסין. את הבקשה יש להגיש למכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית. סטודנטים מן המדור שלא יקבלו מלגה יוכלו להשתתף בקורס במימון עצמי. סטודנטים מחוץ לאוניברסיטה העברית שלמדו סינית יוכלו להצטרף לקורס-הקיץ על בסיס מקום פנוי ובמימון עצמי.

למידע נוסף אודות קורס-הקיץ והתנאים לקבלת מלגה, יש לפנות אל מזכירות מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית

 

תוכנית משולבת ללימודי אסיה ויחסים בינלאומיים

אנו שמחים להודיע על פתיחת תכנית חדשה לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולימודי אסיה: אסיה בזירה הבינלאומית – פוליטיקה, כלכלה ומוסדות. מדובר בתכנית ראשונה מסוגה בישראל שמטרתה להעצים את הסינרגיה מלימוד משותף של תיאוריה, היסטוריה דיפלומטית, סוגיות בביטחון בינלאומי, כלכלה פוליטית ומשפט בינלאומי עם לימודי השפה, ההיסטוריה והתרבות של מדינות אסיה.

g

האזורים של מזרח אסיה ושל דרום אסיה נמצאים בשנים האחרונות במרכז הזירה הכלכלית והפוליטית בעולם כולו. סין, יפן קוריאה במזרח אסיה, והודו בדרום יבשת אסיה, מהוות כל אחת בפני עצמה גורם משפיע בזירה הבינלאומית. מעמדה של סין, אשר מיצבה את עצמה זה מכבר כאחת ממעצמות העל בזירה הבינלאומית, וחשיבותן של יפן, של קוריאה ושל הודו מגבירים ומחזקים את השאיפה להבנה מעמיקה של הפוליטיקה, הכלכלה, ההיסטוריה והתרבות של ארצות אלה.

מטרת התכנית היא להעניק כלים אקדמיים ומעשיים להבין את צמיחתה הדרמטית של אסיה בעשורים האחרונים ולהשתלב בהצלחה בשוק הקשרים הגדל של ישראל עם חלק זה של העולם. התכנית מבוססת על המסלול הדו-חוגי הקיים של לימודי יחסים בינלאומיים ולימודים בחוג ללימודי אסיה. היא מציעה, מעבר ללימודים הרגילים קורסים ופעילות ייחודית למשתתפי התכנית שנועדו לאפשר דיון ודיאלוג ממוסד בין שני תחומי הידע. 

מעבר לכך, מטרת התכנית היא לדחוף קדימה קבוצה של סטודנטים מצטיינים שמעוניינים ומסוגלים לחשוב ברמה גבוהה ולחצות את הגשר של מדעי הרוח-מדעי החברה בהצלחה. שילוב זה ימצב את בוגרי התכנית בעמדת יתרון בכמה חזיתות: יאפשר להם להתחרות בהצלחה על משרות בשוק הפרטי, יאפשר להם להשתלב בהצלחה ולתרום תרומה חיונית בסקטור הציבורי –בכל הקשור לפיתוח יחסי ישראל-אסיה, במישור המדיני, כלכלי וחברתי, ויאפשר להם להמשיך ללימודים מתקדמים ברמה בינלאומית בתור חוקרי יחסים בינלאומיים של אסיה.

 

לשאלות ניתן לפנות ליועץ האקדמי של התכנית, מר דורון אלה  Doron.ella@mail.huji.ac.il

נשמח לשוחח איתכם ולפגוש אתכם בשנת הלימודים הקרובה!

 

תכנית המצוינות לתואר בוגר במדור סין

תכנית המצוינות תש"פ-תשפ"א 2020-2021

תכנית המצוינות במדור סין בחוג ללימודי אסיה, המוצעת החל משנת תשע"ז, מאפשרת לתלמידי/ות המדור המצטיינים/ות להעמיק את לימודיהם האקדמיים בתחומי השפה, ההיסטוריה, ההגות, הפוליטיקה, החברה והתרבות של סין המודרנית והמסורתית. התכנית פותחת דלת לחשיבה מתקדמת בלימודי סין באמצעות קורס ייעודי בהנחיית מורי ומורות המדור ומציעה אפשרות להעמקת הידע של השפה הסינית על-ידי השתתפות בקורס-קיץ אינטנסיבי בסין. בנוסף, התכנית מאפשרת לתלמידים המעוניינים בכך להאיץ את הלימודים לתואר מוסמך בתחום סין. תלמידי התכנית נבחרים על סמך הצטיינות בלימודים ומתחילים את הלימודים בתכנית לאחר שהשלימו לא פחות משלושה סמסטרים של לימודים בחוג. אחד מן המורים הקבועים במדור סין ילווה באופן אישי את תלמידי התכנית.

תנאי הקבלה לתכנית:

1.  ממוצע ציונים של 90 לפחות בלימודי השנה הראשונה ומעבר בהצלחה של כל קורסי החובה של שנה א' בחוג הינם תנאי סף לקבלה לתכנית. בנסיבות מיוחדות (למשל שפת אם שאינה עברית), תישקל מועמדותם של תלמידים שממוצע ציוניהם הוא 85.

2 .ציון עובר לפחות בבחינת HSK רמה 2 ,HSKK רמת מתחילים.

3 .בתכנית ייקלטו תלמידים שסיימו לפחות שלושה סמסטרים מלאים לתואר בוגר, ורשומים למדור סין בחוג ללימודי אסיה (גם כאלה הלומדים בתכנית המשולבת עם מנהל עסקים ו/או בהדגש עם יחב"ל)

4. .ראיון: המועמדים יוזמנו לראיון אישי עם סגל המדור

תלמידים/ות המעוניינים/ות להצטרף לתכנית המצוינות נדרשים למלא טופס "בקשת קבלה -תכנית המצוינות של מדור סין" (ראו בתחתית העמוד). את הטופס יש להגיש למזכירות החוג

בליווי המסמכים הנדרשים עד לתאריך 03.03.2020. שימו-לב גם לדרישות המיוחדות לגבי תלמידים המעוניינים להשתתף בקורס הקיץ בסין במסגרת התכנית.

מרכיבי התכנית ודרישותיה:

השתתפות חובה בקורס הייעודי: "מגמות בחקר סין" (46124 (בשנה ג' לתואר (2 נ"ז, שו"ס, סמסטר ב' של שנה"ל תשפ"א). הקורס יועבר ע"י מרצי החוג ומרצים אורחים, ובמסגרתו ייחשפו תלמידי התכנית למחקרים עדכניים בתחום לימודי סין.

• זכאות להשתתף בקורס-הקיץ לסינית באוניברסיטת ג'ילין, סין (אוגוסט 2020 .(תכנית המצוינות תישא בהוצאות הלימודים של תלמידי התכנית וכן תציע מימון חלקי של הוצאות הטיסה. תלמידים/ות שכבר השתתפו בקורס בעבר יוכלו לחזור ולהשתתף בו במסגרת תכנית המצוינות (הקורס יותאם לרמתם העדכנית בסינית).

למען הסר ספק: ההשתתפות בקורס הקיץ בסין הינה זכות ולא חובה עבור תלמידי התכנית. קורס- הקיץ אינו מקנה נ"ז. תלמידי התכנית אשר יצאו לקורס-הקיץ בסין לא יוכלו להשתתף במועדי ב' של בחינות קיץ תש"ף. לפיכך, על תלמידי התכנית היוצאים לקורס הקיץ לוודא שסיימו את חובות הבחינות במועד א'.

