על אודות החוג ללימודי אסיה

על אודות החוג ללימודי אסיה

-בחוג ללימודי אסיה לומדים וחוקרים את מדינות מזרח אסיה(סין, יפן, קוריאה), דרום-מזרח אסיה (אינדונזיה) ודרום אסיה (הודו). 

-החוג ללימודי אסיה הוא החוג השני בגודלו בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית.

החוג ללימודי אסיה הוא תולדה של מיזוג בין החוג ללימודי מזרח אסיה (סין, יפן, וכיום גם קוריאה) והחוג ללימודי הודו, איראן, וארמניה (כיום המדור ללימודי הודו ואינדונזיה).  

אנו מציעים תוכנית לימודים מובנית ומגובשת שבמרכזה לימודי שפה (סינית, יפנית קוריאנית, הינדי, סנסקריט ואינדונזית) ,לצד שורה של מבואות היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים על הודו, אינדונזיה, סין, יפן וקוריאה, וכן קורסים ממוקדים המכסים מגוון רב של נושאים – החל מספרות וקולנוע ביפן, דרך שירה סנסקריטית עתיקה, וכלה בסוגיות אקולוגיות בסין; החל מכלכלה באסיה, דרך בודהיזם בהודו, איסלאם בדרום-מזרח אסיה, סוגיות של החברה הקוריאנית וכלה בהיסטוריה מונגולית. תוכנית הלימודים שלנו תובענית – אך היא מקנה לסטודנטים בסיס איתן של ידע לשוני ועיוני המאפשר להם המשך מוצלח של חיים מקצועיים או אקדמיים בתחום.  

האזורים של מזרח אסיה ושל דרום אסיה נמצאים בשנים האחרונות במרכז הזירה הכלכלית והפוליטית בעולם כולו. סין, יפן קוריאה - במזרח אסיה, והודו - בדרום יבשת אסיה, מהוות כל אחת בפני עצמה גורם משפיע בזירה הבינלאומית. 

מעמדה של סין, אשר מיצבה את עצמה זה מכבר כאחת ממעצמות העל בזירה הבינלאומית, וחשיבותן של יפן, אינדונזיה, קוריאה והודו - מגבירים ומחזקים את השאיפה להבנה מעמיקה של התרבות, ההיסטוריה החברה והשפות של ארצות אלה. אנו גאים בהיותנו חלוצי התחום בישראל. מאז ימיו הראשונים של החוג באמצע המאה העשרים ועד ימינו, אנו מצליחים לשלב מסורת הוראה מפוארת עם דינאמיות ופתיחות, אשר ביחד מאפשרים לנו לשמור על רמה גבוהה של הוראה ומחקר בפתח המאה העשרים ואחת.

שמו של החוג שונה כמה פעמים במהלך שנות קיומו. עם הקמתו בשנת 1968 הוא נקרא "החוג ללימודי סין ויפן". באמצע שנות השמונים של המאה העשרים, שונה שם החוג ל"לימודי מזרח אסיה." בתקופה זו נלמדו ונחקרו לימודי הודו במסגרת חוג נפרד, ״החוג ללימודים הודיים, איראניים וארמניים.״ מאז התמזגות התחום של לימודי הודו ואינדונזיה בחוג בשנת 2012 שם החוג הוא "החוג ללימודי אסיה."

החוג ללימודי אסיה כיום:

לאחר שהמורים הוותיקים בני הדור הראשון יצאו לגמלאות, תפסה את מקומם קבוצה של מורים בני הדור השני והשלישי, רובם בוגרי החוג. עם אלה נמנים, בלימודי סין: פרופ' יורי פינס, המומחה להיסטוריה של סין ולהגות פוליטית סינית, פרופ' גדעון שלח, העוסק בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של סין הקדומה, פרופ' מיכל בירן, שמומחיותה בתחום יחסי סין ומרכז אסיה והשושלות הזרות בסין - בעיקר האימפריה המונגולית, ד"ר אורנה נפתלי, החוקרת את החברה והפוליטיקה בסין העכשווית וד"ר ליהי יריב-לאור, העוסקת בבלשנות הסינית המודרנית; בלימודי יפן – פרופ' ניסים אוטמזגין, שמומחיותו בתחום יפן העכשווית, תרבות פופולרית במזרח אסיה וקשרי יפן עם ארצות מזרח אסיה וד"ר דני אורבך, מומחה להיסטוריה צבאית ולהיסטוריה של יפן המודרנית.

