check
הודו בתקופת המעבר שבין קולוניאליזם לעצמאות בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים | לימודי אסיה

הודו בתקופת המעבר שבין קולוניאליזם לעצמאות בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים

מחקרה של ד״ר רותם גבע מתמקד בהודו בתקופת המעבררותם שבין קולוניאליזם לעצמאות בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים. בתשתית מחקרה הניסיון להבין לעומק את ההשלכות והמשמעויות של תהליך הדה-קולוניזציה של תת היבשת: באיזו מידה היה אוגוסט 1947 תאריך טרנספורמטיבי בתת היבשת ובאיזו מידה שוכפלו מבני העומק של השלטון הבריטי במדינות הלאום החדשות שקמו? כיצד המתח שבין שינוי והמשכיות השפיע על ההיסטוריה הפוסט-קולוניאלית של האזור?

היא כותבת את ספרה הראשון על ההיסטוריה של עיר הבירה דלהי והטרנספורמציות שהתחוללו בה במהלך מלחמת העולם השנייה, העצמאות וחלוקתה של הודו הבריטית לשתי מדינות לאום—הודו ופקיסטן. החלוקה הייתה מלווה בפרצי אלימות המונית וטיהורים אתניים שהביאו לחילופי אוכלוסין חסרי תקדים בהיקפם. כשבעים אחוזים מכלל האוכלוסייה המוסלמית נעלמו מעיר הבירה ואת מקומם תפסו חצי מיליון פליטים הינדואים וסיקים מפקיסטן. הספר מתחקה אחר ההקצנה של השיח הפוליטי בעיר במהלך שנות הארבעים, ככל שגברה הציפייה לעצמאות ולצידה השתרשה השאיפה להקמת פקיסטן בקרב הציבור המוסלמי. המחקר חושף את העמימות הטריטוריאלית שאפפה את הרעיון של פקיסטן, עמימות בעלת תפקיד חשוב בצמיחתה של אי־ודאות כחוויה מכוננת של אותן שנים. המחקר עוסק גם בקליטתם של הפליטים ושיקומם והאופנים שבהם הם עיצבו מחדש את המורפולוגיה, הפוליטיקה והספרה הציבורית של העיר. כעיר הבירה הנתונה לשליטה ישירה של הממשלה המרכזית דלהי זורה אור על האופן שבו הממשלה הקולוניאלית ולאחריה הממשלה הלאומית התמודדו עם האתגרים המרכזיים הכרוכים בחילופי השלטון ובבינוי אומה ומדינה בצל אירועי החלוקה.

מחקרה השני עוסק בהיסטוריה ובזיכרון של מלחמת העולם השנייה בהודו, נושא שהיא מפתחת במסגרת פרויקט ERC בראשות פרופסור דן דינר על ההיסטוריה הגלובלית של המלחמה.  הנושא מאתגר במיוחד מאחר שלמרות שהודו גייסה יותר משני מיליון חיילים ומשאבים אדירים למאמץ המלחמתי המלחמה נדחקה לשולי הזיכרון ההיסטורי ההודי. השכחה נעוצה ביחס האמביוולנטי של המרחב הקולוניאלי כלפי המלחמה ותפיסתם של רבים את המלחמה כמאבק בין שני כוחות אימפריאליסטיים, לאו דווקא כמלחמה בין דמוקרטיה לפשיזם. רותם מתמקדת בעיתונאי הודי שסיקר את החזיתות השונות של המלחמה וסייר בסין, בורמה, המזה"ת ואירופה בחודשים האחרונים של המלחמה, שם היה גם בין הראשונים להיכנס למחנה ברגן בלזן לאחר השחרור. הכתבים שהותיר מתגבשים לכדי ניסיון ייחודי לחבר בין הפרספקטיבה האירופאית לבין הפרספקטיבה הקולוניאלית על המלחמה, והם זורים אור על האופן שבו ההיסטוריה הקולוניאלית הכתיבה את שכחת המלחמה.