שימו-לב: קורס הקיץ באוניברסיטת ג'ילין מאורגן ע"י מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית ובאחריותו. תלמידים/ות המגישים/ות מועמדות לתכנית המצוינות ומעוניינים/ות להשתתף גם בקורס-הקיץ נדרשים/ות להודיע מראש על הכוונה להשתתף בקורס בטופס הגשת המועמדות לתכנית המצוינות, וכן ע"י מייל נפרד אל: מזכירות מכון קונפוציוס (confucius@mail.huji.ac.il)

 תכנית המצוינות מאפשרת לתלמידים/ות להשתתף בשנה השלישית ללימודים גם בקורסים מתקדמים לתואר שני, בכפוף להסכמת מורה השיעור. תלמידים שיבחרו בקורסים הללו מעבר למכסת לימודי הבוגר הרגילה יוכלו לצבור נקודות זיכוי מקורסים אלה ללימודי המוסמך. דרישות הקבלה ללימודי המוסמך במדור סין חלות גם על תלמידי תכנית המצוינות, ומתייחסות לנתוני הקבלה של השנה בה סיימו את לימודי הבוגר.

לפרטים נוספים אודות התכנית, ניתן לפנות ליועצת התכנית, ד"ר אורנה נפתלי, בכתובת הדואר האלקטרוני: orna.naftali@mail.huji.ac.il

 

תואר מוסמך

מטרת הלימודים לתואר מוסמך בחוג היא להקנות לתלמידים ידיעה מעמיקה ומתקדמת של התרבות, ההיסטוריה, השפות, החברה, הפוליטיקה והיבטים אחרים של מזרח אסיה, דרום אסיה ודרום-מזרח אסיה. במסגרת הלימודים לתואר השני, התלמידים יתמחו באותו תחום גאוגרפי שבו בחרו בלימודי הב"א. תלמידי המ"א ישתתפו בסמינריונים מחקריים, קורסי קריאה מודרכת, קורסי שפה מתקדמים וכן בקורסים מתוך החוג ומחוץ לחוג בתיאום עם המדריך האישי במדור.

לימודי המוסמך מתנהלים במסלול המחקרי בשלושה מדורים: סין, יפן, הודו ואינדונזיה. לימודים אלה כוללים לימודי שפת מחקר ברמת מתקדמים, לימודי שפה זרה שניה מלבד שפת ההתמחות, סמינריונים מעמיקים בנושאים שונים של מזרח ודרום אסיה, וכן כתיבת עבודת סמינר בעלת אופי מחקרי (תזה).

לימודי המוסמך מתנהלים במסלול הלא מחקרי בשני מדורים בלבד: סין ויפן. מסלול זה כולל לימודי שפה (סינית/יפנית) ברמת מתקדמים וסמינריונים מעמיקים בנושאים שונים של מזרח ודרום אסיה. המסלול אינו כולל כתיבת עבודת סמינר בעלת אופי מחקרי (תזה).

נכון לשנה"ל תשפ"א, לימודי מוסמך מחקרי/ לא מחקרי בתחום קוריאה אפשריים רק במסגרת "תכנית אישית למוסמך". לפרטים נוספים, יש לפנות אל היועצת האקדמית של מדור קוריאה בחוג, ד"ר אירה ליאן. irina.lyan@mail.huji.ac.il 

מועמדים לתואר מוסמך (מסלול מחקרי/לא מחקרי) במדורים יפן/ הודו ואינדונזיה שסיימו תואר ראשון בחוגים או במדורים אחרים יחויבו בלימודי השלמה שיכללו את לימודי החובה העיקריים של התואר הראשון, כולל לימודי השפה.  

מועמדים לתואר מוסמך במדור סין (מסלול מחקרי/ לא מחקרי) שסיימו תואר ראשון בחוג או במדור אחר יחויבו לעמוד בדרישות קבלה כמפורט בקישור זה.

במדור סין, הוראת הקורסים למוסמך בכל המסלולים תתנהל ככלל בשפה האנגלית. עם זאת, במידה והמורה וכל המשתתפים בקורס לתואר מוסמך במדור סין יהיו דוברי עברית, הקורס יתקיים בשפה העברית. בקורס מוסמך אשר יתנהל בשפה האנגלית, ניתן יהיה להגיש את המטלות הכתובות בעברית, וזאת בהסכמה ובאישור של מורה הקורס. כמו כן, במדור סין יינתנו מדי שנה מספר סמינריונים אינטגרטיביים העוסקים בסוגיות מרכזיות של ההיסטוריה, הפוליטיקה והחברה הסינית. תלמידי המדור במסלול הלא-מחקרי במוסמך חייבים בהגשת עבודה סמינריונית אחת לפחות בסמינריון אינטגרטיבי של המדור. לפרטים נוספים על התכנית למוסמך של מדור סין בשפה האנגלית, נא ללחוץ על הקישור.

 

* למעוניינים בתכנית מוסמך במדור סין בדגש על פוליטיקה ומנהל ציבורי, ניתן לשלב במסגרת התואר השני לימודים של סמסטר עד שנה בביה"ס למדע המדינה ומנהל ציבורי שבאוניברסיטת שאנדונג שבסין. תלמידים הבוחרים באפשרות זו יקבלו (בכפוף להמלצת החוג ולאישור הגורמים המתאימים בפקולטה) הכרה בקורסים עיוניים רלוונטיים וכן בקורסי שפה סינית מתקדמים שיילמדו באוניברסיטת שאנדונג. כל זאת, ללא תשלום שכ"ל נוסף. 

*תלמידים המעוניינים בשילוב של לימודי אסיה, מדע המדינה ו/או יחסים בינלאומיים מוזמנים גם להגיש מועמדות לתכנית המשותפת של האוניברסיטה העברית עם אוניברסיטת ג'יאו-טונג  (Jiaotong) בשנגחאי. משתתפי התכנית ילמדו שנה אחת בשנגחאי ושנה אחת בירושלים, ויקבלו בסיום תואר כפול מן האוניברסיטה העברית (לימודי אסיה) ומאוניברסיטת ג'יאו-טונג (מדע המדינה).

למידע על המסלול המחקרי

למידע על המסלול הלא-מחקרי

לתכנית המשותפת לתואר שני עם אוניברסיטת ג'יאו-טונג בשנגחאי

להרשמה לתואר השני לחצו כאן

לפרטים נוספים על דרישות הלימודים לתואר שני לחצו כאן

לשנתון המלא  - שנתון תשף

 

למידע נוסף, ניתן לפנות אל יועצי המוסמך במדורים השונים:

מדור הודו-אינדונזיה: פרופ' רונית ריצ'י ronit.ricci@mail.huji.ac.il  

 

מדור סין: פרופ' מיכל בירן biranm@mail.huji.ac.il

 

מדור יפן: ד"ר דני אורבך dannyorbach@gmail.com

 

מסלול מחקרי

 

התלמידים יתמחו באותו תחום גאוגרפי (סין, יפן או הודו-אינדונזיה) שבו בחרו בלימודי הב"א. במסגרת לימודי המ"א ישתתפו תלמידי המוסמך במסלול המחקרי בסמינריונים מחקריים, בקורסי קריאה מודרכת וכן בקורסים מתוך החוג ומחוץ לחוג בתיאום עם המדריך האישי במדור.

