על אודות החוג ללימודי אסיה

-בחוג ללימודי אסיה לומדים וחוקרים את מדינות מזרח אסיה ודרום אסיה: סין, יפן קוריאה והודו 

-החוג ללימודי אסיה הוא החוג השני בגודלו בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית  

אנו מציעים תוכנית לימודים מובנית ומגובשת שבמרכזה לימודי שפה (סינית, יפנית קוריאנית, טיבטית ושפות הודו), לצד שורה של מבואות היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים על סין, יפן, קוריאה, והודו וכן קורסים ממוקדים המכסים מגוון רב של נושאים – החל מספרות וקולנוע ביפן וכלה בסוגיות אקולוגיות בסין; החל מכלכלה באסיה, דרך בודהיזם בהודו, סוגיות של החברה הקוריאנית וכלה בהיסטוריה מונגולית. תוכנית הלימודים שלנו תובענית – אך היא מקנה לסטודנטים בסיס איתן של ידע לשוני ועיוני המאפשר להם המשך מוצלח של חיים מקצועיים או אקדמיים בתחום.  

האזורים של מזרח אסיה ושל דרום אסיה נמצאים בשנים האחרונות במרכז הזירה הכלכלית והפוליטית בעולם כולו. סין, יפן קוריאה - במזרח אסיה, והודו - בדרום יבשת אסיה, מהוות כל אחת בפני עצמה גורם משפיע בזירה הבינלאומית. 

מעמדה של סין, אשר מיצבה את עצמה זה מכבר כאחת ממעצמות העל בזירה הבינלאומית, וחשיבותן של יפן, של קוריאה ושל הודו - מגבירים ומחזקים את השאיפה להבנה מעמיקה של התרבות, ההיסטוריה החברה והשפות של ארצות אלה. אנו גאים בהיותנו חלוצי התחום בישראל. מאז ימיו הראשונים של החוג באמצע המאה העשרים ועד ימינו, אנו מצליחים לשלב מסורת הוראה מפוארת עם דינאמיות ופתיחות, אשר ביחד מאפשרים לנו לשמור על רמה גבוהה של הוראה ומחקר בפתח המאה העשרים ואחת.

שמו של החוג שונה כמה פעמים במהלך שנות קיומו. עם הקמתו בשנת 1968 הוא נקרא "החוג ללימודי סין ויפן". באמצע שנות השמונים של המאה העשרים, שונה שם החוג ל"לימודי מזרח אסיה." מאז התווסף התחום של לימודי הודו וטיבט בשנת 2012 שמו הוא "החוג ללימודי אסיה."

החוג ללימודי אסיה כיום:

לאחר שהמורים הוותיקים בני הדור הראשון יצאו לגמלאות, תפסה את מקומם קבוצה של מורים בני הדור השני והשלישי, רובם בוגרי החוג. עם אלה נמנים, בלימודי סין: פרופ' יורי פינס, המומחה להיסטוריה של סין ולהגות פוליטית סינית, פרופ' גדעון שלח, העוסק בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של סין הקדומה, פרופ' מיכל בירן, שמומחיותה בתחום יחסי סין ומרכז אסיה והשושלות הזרות בסין - בעיקר האימפריה המונגולית, ד"ר אורנה נפתלי, החוקרת את החברה והפוליטיקה בסין העכשווית וד"ר ליהי יריב-לאור, העוסקת בבלשנות הסינית המודרנית; בלימודי יפן - ד"ר ניסים אוטמזגין, שמומחיותו בתחום יפן העכשווית, תרבות פופולרית במזרח אסיה וקשרי יפן עם ארצות מזרח אסיה. 

דרך ארוכה עבר החוג ללימודי אסיה מאז ראשיתו. זהו חוג ותיק – אך גם צעיר ודינאמי, המשלב מרצים ותיקים וחדשים, חוקרים מישראל שרכשו להם מקום של כבוד בקרב השורה הראשונה של קהילת החוקרים בעולם כולו וכן לא מעט חוקרים ומורים מחו"ל – כולל מארצות אסיה.

אנו מציעים תוכנית לימודים מובנית ומגובשת שבמרכזה לימודי שפה (סינית, יפנית קוריאנית, טיבטית ושפות הודו), לצד שורה של מבואות היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים על סין, יפן, קוריאה, והודו וכן קורסים ממוקדים המכסים מגוון רב של נושאים – החל מספרות וקולנוע ביפן וכלה בסוגיות אקולוגיות בסין; החל מכלכלה באסיה, דרך בודהיזם בהודו, סוגיות של החברה הקוריאנית וכלה בהיסטוריה מונגולית. תוכנית הלימודים שלנו תובענית – אך היא מקנה לסטודנטים בסיס איתן של ידע לשוני ועיוני המאפשר להם המשך מוצלח של חיים מקצועיים או אקדמיים בתחום.  