החל בשנה"ל תשס"ט (2008/9) הקמנו את תוכנית החוג המשני בלימודי קוריאה, שהיא התוכנית היחידה בישראל שבה ניתן ללמוד לתואר בוגר בלימודי קוריאה. ב- 2013, הצטרפה אלינו ד"ר ג'ויון לי שעוסקת בספרות וחברה בקוריאה המודרנית. 

דרך ארוכה עבר החוג ללימודי אסיה מאז ראשיתו. זהו חוג ותיק – אך גם צעיר ודינאמי, המשלב מרצים ותיקים וחדשים, חוקרים מישראל שרכשו להם מקום של כבוד בקרב השורה הראשונה של קהילת החוקרים בעולם כולו וכן לא מעט חוקרים ומורים מחו"ל – כולל מארצות אסיה.

התחום של הודו ואינדונזיה, הנלמד כיום כמדור ראשי,  מציע תוספת משמעותית וחשובה של תחומי ידע על אזור רב-מימדים שהוא עשיר מאין כמותו במגוון של שפות ותרבויות. חוקרים ובהם פרופ' יגאל ברונר, פרופ׳ רונית ריצ׳י, ד״ר רותם גבע וד״ר אביתר שולמן וכן גימלאי החוג פרופ׳ דוד שולמן, ד"ר יעל בן-תור, וד"ר יוחנן גרינשפון – מלמדים וחוקרים במסגרת החוג ללימודי אסיה, ומתמחים בסוגיות מגוונות הכוללות קולוניאליזם בדרום אסיה, בהסטוריה תרבותית ואינטלקטואלית של דרום הודו, ספרות סנסקריטית, בודהיזם, הינדואיזם, מסורות תרגום, הסטוריה וחברה באינדונזיה ועוד .החוג מספק הכשרה במבחר משפות דרום אסיה- סנסקריט, הינדי, טלוגו, מליאלם וטמילית. החוג הוא היחיד בארץ בו ניתן ללמוד  את התחום של לימודי אינדונזיה ולרכוש את השפה האינדונזית. באוניברסיטה ישנו אנסמבל גאמלן שהצטרפות אליו פתוחה בפני התלמידים ומאפשרת להם להתוודע אל אינדונזיה גם דרך המוזיקה.

החוג ממשיך להתחדש ומורים נוספים צפויים להצטרף לשורותיו בשנים הקרובות.

תוכנית ההוראה שלנו בכל אחד מן התחומים לתואר הראשון ולתואר השני היא מגוונת ומצטיינת באיכותה. במקביל, הקמתה של הספרייה החדשה בשפות האסייתיות כיחידה נפרדת במסגרת הספרייה המרכזית למדעי הרוח והחברה בהר הצופים תורמת כבר עתה לביצור מעמדה של האוניברסיטה העברית כמרכז מחקרי חשוב בקנה מידה בינלאומי.

לפני שנים אחדות הוקם באוניברסיטה העברית מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה בזכותו הצלחנו להרחיב מאוד  את הפעולות התרבותיות והאקדמיות השונות – החל מהקרנת הסרטים וארגון מופעי תרבות מיפן, קוריאה וסין – וכלה בארגון כנסים אקדמיים. משאבי מרכז פריברג וכן משאבים נוספים מאפשרים לנו להעניק מלגות לימודים מלאות לתלמידי מחקר מצטיינים במסלולי הדוקטורט והמוסמך; אנחנו מעניקים גם מגוון של פרסי לימודים לתלמידים מצטיינים לתואר בוגר. החל בשנת 2011 התחלנו בתוכנית חדשה של לימודי קיץ אינטנסיביים בסין, שבה התלמידים המצטיינים בוגרי שנה ב' זוכים במלגות נסיעה לסין מטעם קרן פולונסקי. 