במדור סין, הלימודים לתואר מוסמך במסלול המחקרי יתקיימו ככלל בשפה האנגלית. עם זאת, במידה והמורה וכל המשתתפים בקורס לתואר מוסמך במדור סין יהיו דוברי עברית, הקורס יתקיים בשפה העברית. בקורס מוסמך אשר יתנהל בשפה האנגלית, ניתן יהיה להגיש את המטלות הכתובות בעברית, וזאת בהסכמה ובאישור של מורה הקורס.

מועמדים לתואר מוסמך לא-מחקרי במדור סין שסיימו תואר ראשון בחוגים או במדורים אחרים יחויבו לעמוד בדרישות קבלה כמפורט בקישור.

מועמדים לתואר מוסמך לא-מחקרי במדור יפן או הודו ואינדונזיה שסיימו תואר ראשון במדורים או חוגים אחרים יחויבו בלימודי השלמה שיכללו את לימודי החובה העיקריים של התואר הראשון, כולל לימודי השפה.

תלמידים המחדשים לימודיהם לאחר הפסקת לימודים יצטרכו להוכיח את שליטתם בשפת התמחותם. במידה ולא יעמדו בבחינה, יצטרכו לחזור ללמוד קורס/י שפה ברמה הנדרשת.

נכון לשנה"ל תשפ"א, לימודי מוסמך מחקרי/ לא מחקרי בתחום קוריאה אפשריים רק במסגרת "תכנית אישית למוסמך". לפרטים נוספים, יש לפנות אל היועצת האקדמית של מדור קוריאה בחוג, ד"ר אירה ליאן. irina.lyan@mail.huji.ac.il 

דרישות הלימודים במסלול המחקרי

היקף הלימודים במסלול המחקרי הינו 28 נ"ז (עבודות בכתב אינן מזכות בנ"ז)

משקל הציונים בקורסים הינו 35% מהציון המשוקלל. תלמידים שאינם ממשיכים לדוקטורט יגישו עבודה סמינריונית אחת, ותלמידים הממשיכים לדוקטורט יגישו הצעת מחקר. משקל ציון העבודה הסמינריונית או הצעת המחקר יהיה 15% מהציון המשוקלל. תלמידי המסלול המחקרי יכתבו בנוסף גם עבודה סמינריונית בעלת אופי מחקרי (תזה). משקל הציון בעבודה זו יהיה 35% מהציון המשוקלל. בסיום לימודיהם, התלמידים יידרשו לעבור בחינה מסכמת בכתב ובע"פ. ציון הבחינה המסכמת יהיה 15% מהציון המשוקלל.

שפה זרה שנייה

במסלול המחקרי, יש ללמוד שפה זרה מודרנית שנייה (מלבד שפת ההתמחות) ברמת מתקדמים, דהיינו ברמה של שנתיים לפחות. בחירת השפה הזרה כרוכה באישור בכתב מאת המדריך האישי (או מאת יועץ המוסמך של החוג). ככלל, החוג ממליץ על שפה אסיאנית שנייה (קרי סינית או קוריאנית לתלמידי מדור יפן, יפנית או קוריאנית לתלמידי מדור סין; הינדי לתלמידי מדור הודו-אינדונזיה שלומדים סנסקריט כשפה זרה ראשונה). בנוסף, ניתן ללמוד שפה אירופית בה מתקיים מחקר אינטנסיבי בתחום לימודי אסיה (צרפתית, גרמנית ובתחומים אחדים - גם רוסית, הולנדית, ספרדית או איטלקית). בנסיבות מסוימות תאושר לתלמידים שפה אחרת (ערבית, פרסית, תורכית).

תלמידי מדור סין במסלול המחקרי שהתמחותם היא בסין העכשווית (1978-ימינו) רשאים לקבל פטור מלימודי שפה מחקרית נוספת, וללמוד במקומה קורסים במיומנויות מחקריות הרלוונטיים לתחום מחקרם (ממדעי החברה, משפטים או מנהל עסקים), בהתאם לייעוץ של המנחה. לימוד הקורסים החלופיים יהיה בהיקף של 8-4 נ"ז, בנוסף למכסת ה-28 נ"ז  הנדרשת, והציון בקורסים אלה אינו משתקלל בציון הסופי של לימודי המוסמך.

תכנית הלימודים: מדורי סין ויפן: מסלול מחקרי

  • קריאה מודרכת בטקסטים סיניים/ יפניים: 4 נ"ז 
  • לימודי בחירה מתוך החוג ומחוץ לחוג ( בתיאום עם מדריך אישי) 22-24 נ"ז 
  • שיטות מחקר בהיסטוריה הסינית או בסין העכשווית (תרגיל לתלמידי מדור סין בלבד) 2 נ"ז 

סה"כ 28 נ"ז

כמו כן, במהלך הלימודים יתבקשו הסטודנטים לבצע:

  • עבודה סמינריונית אחת או הצעת מחקר לדוקטורט
  • עבודה סמינריונית מחקרית מורחבת (תזה)
  • בחינה מסכמת: הבחינה המסכמת תתקיים פעמיים בשנה במועדים קבועים (ביוני ובדצמבר). חומר הקריאה של הבחינה, נושאים לדיון בה וכן מטלות אחרות (כגון הגשת דו"ח קריאה נלווה לבחינה) יפורסמו על אתר החוג ויעודכנו מדי פעם בעת חופשת קיץ

תכנית הלימודים: מדור הודו-אינדונזיה: מסלול מחקרי

  • סמינריונים מן המדור: 8-10 נ"ז 
  • סמינריונים מחוץ למדור (בתיאום עם יועצ/ת מ"א) : 6-8 נ"ז 
  • הדרכה אישית עם מורי/ות המדור: 4 נ"ז
  • קורסים טקסטואליים: 8 נ"ז

סה"כ 28 נ"ז

כמו כן, במהלך הלימודים יתבקשו הסטודנטים לבצע:

  • עבודה סמינריונית אחת או הצעת מחקר לדוקטורט
  • עבודה סמינריונית מחקרית מורחבת (תזה)
  • בחינה מסכמת: בסיום כל המטלות לתואר מוסמך ייבחנו התלמידים בבחינה מסכמת בכתב ובע"פ. הבחינה תותאם אישית לתלמידים.

 

מסלול לא מחקרי

המסלול הלא-מחקרי בלימודי המוסמך מתנהל בשני מדורים בלבד: סין ויפן. התלמידים יתמחו באותו תחום גאוגרפי (סין או יפן) שבו בחרו בלימודי הב"א. במסגרת לימודי המ"א, התלמידים ישתתפו בסמינריונים מחקריים, בקריאה מודרכת וכן בקורסים מתוך החוג ומחוץ לחוג בתיאום עם המדריך האישי במדור (אפשר גם מן המדור השני). תלמידים יוכלו לקחת שיעור של הדרכה אישית אצל אחד המורים בנושא שייקבע בהסכמת המורה כתחליף לאחד משיעורי הבחירה.

במדור סין, הלימודים לתואר מוסמך יתקיימו ככלל בשפה האנגלית. עם זאת, במידה והמורה וכל המשתתפים בקורס לתואר מוסמך במדור סין יהיו דוברי עברית, הקורס יתקיים בשפה העברית. בקורס מוסמך אשר יתנהל בשפה האנגלית, ניתן יהיה להגיש את המטלות הכתובות בעברית, וזאת בהסכמה ובאישור של מורה הקורס.

מועמדים לתואר מוסמך לא-מחקרי במדור סין שסיימו תואר ראשון בחוג או במדור אחר יחויבו לעמוד בדרישות קבלה כמפורט בקישור.

