מר חיים חושן, שגריר ישראל בקוריאה

בהיותי סטודנט בחוג בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 היה החוג ללימודי מזרח אסיה חוג קטן והאוירה היתה מאד אינטימית. אני עדיין זוכר שהיינו רק ארבעה תלמידים בכיתתו של המורה ליפנית הירוקז אויקווה. אני גם זוכר בנוסטלגיה רבה את השיעורים של  מורי המיתולוגי הפרופסור בן עמי שילוני וכן של מורים אחרים ובהם הפרופסורים יצחק שיחור ופרופסור שיפרין. מורים אלה בעלי ידע עצום נטעו בנו את האהבה לאסיה. עם סיום לימודי בחוג קיבלתי את מלגת משרד החינוך היפני ''המונבושו'' ולאחר תקופת לימודים ביפן שבתי לארץ והתקבלתי למשרד החוץ ב1985. מאז תחילת שנות ה-90 מילאתי כמעט את כל מגוון התפקידים האפשרי באגף אסיה והפאסיפיק במשרד כולל שירות של מעל 8 שנים ביפן.

אני זוכר כשהתחלתי את לימודי שאלו אותי חברים רבים  ''מה תעשה עם זה?", אך כבר אז האמנתי שעתידה של אסיה לפניה ושעלינו כמדינת ישראל להפנות הרבה יותר משאבים לפיתוח יחסינו עם יבשת זו.

בשנים שמאז סיום לימודי החוג הקטן הפך לאחד החוגים הגדולים באוניברסיטה ובוגריו ממלאים תפקידים שונים ומשמעותיים בגופים רבים' ממשלתיים, עסקיים ואחרים המקדמים את הקשרים בין ישראל לאסיה.

אגף אסיה שקלט במרוצת השנים בוגרים של החוג דוברי סינית ויפנית הפך במרוצת השנים לאחד האגפים החשובים ביותר במשרד החוץ ולו השפעה רבה על עיצוב מדיניות החוץ הישראלית באסיה.

כיום אני מביט בסיפוק רב על התרחבות קשרינו עם היבשת האסיאנית בכל התחומים.אסיה הפכה לאחת משותפות הסחר העיקריות של ישראל, הקשרים המדעיים והתרבותיים מתרחבים, נפתחים קוי תעופה חדשים של חברות אסיאניות לישראל, יותר תיירים מגיעים מהיבשת והמודעות של הציבור בישראל, העולם העסקי ומקבלי ההחלטות לחשיבות היבשת הולכת וגוברת. אסיה כיום היא העתיד.

אני גאה שהייתי עד וכן שאולי יש לי תרומה קטנה להתרחשות זו.