הצטיינות במחקר ובהוראה, אווירה של שיתוף בין סגל המורים והתלמידים, ופעילויות העשרה רבות שמעבר לשעות הלימודים מאפיינות את החוג מימיו הראשונים ועד ימינו. בזכות אלה זכה החוג ללימודי מזרח אסיה בפרס הרקטור לשנת תש"ע (2010) ליחידה המצטיינת באוניברסיטה כולה! 

כיום נמצא החוג ללימודי אסיה בעידן של שגשוג חסר תקדים. אנו גאים להמשיך בדרך זו, ומשתדלים להגיע להישגים נוספים בעתיד.

           

 

 

קצת היסטוריה

לימודי מזרח אסיה

לימודי השפה הסינית וההיסטוריה של סין באוניברסיטה העברית החלו בשנת 1958 ביוזמתו של פרופ' צבי שיפרין כקורסי בחירה שהיו פתוחים בפני תלמידי חוגים שונים. בשנים שבהם איש במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ לא קידם את המחקר וההוראה בתחומים אלה, דחק פרופ' שיפרין בשלטונות האוניברסיטה העברית להבין את חשיבותו של איזור מזרח אסיה ואת חשיבותה של סין כמעצמה שאין להעלות על הדעת כי לא יוקדשו משאבים לחקור ולהורות את ההיסטוריה, את התרבות ואת השפה שלה. הקורסים של פרופ' צבי שיפרין על ההיסטוריה של סין משכו קהלים גדולים מקרב תלמידי האוניברסיטה, וכאשר נוספו שיעוריו של ד"ר מירון מדזיני על ההיסטוריה של יפן, החל התחום של לימודי סין ויפן באוניברסיטה העברית לקרום עור וגידים. 

בשנת 1968, עם הצטרפותו של פרופ' אברהם אלטמן, שלימד שפה והיסטוריה של יפן, הוקם החוג, שנקרא בתחילה "החוג ללימודי סין ויפן". ראש החוג הראשון היה פרופ' צבי שיפרין. בהנהגתו התרחב החוג בשנים שלאחר מכן, כאשר הצטרפו אליו חוקרים ידועי שם בתחום סין ובתחום יפן. בלימודי סין - פרופ' אלי יופה ז"ל, שעסק בהיסטוריה ובפוליטיקה של סין העכשווית ונודע בעולם בזכות מחקריו על הצבא הסיני, פרופ' איירין איבר, שתחום המחקר שלה הוא ההיסטוריה האינטלקטואלית והספרות של סין, ואשר קידמה את חקר תרגומי התנ"ך לסינית, פרופ' רפי ישראלי, חוקר ההיסטוריה של סין והאסלאם בסין, ופרופ' יצחק שיחור החוקר את המדיניות הבינלאומית של סין ואת יחסי סין והמזרח התיכון. בלימודי יפן היו אלה פרופ' בן-עמי שילוני, החוקר את ההיסטוריה והתרבות של יפן ואת מוסד הקיסרות ביפן, ופרופ' אהוד הררי.שמחקריו עוסקים בתחום הפוליטיקה, המנהל הציבורי ויחסי העבודה ביפן. באמצע שנות השבעים של המאה ה-20 הצטרף לחוג חוקר הפילוסופיה הסינית פרופ' ויטלי רובין ז"ל, שהיה מתנגד המשטר מברית המועצות, ואשר שנים רבות סרבו השלטונות להתיר את יציאתו. 