מועמדים לתואר מוסמך לא-מחקרי במדור יפן שסיימו תואר ראשון בחוגים או מדורים אחרים יחויבו בלימודי השלמה שיכללו את לימודי החובה העיקריים של התואר הראשון, כולל לימודי השפה היפנית.

מועמדים המחדשים לימודיהם לאחר הפסקת לימודים יצטרכו להוכיח את שליטתם בשפת התמחותם (סינית או יפנית); במידה ולא יעמדו בבחינה, יצטרכו לחזור ללמוד קורס/י סינית/יפנית ברמה המתאימה. 

נכון לשנה"ל תשפ"א, לימודי מוסמך מחקרי/ לא מחקרי בתחום קוריאה אפשריים רק במסגרת "תכנית אישית למוסמך". לפרטים נוספים, יש לפנות אל היועצת האקדמית של מדור קוריאה בחוג, ד"ר אירה ליאן. irina.lyan@mail.huji.ac.il 

דרישות הלימודים במסלול הלא-מחקרי

היקף הלימודים במסלול הלא-מחקרי יהיה 40 נ"ז (לא כולל משימות בכתב). לימודי הבחירה מתוך החוג ומחוץ לחוג יהיו בתיאום עם היועץ למוסמך של המדור. משקל הציונים בקורסים אלה יהיה 45% מהציון המשוקלל לתואר.

בסיום לימודיהם, תלמידי שני המדורים יידרשו לעבור בחינה מסכמת בכתב ובע"פ. ציון הבחינה המסכמת יהיה 15% מהציון המשוקלל.

על התלמידים במסלול הלא-מחקרי לכתוב שתי עבודות סמינריוניות. משקל ציוני שתי העבודות הסמינריוניות יהיה 40% מהציון המשוקלל. העבודות בכתב אינן מזכות בנ"ז.

במדור סין, יינתנו מדי שנה מספר סמינריונים אינטגרטיביים העוסקים בסוגיות מרכזיות של ההיסטוריה, הפוליטיקה והחברה הסינית; תלמידי מדור סין במסלול הלא-מחקרי חייבים לכתוב עבודה סמינריונית אחת לפחות בסמינריון אינטגרטיבי של המדור.

תכנית הלימודים: מדורי סין ויפן: מסלול לא-מחקרי

  • קריאה מודרכת בטקסטים סיניים/יפניים: 4 נ"ז 
  •  2 סמינריונים מחקריים: 8-4  נ"ז
  • קורסים מתוך החוג ומחוץ לחוג ( בתיאום עם מדריך אישי): 28-32 נ"ז 

 סה"כ 40 נ"ז

כמו כן, במהלך הלימודים יתבקשו הסטודנטים לבצע:

  • שתי עבודות סמינריונית (במדור סין: לפחות אחת מן העבודות צריכה להיות מוגשת בסמינריון אינטגרטיבי של המדור)
  • בחינה מסכמת: הבחינה המסכמת תתקיים פעמיים בשנה במועדים קבועים (ביוני ובדצמבר). חומר הקריאה של הבחינה, נושאים לדיון בה וכן מטלות אחרות (כגון הגשת דו"ח קריאה נלווה לבחינה) יפורסמו על אתר החוג ויעודכנו מדי פעם בעת חופשת קיץ

תלמידים המעוניינים לעבור למסלול המחקרי, יוכלו לעשות זאת בסוף שנת הלימודים הראשונה, אם יעמדו בממוצע ציונים 85 ב- 20 נ"ז לפחות, וסיימו בהצלחה את לימודי השפה הזרה השנייה הנדרשים במסלול המחקרי ברמת מתחילים לפחות.

 

מדור סין

Final Exam MA: The Pool of Questions

 

 

Final Exam MA: The Pool of Questions

Enclosed is the pool of topics that will be covered in the final MA exam. Naturally, there is an overlap among some topics, and the questions can encompass several topics or periods. E.g., the question re local elites can touch upon their relations with foreign rulers of China, their role during the peasant rebellions, or their interactions with the Republican/Communist rulers of modern China. So, the list below is not of specific questions but of general topics that you must prepare in advance and on which you should focus when reading the source materials for the exam (the list of required reading is enclosed separately).

The students of the general MA (“Iyuni”) should prepare the entire list. For the research students: you shall be asked about either pre-1900 or post-1900 period (depending on your research focus). Namely, students of traditional China may ignore question 10 and the sections related to modern China from other questions; students of modern China may ignore sections related to traditional China from the questions 1-9. Yet we do expect of the students to have a basic understanding of another period (i.e., of modern period for students of pre-modern history and vice versa) on the level of introductory BA courses. See more in the explanations to the reading list.

For further clarifications, please do not hesitate to be in touch with the examiners (Gidi, Michal, Orna, Yuri).

 

  1. Cycles of Unification and Fragmentation in China
    1. Factors (geographic, economic, institutional, cultural, ideological) that contributed toward unification or political fragmentation
    2. Centralization vs. decentralization: modes of rule over provinces and prefectures; degree of local autonomy (economic, cultural, administrative); comparison between degrees of centralization vs. de-centralization in traditional vs. modern China.
    3. Unification vs. Fragmentation in Republican China and beyond. The Taiwan question.

 