אנו ממשיכים להרחיב את תוכנית ההוראה שלנו. כך למשל, החל בשנה"ל תשס"ט (2008/9) הקמנו את תוכנית החוג המשני בלימודי קוריאה, שהיא התוכנית היחידה בישראל שבה ניתן ללמוד לתואר בוגר בלימודי קוריאה. התחום של תרבויות הודו וטיבט, שהצטרף אל תכנית הלימודים שלנו בשנת תשע"ב (2011/12)  מביא עמו תוספת משמעותית וחשובה של תחומי ידע על אזור רב-מימדים שהוא עשיר מאין כמותו במגוון של שפות ותרבויות. חוקרים ידועי שם ובהם פרופ' דוד שולמן, ד"ר יעל בן-תור, פרופ' יגאל ברונר וד"ר יוחנן גרינשפון – מלמדים וחוקרים במסגרת החוג ללימודי אסיה, ומתמחים בהסטוריה תרבותית ואינטלקטואלית של דרום הודו, ספרות סנסקריט, בודהיזם בטיבט והינדואיזם.החוג מספק  גם הכשרה במבחר משפות דרום אסיה- סנסקריט, הינדי, טלוגו, מלאיאם, טיבטית. החוג ממשיך להתחדש ומורים נוספים צפויים להצטרף לשורותיו בשנים הקרובות..

תוכנית ההוראה שלנו בכל אחד מן התחומים לתואר הראשון ולתואר השני היא מגוונת ומצטיינת באיכותה. במקביל, הקמתה של הספרייה החדשה בשפות האסייתיות כיחידה נפרדת במסגרת הספרייה המרכזית למדעי הרוח והחברה בהר הצופים תורמת כבר עתה לביצור מעמדה של האוניברסיטה העברית כמרכז מחקרי חשוב בקנה מידה בינלאומי.

לפני שנים אחדות הוקם באוניברסיטה העברית מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה בזכותו הצלחנו להרחיב מאוד  את הפעולות התרבותיות והאקדמיות השונות – החל מהקרנת הסרטים וארגון מופעי תרבות מיפן, קוריאה וסין – וכלה בארגון כנסים אקדמיים. משאבי מרכז פריברג וכן משאבים נוספים מאפשרים לנו להעניק מלגות לימודים מלאות לתלמידי מחקר מצטיינים במסלולי הדוקטורט והמוסמך; אנחנו מעניקים גם מגוון של פרסי לימודים לתלמידים מצטיינים לתואר בוגר. החל בשנת 2011 התחלנו בתוכנית חדשה של לימודי קיץ אינטנסיביים בסין, שבה התלמידים המצטיינים בוגרי שנה ב' זוכים במלגות נסיעה לסין מטעם קרן פולונסקי. 

הצטיינות במחקר ובהוראה, אווירה של שיתוף בין סגל המורים והתלמידים, ופעילויות העשרה רבות שמעבר לשעות הלימודים מאפיינות את החוג מימיו הראשונים ועד ימינו. בזכות אלה זכה החוג ללימודי מזרח אסיה בפרס הרקטור לשנת תש"ע (2010) ליחידה המצטיינת באוניברסיטה כולה! 

כיום נמצא החוג ללימודי אסיה בעידן של שגשוג חסר תקדים. אנו גאים להמשיך בדרך זו, ומשתדלים להגיע להישגים נוספים בעתיד.

קצת היסטוריה

 

לימודי השפה הסינית וההיסטוריה של סין באוניברסיטה העברית החלו בשנת 1958 ביוזמתו של פרופ' צבי שיפרין כקורסי בחירה שהיו פתוחים בפני תלמידי חוגים שונים. בשנים שבהם איש במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ לא קידם את המחקר וההוראה בתחומים אלה, דחק פרופ' שיפרין בשלטונות האוניברסיטה העברית להבין את חשיבותו של איזור מזרח אסיה ואת חשיבותה של סין כמעצמה שאין להעלות על הדעת כי לא יוקדשו משאבים לחקור ולהורות את ההיסטוריה, את התרבות ואת השפה שלה. הקורסים של פרופ' צבי שיפרין על ההיסטוריה של סין משכו קהלים גדולים מקרב תלמידי האוניברסיטה, וכאשר נוספו שיעוריו של ד"ר מירון מדזיני על ההיסטוריה של יפן, החל התחום של לימודי סין ויפן באוניברסיטה העברית לקרום עור וגידים. 