בראשית הדרך הייתה הוראת השפה הסינית נתונה בידיהם של מורים אשר הגיעו לארץ לפרקי זמן קצרים, ביניהם פרופ' דניאל לסלי, יעקב ינקלביץ ולב רובשוב. אולם המורה שפיתחה את לימודי השפה הסינית בחוג ללימודי סין ויפן וביססה אותם היתה הגב' דורה שיקמן ז''ל. הגב' שיקמן, שהייתה סינית במוצאה, נישאה ליהודי תושב סין ועלתה עמו לישראל בדרך לא דרך בתקופת מהפכת התרבות בסין. בשנת 1968, עם הקמת החוג, הייתה הגב' שיקמן המורה הראשונה שהשכילה להנחיל לקומץ התלמידים שלמדו את השפה הסינית לא רק את יסודות השפה אלא אף את הבנת התרבות הסינית. לאחר פטירתה של גב' שיקמן הייתה הד"ר ליהי יריב-לאור שעיסוקה הבלשנות הסינית המודרנית לרכזת הוראת השפה הסינית. בשנת 1987 הצטרפה לסגל הוראת השפה הסינית הגב' לין ציין, אשר הגיעה מבייג'ינג ומכהנת מזה שנים רבות כמורה הבכירה לשפה הסינית.

הוראת השפה היפנית התנהלה בראשיתה על ידי פרופ' אברהם אלטמן, שלימד גם היסטוריה של יפן.  לאחר שהגיע מיפן מר הירוקאז אויקאוה כסטודנט שהתמחה בשפות שמיות, עברה משימת הוראת השפה היפנית לידיו בראשית שנות השבעים. לאחר שנים אחדות החלה הגב' מריקו צוג'יטה ללמד את השפה היפנית, ולאחריה הצטרף אל משימת הנחלת הלשון היפנית גם מר קיוג'י צוג'יטה, שעיסוקו המחקרי בבלשנות. על תרומתם לפיתוח קשרי ישראל יפן והנחלת השפה היפנית בארץ זכו מריקו וקיוג'י צוג'יטה בשנת 2008 לאות הוקרה מיוחד מטעם משרד החוץ היפני. מורים אחרים שלימדו את השפה היפנית במהלך השנים היו הנריק ליפשיץ, שבא מפולין לפרק זמן של שנתיים (ולימים מונה שגריר פולין ביפן) ושונית שחל-פורת. מאז שנת 2009, הגב' נעה אופנהיים מכהנת כרכזת השפה היפנית. 

הוראת השפה הקוריאנית – מאז שנת 1999 מלמדים בחוג את השפה הקוריאנית. ד"ר שין סאונג-יון, אשר הגיע מקוריאה כדי להשתלם בתחום לימודי המקרא אוניברסיטה העברית, לימד את השפה הקוריאנית במשך למעלה מעשר שנים. כאשר הוא שב לקוריאה, החל ללמד מר זאי-ואן רוסמן קים.

 

לימודי הודו

ראשיתם של לימודי הודו בארץ, ובכלל זה הוראת הסנסקריט, היתה בעלייתו ארצה של ד״ר משה שפיצר, אינדולוג שהוכשר במינכן בשנות ה-20 של המאה העשרים. שפיצר התמחה בכתבי יד שהתגלו בדון-וואנג (דרך המשי, סין של היום). שפיצר תרגם מהאופנישדות והריג וודה ולימד סנסקריט במחתרת בביתו. לימודי הודו באוניברסיטה העברית קמו לראשונה באמצע שנות ה-60, כאשר פרופ׳ טוביה גלדבלום חזר מדוקטורט באנגליה והחל ללמד סנסקריט ופילוסופיה הודית. באותן שנים חזר גם ד״ר דני ארגוב מלונדון עם דוקטורט בהיסטוריה המודרנית של הודו, ובמשך שנים לימד מבוא להיסטוריה ההודית. הבלשן הנודע שאול מגרון החל ללמד סנסקריט בחוג לבלשנות, לעתים קרובות במסעדות ובתי קפה בירושלים. את האסלאם ההודי, לרבות הספרות וההגות בפרסית הודית ואורדו, ייצג יוחנן פרידמן, מהחוג לאסלאם ומזרח תיכון, לימים חתן פרס ישראל.