  1. Local elites (“gentry”)
    1. Characteristics of local elites in traditional China
    2. Sources of elite power: social (in local community) and political (vis-à-vis the state)
    3. Fluctuations in the elite’s composition and in its relations with the imperial government over longue duree of Chinese history.
    4. Examinations and elites. Examination success and elite belonging; examinations as the focus of interaction between the elites and the throne; changes in the nature and content of exams over history.
    5. Elite ideologies (with specific focus on Neo-Confucianism). Ideological interaction between the elites and the throne.
    6. The fate of local elites in the 20th century.
  2. State and society: the power of the state and its limits
    1. Imperial (and pre-imperial) bureaucracy: how deeply did it penetrate society at different periods? Which non-bureaucratic groups assisted the governance?
    2. The government’s (in)ability to control economic, legal, ideological, and religious spheres.
    3. Fluctuations in the power of the state from Zhou to the end of Qing
    4. The Republican state and the state in the People’s Republic: similarities and differences in the degree of penetration of society below, and of peripheral regions. Changes and continuities from Mao to Deng to Xi.
    5. The question of “civil society” in China: did/does it exist?
  3. Economic policy
    1. Economic policies from the Warring States period on: ways of developing economy; agricultural policies; attitude toward domestic and foreign trade; monopolies
    2. Objective factors that influence economy: demography, technology, new crops, etc
    3. Fiscal problems and the ways to deal with them
    4. Economic reforms from Han Wudi to Wang Mang, to Xiaowendi of N. Wei, to Wang Anshi, to Zhang Juzheng, to Yongzheng, to 1898…. What were the reformers’ goals; the focus of their efforts; opposition to the reforms; the extent to which the reforms were successful?
    5. Chinese economy vis-à-vis the West in late imperial China: similarities and differences.
    6. Major aspects of economic policies under Mao and in the post-Mao period (see also more in Question 10)
  4. Ethnicity and China’s relations with internal and external “Others”
    1. Ideological background: view of “us” and “them” throughout Chinese history, and changes in perceptions of the Other. Traditional Chinese nationalism. New ideas of belonging from the late Qing onwards. The impact of ideologies on foreign policy and on the attitudes toward domestic national minorities
    2. China’s foreign relations’ patterns: before and after the Opium wars. Theory vs. praxis of foreign relations in different periods (e.g., Song) and in different spatial directions (e.g. Qing’s policies in the north vis-à-vis the south). The “tribute system”: its intellectual foundations and practical aspects.
    3. Foreign rulers in China (especially Yuan and Qing). The problems they faced; their cultural peculiarities; their relations with Chinese elites; modes of governing the multi-ethnic policy. The impact of the Manchu rule on modern China?
    4. China’s notions of territoriality and their transformation throughout the different dynastic periods. China’s boundaries and frontiers. The differences between “China proper” and “outer” areas. Success and failure in assimilating newly acquired territories.
    5. Ethnic minorities in China: government policies, responses and outcomes
    6. China and the great powers in the 20th century: the impact of Britain, France, Germany, Japan, USA, USSR (before and after 1949). Aspects of current foreign policy (1978-).
  5. Military and military policies
    1. Historical changes in the army’s composition, attitudes toward the military, civil-military relations. Peculiarity of “alien” dynasties and their views of the military
    2. Late Qing military reform and their impact (especially on politicization of the army)
    3. The Warlords era: relations between the army and the political realm (especially analysis of the Guomindang’s approach under Sun Yat-sen and then during Chiang Kai-shek’s era)
    4. Army and the Party in the PRC (under Mao and afterwards). Political role of the PLA in Mao’s years and today.
  6. Rebellions in Chinese history (from Chen She until the Boxers): economic, social, political, ideological (religious) factors. How did rebels organize themselves? The role of local elites in fostering/suppressing the rebellion. Compare between traditional rebellion and the rural activities of the CPC.
  7. Family and kinship units in traditional and modern China
    1. Traditional China: kinship units and their social and political roles. Family-related ideology
    2. Changes in the kinship units during the Republican era: political, social, and economic background
    3. CPC policy toward the kinship units and their impact on kinship structures in Mao’s era.
    4. Post-1978 developments: the emergence of new familial patterns and new relations within the family. Analyze the background for these changes.
  8. Political thought, political culture, and the role of intellectuals in traditional and modern China
    1. Pre-imperial foundations of the imperial rule. Fundamentals of political thought: views of political order, of the ruler, of the ruler-minister relations; of state-society relations; of the military; of the commoners’ political roles, and the like. Traditional ideological orientations and their modern fate.
    2. Ideological changes in the unified empire (especially Neo-Confucianism and its role in Late Imperial China).
    3. Western ideologies in modern China (from the late 19th century on): their impact; their relation to traditional values; their major proponents in China. Views of Marxism and liberalism and changes in “Chinese Marxism”.
    4. Intellectuals and the state: imperial and Republican background. Intellectuals in the People’s Republic: their position under Mao and thereafter. Freedom of expression and its limits. Educational policies. Attitudes toward politically involved intellectuals.
  9. Modern China: major issues (see also relevant parts of the questions above)
    1. The Republican era. The Guomindang’s attainments and failures (in the context of China’s international position, military policy, domestic stability, economic developments, cultural policies, and state-society relations)
    2. The CPC way to power (1921-1949): changing modes of struggle; tensions between the policy of “united front” and that of class radicalism; relations with the Comintern and the USSR. The legacy of Party’s early years and its impact in the PRC.
    3. The Soviet model of development and its fate. Characteristics of the Soviet model; problems of its implementation; debates over its relevance; attempts to amend its weaknesses. The applicability of the Soviet model in post-Mao’s years, especially in the 21st century. The impact of the Soviet model on development challenges in China after Mao.
    4. Mao’s peculiar policies: from the Great Leap Forward (GLF) to the Great Proletarian Cultural Revolution (GPCR). Objective factors behind these policies (which problems did Mao try to solve?) and subjective factors (Mao’s personality). Intellectual and practical aspects of GLF and GPCR.
    5. Deng’s reforms: ideological foundations and justifications; the reforms’ short-term and long-term goals; their historical background; debates over the reforms and their current vector of development.
    6. Agrarian policies under Mao and in post-Mao years. Changes in landownership, in rural organization, in the degree of the state’s (party’s) control over the villagers. New trends in China’s rural economy under Deng.
    7. Fundamentals of economic policies under Mao and in post-Mao years. Major factors (demographic, ecological, international) that influence policy fluctuations. How China’s peculiar political system influences its modes of economic development?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Final MA exam: China Section

Final MA exam: China Section

 

Below are details of the final exam

 

  1. The exam will be held twice a year (summer and December). A student should register for the final exam with the department secretary. A student can take the exam only after finishing all his/her MA assignments. In exceptional cases, and with the approval of the department chair and of the MA advisor, the student will be allowed to take the exam before submitting his/her final assignments. A student who had registered but cancelled his/her participation less than two weeks before the exam’s date will not be allowed to take it before the finalization of all the assignments (and the receipt of all the grades).
  2. There are three types of exam. One for the students of a general MA route, the second for the research MA in traditional (pre-1900) China, and the third for the research MA in modern (post 1900) China. Research students’ exam focuses on their research period (but basic knowledge of the second period—on the level of introductory courses in HUJI—is still required).
  3. The exam comprises of written exam, oral exam, and a book report as follows:
    1. The written exam is based on the reading list below
    2. Written exam is a take-home 24-hours exam. The submission is by mail (or physically, the typed version) to the department’s secretary.
    3. For general MA students: you must answer one integrative question (45% of the final grade) and one of two focused questions (one focuses on traditional, and one on modern China; each is 25% of the final grade).
    4. For research MA students there will be two questions of 35% each.
    5. The orals will be held within two weeks from the final exam. They will focus primarily on the questions you were asked in the written form (but other questions may be asked from time to time).
    6. The written + oral exam are 70% of the final grade.
    7. By the day of the written exam (or earlier) you should submit a book report on a book of your choice (approved by the teachers of China section). The book report should be 5-8 pp. length (use China Review International as your model).
    8. A month before the final exam (i.e., no later than May 31 or November 30) you must submit to the department’s MA advisor a list of five books from which we shall select one that will be the topic of your book report.
    9. The submission date for the book report is the date of the written exam. Earlier submissions are welcome.

To clarify: book report is your independent study. You are welcome to consult other publications (including relevant book reviews), but whenever you borrow from them, you must acknowledge this according to the norms of academic citations. Plagiarism of other studies may bring about cancellation of the book report and further disciplinary actions.

  1. Most of the reading materials for the exam appear on the MOODLE site.
  2. For further questions, please contact the department’s MA advisor.

Good luck!

Reading list for the General MA route (מסלול עיוני)

General

יורי פינס וגדעון שלח, עם יצחק שיחור (עורך ראשי): כל אשר מתחת לשמיים: סין הקיסרית (רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כרך א' מ-2011; כרך ב' מ-2013; פרקים מכרך ג' ב –MOODLE

 (for students who cannot read Hebrew: any good introductory-level book in English or Chinese for the history before the Ming dynasty, such as Harold M. Tanner, China: A History [Indianapolis: Hackett, 2009], parts I-III [to the end of Qing]). See also Political History section, items with asterisks.