בשנת 1968, עם הצטרפותו של פרופ' אברהם אלטמן, שלימד שפה והיסטוריה של יפן, הוקם החוג, שנקרא בתחילה "החוג ללימודי סין ויפן". ראש החוג הראשון היה פרופ' צבי שיפרין. בהנהגתו התרחב החוג בשנים שלאחר מכן, כאשר הצטרפו אליו חוקרים ידועי שם בתחום סין ובתחום יפן. בלימודי סין - פרופ' אלי יופה ז"ל, שעסק בהיסטוריה ובפוליטיקה של סין העכשווית ונודע בעולם בזכות מחקריו על הצבא הסיני, פרופ' איירין איבר, שתחום המחקר שלה הוא ההיסטוריה האינטלקטואלית והספרות של סין, ואשר קידמה את חקר תרגומי התנ"ך לסינית, פרופ' רפי ישראלי, חוקר ההיסטוריה של סין והאסלאם בסין, ופרופ' יצחק שיחור החוקר את המדיניות הבינלאומית של סין ואת יחסי סין והמזרח התיכון. בלימודי יפן היו אלה פרופ' בן-עמי שילוני, החוקר את ההיסטוריה והתרבות של יפן ואת מוסד הקיסרות ביפן, ופרופ' אהוד הררי.שמחקריו עוסקים בתחום הפוליטיקה, המנהל הציבורי ויחסי העבודה ביפן. באמצע שנות השבעים של המאה ה-20 הצטרף לחוג חוקר הפילוסופיה הסינית פרופ' ויטלי רובין ז"ל, שהיה מתנגד המשטר מברית המועצות, ואשר שנים רבות סרבו השלטונות להתיר את יציאתו. 

בראשית הדרך הייתה הוראת השפה הסינית נתונה בידיהם של מורים אשר הגיעו לארץ לפרקי זמן קצרים, ביניהם פרופ' דניאל לסלי, יעקב ינקלביץ ולב רובשוב. אולם המורה שפיתחה את לימודי השפה הסינית בחוג ללימודי סין ויפן וביססה אותם היתה הגב' דורה שיקמן ז''ל. הגב' שיקמן, שהייתה סינית במוצאה, נישאה ליהודי תושב סין ועלתה עמו לישראל בדרך לא דרך בתקופת מהפכת התרבות בסין. בשנת 1968, עם הקמת החוג, הייתה הגב' שיקמן המורה הראשונה שהשכילה להנחיל לקומץ התלמידים שלמדו את השפה הסינית לא רק את יסודות השפה אלא אף את הבנת התרבות הסינית. לאחר פטירתה של גב' שיקמן הייתה הד"ר ליהי יריב-לאור שעיסוקה הבלשנות הסינית המודרנית לרכזת הוראת השפה הסינית. בשנת 1987 הצטרפה לסגל הוראת השפה הסינית הגב' לין ציין, אשר הגיעה מבייג'ינג ומכהנת מזה שנים רבות כמורה הבכירה לשפה הסינית.

הוראת השפה היפנית התנהלה בראשיתה על ידי פרופ' אברהם אלטמן, שלימד גם היסטוריה של יפן.  לאחר שהגיע מיפן מר הירוקאז אויקאוה כסטודנט שהתמחה בשפות שמיות, עברה משימת הוראת השפה היפנית לידיו בראשית שנות השבעים. לאחר שנים אחדות החלה הגב' מריקו צוג'יטה ללמד את השפה היפנית, ולאחריה הצטרף אל משימת הנחלת הלשון היפנית גם מר קיוג'י צוג'יטה, שעיסוקו המחקרי בבלשנות. על תרומתם לפיתוח קשרי ישראל יפן והנחלת השפה היפנית בארץ זכו מריקו וקיוג'י צוג'יטה בשנת 2008 לאות הוקרה מיוחד מטעם משרד החוץ היפני. מורים אחרים שלימדו את השפה היפנית במהלך השנים היו הנריק ליפשיץ, שבא מפולין לפרק זמן של שנתיים (ולימים מונה שגריר פולין ביפן) ושונית שחל-פורת. מאז שנת 2009, הגב' נעה אופנהיים מכהנת כרכזת השפה היפנית. 

הוראת השפה הקוריאנית – מאז שנת 1999 מלמדים בחוג את השפה הקוריאנית. ד"ר שין סאונג-יון, אשר הגיע מקוריאה כדי להשתלם בתחום לימודי המקרא אוניברסיטה העברית, לימד את השפה הקוריאנית במשך למעלה מעשר שנים. כאשר הוא שב לקוריאה, החל ללמד מר זאי-ואן רוסמן קים.

 

מזכירות החוג

 

חדר: 4501
מזכירת החוג: גב' כנרת לוי

שעות קבלה: 
ימי ראשון: 11:00-14:00
ימי שני עד חמישי: 10:00-13:00

דואר אלקטרוני : kinneretl@savion.huji.ac.il 

טלפון: 02-5883648

פקס: 02-5880326

 

לפניות בקשר לאתר:

עמית ניב

adnivi@gmail.com