מסלול לימודים מסודר במתכונת חוג הופיע לראשונה עם הצטרפותם לאוניברסיטה של הפרופסורים דוד שולמן (לימים חתן פרס מקארתור, פרס אמת, ופרס ישראל), ואלכסנדר סירקין באמצע שנות השבעים. לימודי הודו הפכו להיות חלק מהחוג המורחב שכלל את איראן וארמניה. כבר בשנים הראשונות התברך החוג בתלמידים מהשורה הראשונה, למשל במכינת הסנסקריט המפורסמת של 1981-82 שהיו בה 7 תלמידים, 6 סיימו תארי דוקטור ומאסטר. שניים מהם, יעל בן-תור ויוחנן גרינשפון נקלטו לימים כאנשי סגל בחוג: יעל במגמה הטיבטית-בודהיסטית, ויוחנן כמורה להגות היוגה והאופנישדות.

במרוצת השנים נוספו עוד ועוד שפות לתכניות הלימודים. דוד שולמן התחיל ללמד סנסקריט וטמילית, ואחר כך גם טלגו, יעל בן תור לימדה טיבטית, יוחנן פרידמן לימד אורדו, ד״ר אלה בורמן לימדה בורמזית, ד״ר גנדי שלומפר התחיל את לימודי ההינדי באוניברסיטה, אלכס צ׳רניאק לימד פאלי, ואופירה גמליאל לימדה מליאלם וסנסקריט.

בשנים האחרונות הצטרפו לחוג שורה של חוקרים חדשים, רובם בוגרי החוג עצמו. יגאל ברונר (ספרות סנסקריטית, תורת הספרות, והיסטוריה האינטלקטואלית של הודו), רונית ריצ׳י (חוקרת אסלאם דרום-מזרח אסיאתי, במיוחד בג׳אוה, ומלמדת על תרבות אינדוניזיה--היא גם הוסיפה את האינדונזית לשפות הנלמדות בחוג), רותם גבע (כותבת ומלמדת על ההיסטוריה של הודו המודרנית, ובפרט שנות החלוקה ומלה״ע השניה), ואביתר שולמן (חוקר בודהיזם קדום, הגות בודהיסטית, וספרות פאלי). מרינה רימשה מנהלת בגאון את מערך ההוראה בהינדי, והוראת הסנסקריט מופקדת בידי תלמידינו המתקדמים לדוקטורט, ובראשם מעין נדבך, סיון גורן, ועופר פרס..

לימודי אינדונזיה

לימודי אינדונזיה מתקיימים באופן מסודר באוניברסיטה העברית מאז 2013 אז הצטרפה רונית ריצ׳י לסגל החוג. במסגרת לימודים אלו מוצעים קורסים למתחילים ומתקדמים בשפה האינדונזית, מבואות להסטוריה ותרבות ולאסלאם בדרום-מזרח אסיה, וקורסים נוספים. ב-2017 יתקיים כנס ראשון בתחום זה בישראל, נארח פרופסורית בכירה שתלמד קורס מתקדם על היסטוריה אינדונזית, ובשנה הבאה (2018-2019) תתארח במכון ללימודים מתקדמים בירושלים קבוצת מחקר בינלאומית שתעסוק בספרות ובתרבות של האי ג׳אווה.

 

 

מזכירות החוג

 

חדר: 4501
מזכירת החוג: גב' כנרת לוי

שעות קבלה: 
ימי ראשון: 11:00-14:00
ימי שני עד חמישי: 10:00-13:00

דואר אלקטרוני : kinneretl@savion.huji.ac.il 

טלפון: 02-5883648

פקס: 02-5880326

 

לפניות בקשר לאתר:

עמית ניב

adnivi@gmail.com