Jonathan D. Spence, The Search for Modern China (New York: Norton, 1999), sections III and IV (from “The New Republic” to “The Birth of the People’s Republic”). For those who cannot read Hebrew also sections I-II. [DS 754 S65 1999]

Mark Elvin, The Pattern of the Chinese Past (Stanford 1973), chapters 1, 14, 17 (pp. 17-22; 203-234; 285-316). [DS 735 E48]

Roderick MacFarquhar, ed., The Politics of China, 1949-1989 (Cambridge, 1993 or 1997).   [DS 777.75 P64]

 

Political History: Pre-Imperial to Republican Period

[Items with asterisks are for those who do not read Hebrew]:

* Mark Edward. Lewis, “Warring States: Political History.” In The Cambridge History of Ancient China: From the Origins of Civilization to 221 B.C., ed. Michael Loewe and Edward L. Shaughnessy, 587–650. Cambridge: Cambridge University Press, 1999.

* Vincent S. Leung, “The Former Han Empire.” In: Routledge Handbook of Early Chinese History, ed. Paul R. Goldin, 160-179. London: Routledge 2018.

* Wicky W.K. Tse, “The Latter Han empire and the end of antiquity.” In: Routledge Handbook of Early Chinese History, ed. Paul R. Goldin, 180-196. London: Routledge 2018.

Herbert Franke and Dennis Twitchett, “Introduction”, in idem, eds. The Cambridge History of China Vol. 6: Alien Rule and Border Regimes 907-1368      (Cambridge, 1994), 1-42. [DS 735 C31]

Willard J. Peterson, "Introduction: New Order for the Old Order", in idem, ed.,

The Cambridge History of China, Volume 9: The Ch'ing Empire to 1800, Pt 1 (Cambridge, 2002), 1-9. [DS 735 C31]

Susan Naquin and Evelyn S. Rawski, Chinese Society in the 18th Century (New Haven,

         1987) [DS 754 N46], chapters 1, 4, 6.

* Philip A. Kuhn, "The Taiping Rebellion," in John K. Fairbank, ed., The Cambridge

History of China, Volume 10: Late Ch'ing, 1800-1911, Pt 1 (Cambridge, 1978), 264-317. [DS 735 C31]

John K. Fairbank, "Introduction: Maritime and Continental in China's History", in John K.

Fairbank, ed., The Cambridge History of China, Volume 12: Republican China 1912-1949, Pt 1 (Cambridge, 1983), 1-27. [DS 735 C31]

James E. Sheridan, "The Warlord Era: Politics and Militarism under the Peking

Government, 1916-1928", in John K. Fairbank, ed., The Cambridge History of China, Volume 12: Republican China 1912-1949, Pt 1 (Cambridge, 1983), 284-321. [DS 735 C31]

Mary B. Rankin, John K. Fairbank and Albert Feuerwerker, "Introduction: Perspectives

on  Modern China's History", in Albert Feuerwerker and John K. Fairbank, eds.,

The Cambridge History of China, Volume 13: Republican China 1912-1949, Pt 2

(Cambridge, 1986), 1-73. [DS 735 C31]

Lloyd Eastman et al, eds., The Nationalist Era in China, 1927-1949 (Cambridge, 1991)

[DS 774 N38], chapters 1, 3 (1-52, 115-176).

 

Society and the State

Benjamin A. Elman, “Political, Social and Cultural Reproduction via Civil Service

Examinations in Late Imperial China,” Journal of Asian Studies, 50. 1 (1991): 7-28

Mary B. Rankin and Joseph E. Esherick, “Concluding Remarks,” in: idem, Chinese Local

Elites and Patterns of Dominance (Berkeley, 1990), 305-346 [HN 740 Z9 E426].

Liu Kwang-ching, “Introduction. Orthodoxy in Chinese Society” in Liu Kwang-ching, ed.,    Orthodoxy In Late Imperial China (Berkeley, 1990), 1-24 [DS 754.14 O78]).

Lucian Bianco, "Peasant Movements", in Albert Feuerwerker and John K. Fairbank, eds., The

            Cambridge History of China, Volume 13: Republican China 1912-1949, Pt 2

(Cambridge, 1986), 270-328.  [DS 735 C31]

Strauss, Julia C. “The Evolution of Republican Government,” The China
Quarterly
, No. 150, Special Issue: Reappraising Republic China (1997): 329-351.

Selden, Mark, and Elisabeth J. Perry. 2010. "Introduction." In Chinese Society: Change, Conflict and Resistance (3rd edition). Elizabeth J. Perry and Mark Selden (eds.). Pp. 1-30. London: Routledge. [HN 733.5 C46 2010]

Perry, Elisabeth J. "Permanent Rebellion? Continuities and Discontinuities in Chinese Protest." In Popular Protest in China. Kevin J. O'Brien (ed.). Pp. 205-216. Cambridge MA: Harvard University Press, 2008. [HN 737 P66 2008]

 

Chinese Family and Society

Ebrey, Patricia, "Conceptions of the Family in the Song Dynasty," Journal of Asian Studies  43. 2 (1984): 219-245.

Susan Naquin and Evelyn S. Rawski, Chinese Society in the 18th Century (New Haven,     1987) [DS 754 N46], chapters 2, 5.

Glosser, Susan L. Chinese Visions of Family and State, 1915-1953. Berkeley: University of California Press, 2003. “Introduction,” pp. 1-26.  [HQ 684 G56 2003]

Yan, Yunxiang. Private Life under Socialism: Love, Intimacy, and Family Change in a Chinese Village 1949-1999. Stanford: Stanford University Press, 2003. “Conclusion,” pp. 217-235 [HQ 684 Z9 X539 2003]

Greenhalgh, Susan & Edwin Winckler. Governing China's Population. Stanford: Stanford University Press, 2005. “Chapter 7: The Shifting Local Politics of Population," pp. 212-244. [HQ 766.5 C6 G68 2005]

 

Intellectual History, Political Culture

Pines, Yuri, The Everlasting Empire: Traditional Chinese Political Culture and Its Enduring Legacy. Princeton: Princeton University Press, 2012. [ordered]

Peter K. Bol, Neo-Confucianism in History. Cambridge MA: Harvard University Asia Center, 2008: chapters 1, 3, 4, 7+ Afterword. [B 127 N4 B65 2008]

Peter K. Bol, “Government, Society and State: On the Political Visions of Ssu-ma Kuang and Wang An-shih,” in: Robert  R. Hymes and Conrad Schirokauer, eds., Ordering the World: Approaches to State and Society in Sung Dynasty China (Berkeley, 1993), 128-192 [DS 751 O73].

Liu Kwang-ching, “Socioethics as Orthodoxy,” in Liu Kwang-ching, ed., Orthodoxy in Late Imperial China (Berkeley, 1990), 53-100 [DS 754.14 O78]).

Merle Goldman and Leo Ou-Fan Lee, eds., An Intellectual History of Modern China          (Cambridge, 2002), chps 2 and 5-7. [DS 775.2 I56 2002]

Ogden, Suzanne. 2004. “From Patronage to Profits: The Changing Relationship of Chinese Intellectuals with the Party-State”. In Edward Gu and Merle Goldman (eds.). Chinese Intellectuals between State and Market. London and New York: RoutledgeCurzon. Pp 111-137 [DS 779.23 C46 2004]

                                                                                  

 

Economy

Kang Chao, "Conclusions" in idem, Man and Land in Chinese History: An Economic

     Analysis (Stanford: 1986), 221-228. [HB 2114 A3 C45]

Richard von Glahn, "Conclusion" in idem, Fountain of Fortune: Money and Monetary Policy in China, 1000-1700 (Berkeley, 1996), 246-257 [HG 1282 V66].

Pomeranz, Kenneth, “Calamities without Collapse: Environment, Economy, and society in China, ca. 1800-1949,” in Patricia A. McAnany and Norman Yoffee,  eds., Questioning Collapse: Human Resilience, Ecological Vulnerability and the Aftermath of Empire. (Cambridge, 2010),  71-110.

Christopher Howe, China's Economic Reforms (London: Routledge Curzon, 2003), ch. 1, "China's Economic Reform Strategy" (pp. 1-29) [HC 427.92 C4648 2002].

Barry Naughton, The Chinese Economy: Transitions and Growth (London and Cambridge, 2007), 86-111. [HC 427.95 N38 2007]

 

Foreign Relations, the Other, Alien Rule, Minorities, Nationalism

Morris Rossabi, “Introduction,” in idem, ed., China Among Equals (Berkeley,

1983), pp. 1-13 [DS 750.82 C46]

Thomas J. Barfield. “Inner Asia and Cycles of Power in China’s Imperial History,” in G. Seaman and D. Marks, eds. Rulers from the Steppe (Los Angeles, 1991), 21-63. [DS 329.4 N66]

Evelyn S. Rawsky, “Re-invisioning the Qing: The Significance of the Qing Period in Chinese History,” Journal of Asian Studies, 55.4 (1996), 829-850.

Yen-p'ing Hao and Erh-min Wang, "Changing Chinese Views of Western Relations, 1840-95", in John K. Fairbank and Liu Kwang-ching, eds., The Cambridge History of China, Volume 11: Late Ch'ing, 1800-1911, Pt 2 (Cambridge, 1978), 142-201. [DS 735 C31]

Colin Mackerras, China’s Minorities (Oxford, 1994), pp. 260-278 [DS 730 M33].

Zhao Suisheng. A Nation-State by Construction: Dynamics of Modern Chinese Nationalism (Stanford, 2004), Chapters 1-2, pp. 8-78. [DS 779.26 Z43 2004]

 

Current China (1978-)

 

Li Cheng, Chinese Politics in the Xi Jinping Era: Reassessing Collective Leadership (Washington D.C.: Brookings Institution Press, 2016), 1-76 [DS 779.46 L53 C44 2016].

Shambaugh, David L., "Civil-Military Relations," in idem, Modernizing China's military: progress, problems, and prospects (Berkeley, 2002), pp. 11-55 [UA 835 S46 2004]

 

 

Reading list for the research MA route: Traditional China

General (including working knowledge of modern period)

יורי פינס וגדעון שלח, עם יצחק שיחור (עורך ראשי): כל אשר מתחת לשמיים: סין הקיסרית (רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כרך א' מ-2011; כרך ב' מ-2013; פרקים נבחרים מכרך ג' ב –MOODLE

(for students who cannot read Hebrew: Read sections I-II of Spence, The Search for Modern China [New York: Norton, 1999]; add any good introductory-level book in English or Chinese for the history before the Ming dynasty, such as Harold M. Tanner, China: A History [Indianapolis: Hackett, 2009], parts I-III [to the end of Qing])

Mark Elvin, The Pattern of the Chinese Past (Stanford 1973), chapters 1, 14, 17 (pp. 17-22; 203-234; 285-316). [DS 735 E48]

Political History: Late Imperial Period

Herbert Franke and Dennis Twitchett, “Introduction”, in idem, eds. The Cambridge History of China Vol. 6: Alien Rule and Border Regimes 907-1368      (Cambridge, 1994), 1-42. [DS 735 C31]

Willard J. Peterson, "Introduction: New Order for the Old Order", in idem, ed.,

The Cambridge History of China, Volume 9: The Ch'ing Empire to 1800, Pt 1 (Cambridge, 2002), 1-9. [DS 735 C31]

Susan Naquin and Evelyn S. Rawski, Chinese Society in the 18th Century (New Haven,

         1987) [DS 754 N46], chapters 1, 4, 6.

[For non-Hebrew readers] Philip A. Kuhn, "The Taiping Rebellion," in John K. Fairbank, ed., The Cambridge History of China, Volume 10: Late Ch'ing, 1800-1911, Pt 1 (Cambridge, 1978), 264-317. [DS 735 C31]

Society and the State

Benjamin A. Elman, “Political, Social and Cultural Reproduction via Civil Service

Examinations in Late Imperial China,” Journal of Asian Studies, 50. 1 (1991): 7-28

Mary B. Rankin and Joseph E. Esherick, “Concluding Remarks,” in: idem, Chinese Local

Elites and Patterns of Dominance (Berkeley, 1990), 305-346 [HN 740 Z9 E426].

Liu Kwang-ching, “Introduction. Orthodoxy in Chinese Society” in Liu Kwang-ching, ed.,    Orthodoxy In Late Imperial China (Berkeley, 1990), 1-24 [DS 754.14 O78]).

Chinese Family and Society

Ebrey, Patricia, "Conceptions of the Family in the Song Dynasty," Journal of Asian Studies  43. 2 (1984): 219-245.

Susan Naquin and Evelyn S. Rawski, Chinese Society in the 18th Century (New Haven,     1987) [DS 754 N46], chapters 2, 5.

Intellectual History, Political Culture

Pines, Yuri, The Everlasting Empire: Traditional Chinese Political Culture and Its Enduring Legacy. Princeton: Princeton University Press, 2012. [JQ 1510 P56 2012]

Peter K. Bol, Neo-Confucianism in History. Cambridge MA: Harvard University Asia Center, 2008: chapters 1, 3, 4, 7+ Afterword. [B 127 N4 B65 2008]

Peter K. Bol, “Government, Society and State: On the Political Visions of Ssu-ma Kuang and Wang An-shih,” in: Robert  R. Hymes and Conrad Schirokauer, eds., Ordering the World: Approaches to State and Society in Sung Dynasty China (Berkeley, 1993), 128-192 [DS 751 O73].

Liu Kwang-ching, “Socioethics as Orthodoxy,” in Liu Kwang-ching, ed., Orthodoxy in Late Imperial China (Berkeley, 1990), 53-100 [DS 754.14 O78]).

 

Economy

Kang Chao, "Conclusions" in idem, Man and Land in Chinese History: An Economic

     Analysis (Stanford: 1986), 221-228. [HB 2114 A3 C45]

Richard von Glahn, "Conclusion" in idem, Fountain of Fortune: Money and Monetary Policy in China, 1000-1700 (Berkeley, 1996), 246-257 [HG 1282 V66].

Pomeranz, Kenneth, “Calamities without Collapse: Environment, Economy, and society in China, ca. 1800-1949,” in Patricia A. McAnany and Norman Yoffee,  eds., Questioning Collapse: Human Resilience, Ecological Vulnerability and the Aftermath of Empire. (Cambridge, 2010), 71-110.

 

Foreign Relations, the Other, Alien Rule, Minorities, Nationalism

Morris Rossabi, “Introduction,” in idem, ed., China Among Equals (Berkeley,

1983), pp. 1-13 [DS 750.82 C46]

Thomas J. Barfield. “Inner Asia and Cycles of Power in China’s Imperial History,” in G. Seaman and D. Marks, eds. Rulers from the Steppe (Los Angeles, 1991), 21-63. [DS 329.4 N66]

Evelyn S. Rawsky, “Re-invisioning the Qing: The Significance of the Qing Period in Chinese History,” Journal of Asian Studies, 55.4 (1996), 829-850.

Yen-p'ing Hao and Erh-min Wang, "Changing Chinese Views of Western Relations, 1840-95", in John K. Fairbank and Liu Kwang-ching, eds., The Cambridge History of China, Volume 11: Late Ch'ing, 1800-1911, Pt 2 (Cambridge, 1978), 142-201. [DS 735 C31]

 

 

Reading list for the research MA route: Modern China

General (including working knowledge of traditional China)

יורי פינס וגדעון שלח, עם יצחק שיחור (עורך ראשי): כל אשר מתחת לשמיים: סין הקיסרית (רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כרך א' מ-2011; כרך ב' מ-2013; פרקים נבחרים מכרך ג' ב -

MOODLE

(for students who cannot read Hebrew: Read sections I-II of Spence; add any good introductory-level book in English or Chinese for the history before the Ming dynasty)

Jonathan D. Spence, The Search for Modern China (New York: Norton, 1999), sections III and IV (from “The New Republic” to “The Birth of the People’s Republic”).

Roderick MacFarquhar, ed., The Politics of China, 1949-1989 (Cambridge, 1993 or 1997)  [DS 777.75 P64]

Tony Saich, Governance and Politics of China (New York: Palgrave, 2001) [DS 777.75

        S25 2001]

Li Cheng, Chinese Politics in the Xi Jinping Era: Reassessing Collective Leadership (Washington D.C.: Brookings Institution Press, 2016), 1-76 [DS 779.46 L53 C44 2016]. (optional: pp. 351-398).

 

Political History: Republican Period

John K. Fairbank, "Introduction: Maritime and Continental in China's History", in John K.

Fairbank, ed., The Cambridge History of China, Volume 12: Republican China 1912-1949, Pt 1 (Cambridge, 1983), 1-27. [DS 735 C31]

James E. Sheridan, "The Warlord Era: Politics and Militarism under the Peking

Government, 1916-1928", in John K. Fairbank, ed., The Cambridge History of China, Volume 12: Republican China 1912-1949, Pt 1 (Cambridge, 1983), 284-321. [DS 735 C31]

Mary B. Rankin, John K. Fairbank and Albert Feuerwerker, "Introduction: Perspectives

on  Modern China's History", in Albert Feuerwerker and John K. Fairbank, eds.,

The Cambridge History of China, Volume 13: Republican China 1912-1949, Pt 2

(Cambridge, 1986), 1-73. [DS 735 C31]

Lloyd Eastman et al, eds., The Nationalist Era in China, 1927-1949 (Cambridge, 1991)

[DS 774 N38], chapters 1, 3 (1-52, 115-176).

 

Society and the State

Lucian Bianco, "Peasant Movements", in Albert Feuerwerker and John K. Fairbank, eds., The

            Cambridge History of China, Volume 13: Republican China 1912-1949, Pt 2

(Cambridge, 1986), 270-328.  [DS 735 C31]

Strauss, Julia C. “The Evolution of Republican Government,” The China
Quarterly
, No. 150, Special Issue: Reappraising Republic China (1997): 329-351.

Selden, Mark, and Elisabeth J. Perry. 2010. "Introduction." In Chinese Society: Change, Conflict and Resistance (3rd edition). Elizabeth J. Perry and Mark Selden (eds.). Pp. 1-30. London: Routledge. [HN 733.5 C46 2010]

Perry, Elisabeth J. "Permanent Rebellion? Continuities and Discontinuities in Chinese Protest." In Popular Protest in China. Kevin J. O'Brien (ed.). Pp. 205-216. Cambridge MA: Harvard University Press, 2008. [HN 737 P66 2008]

Chinese Family and Society

Glosser, Susan L. Chinese Visions of Family and State, 1915-1953. Berkeley: University of California Press, 2003. “Introduction,” pp. 1-26.  [HQ 684 G56 2003]

Yan, Yunxiang. Private Life under Socialism: Love, Intimacy, and Family Change in a Chinese Village 1949-1999. Stanford: Stanford University Press, 2003. “Conclusion,” pp. 217-235 [HQ 684 Z9 X539 2003]

Greenhalgh, Susan & Edwin Winckler. Governing China's Population. Stanford: Stanford University Press, 2005. “Chapter 7: The Shifting Local Politics of Population," pp. 212-244. [HQ 766.5 C6 G68 2005]

Intellectual History, Political Culture

Merle Goldman and Leo Ou-Fan Lee, eds., An Intellectual History of Modern China (Cambridge, 2002), chpts. 2 and 5-7. [DS 775.2 I56 2002]

Ogden, Suzanne. 2004. “From Patronage to Profits: The Changing Relationship of Chinese Intellectuals with the Party-State”. In Edward Gu and Merle Goldman (eds.). Chinese Intellectuals between State and Market. London and New York: RoutledgeCurzon. Pp 111-137 [DS 779.23 C46 2004]

Economy

Christopher Howe, China's Economic Reforms (London: Routledge Curzon, 2003), ch. 1, "China's Economic Reform Strategy" (pp. 1-29) [HC 427.92 C4648 2002].

Barry Naughton, The Chinese Economy: Transitions and Growth (London and Cambridge, 2007), 86-111. [HC 427.95 N38 2007]

Foreign Relations, the Other, Alien Rule, Minorities, Nationalism

Colin Mackerras, China’s Minorities (Oxford, 1994), pp. 260-278 [DS 730 M33].

Zhao Suisheng. A Nation-State by Construction: Dynamics of Modern Chinese Nationalism (Stanford, 2004), Chapters 1-2, pp. 8-78. [DS 779.26 Z43 2004]

Zhao, Suisheng. 2013. “Foreign Policy Implications of Chinese Nationalism Revisited: The Strident Turn,” Journal of Contemporary China, Vol. 22, No. 82, pp. 535-553

 

Military

Shambaugh, David L., "Civil-Military Relations," in idem, Modernizing China's military: progress, problems, and prospects (Berkeley, 2002), pp. 11-55 [UA 835 S46 2004]

 

תעודת הוראה בסינית

מסלול ללימודי הוראת סינית

 

  • לאור הדרישה הגוברת למורים/ות מוסמכים/ות לסינית בתיכונים ובחטיבות-ביניים בישראל, האוניברסיטה העברית מציעה החל משנה"ל תשפ"א מסלול חדש ללימודי הוראת סינית במקביל או לאחר התואר הראשון בלימודי אסיה
  • המסלול מנוהל ע"י ביה"ס לחינוך ע"ש פוקס, היחידה ללימודי שפות והחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם הפיקוח על הוראת הסינית במשרד החינוך
  • הלימודים במסלול יקנו לבוגרים/ות תעודת הוראה בסינית, לפי כללי המל"ג ומשרד החינוך ואפשרות לעבוד כמורים/ות בבתי ספר ברחבי המדינה. שיטת ההוראה הינה בהתאם לתקן האירופי העדכני ביותר להוראת שפות
  • המסלול מיועד לתלמידי/ות ובוגרי/ות לימודי סינית במסגרת תואר אקדמי וכן לדוברי/ות סינית כשפת-אם בעלי/ות תואר אקדמי מתאים ושליטה נאותה בעברית
  • תכנית הלימודים במסלול כוללת קורסים עיוניים ומעשיים אותם ניתן לסיים בשנה אחת או בשנתיים, לבחירת התלמיד/ה
  • תלמידים/ות הלומדים/ות במסלול במקביל לתואר ראשון בלימודי אסיה באוניברסיטה העברית יהיו זכאים/יות למלגה בסך 50% משכר-הלימוד של המסלול

 

קישור לצפיה במצגת על התכנית ללימודי תעודת הוראה בסינית - תשפ"א