קצת היסטוריה

 

לימודי השפה הסינית וההיסטוריה של סין באוניברסיטה העברית החלו בשנת 1958 ביוזמתו של פרופ' צבי שיפרין כקורסי בחירה שהיו פתוחים בפני תלמידי חוגים שונים. בשנים שבהם איש במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ לא קידם את המחקר וההוראה בתחומים אלה, דחק פרופ' שיפרין בשלטונות האוניברסיטה העברית להבין את חשיבותו של איזור מזרח אסיה ואת חשיבותה של סין כמעצמה שאין להעלות על הדעת כי לא יוקדשו משאבים לחקור ולהורות את ההיסטוריה, את התרבות ואת השפה שלה. הקורסים של פרופ' צבי שיפרין על ההיסטוריה של סין משכו קהלים גדולים מקרב תלמידי האוניברסיטה, וכאשר נוספו שיעוריו של ד"ר מירון מדזיני על ההיסטוריה של יפן, החל התחום של לימודי סין ויפן באוניברסיטה העברית לקרום עור וגידים. 

בשנת 1968, עם הצטרפותו של פרופ' אברהם אלטמן, שלימד שפה והיסטוריה של יפן, הוקם החוג, שנקרא בתחילה "החוג ללימודי סין ויפן". ראש החוג הראשון היה פרופ' צבי שיפרין. בהנהגתו התרחב החוג בשנים שלאחר מכן, כאשר הצטרפו אליו חוקרים ידועי שם בתחום סין ובתחום יפן. בלימודי סין - פרופ' אלי יופה ז"ל, שעסק בהיסטוריה ובפוליטיקה של סין העכשווית ונודע בעולם בזכות מחקריו על הצבא הסיני, פרופ' איירין איבר, שתחום המחקר שלה הוא ההיסטוריה האינטלקטואלית והספרות של סין, ואשר קידמה את חקר תרגומי התנ"ך לסינית, פרופ' רפי ישראלי, חוקר ההיסטוריה של סין והאסלאם בסין, ופרופ' יצחק שיחור החוקר את המדיניות הבינלאומית של סין ואת יחסי סין והמזרח התיכון. בלימודי יפן היו אלה פרופ' בן-עמי שילוני, החוקר את ההיסטוריה והתרבות של יפן ואת מוסד הקיסרות ביפן, ופרופ' אהוד הררי.שמחקריו עוסקים בתחום הפוליטיקה, המנהל הציבורי ויחסי העבודה ביפן. באמצע שנות השבעים של המאה ה-20 הצטרף לחוג חוקר הפילוסופיה הסינית פרופ' ויטלי רובין ז"ל, שהיה מתנגד המשטר מברית המועצות, ואשר שנים רבות סרבו השלטונות להתיר את יציאתו. 

בראשית הדרך הייתה הוראת השפה הסינית נתונה בידיהם של מורים אשר הגיעו לארץ לפרקי זמן קצרים, ביניהם פרופ' דניאל לסלי, יעקב ינקלביץ ולב רובשוב. אולם המורה שפיתחה את לימודי השפה הסינית בחוג ללימודי סין ויפן וביססה אותם היתה הגב' דורה שיקמן ז''ל. הגב' שיקמן, שהייתה סינית במוצאה, נישאה ליהודי תושב סין ועלתה עמו לישראל בדרך לא דרך בתקופת מהפכת התרבות בסין. בשנת 1968, עם הקמת החוג, הייתה הגב' שיקמן המורה הראשונה שהשכילה להנחיל לקומץ התלמידים שלמדו את השפה הסינית לא רק את יסודות השפה אלא אף את הבנת התרבות הסינית. לאחר פטירתה של גב' שיקמן הייתה הד"ר ליהי יריב-לאור שעיסוקה הבלשנות הסינית המודרנית לרכזת הוראת השפה הסינית. בשנת 1987 הצטרפה לסגל הוראת השפה הסינית הגב' לין ציין, אשר הגיעה מבייג'ינג ומכהנת מזה שנים רבות כמורה הבכירה לשפה הסינית.

הוראת השפה היפנית התנהלה בראשיתה על ידי פרופ' אברהם אלטמן, שלימד גם היסטוריה של יפן.  לאחר שהגיע מיפן מר הירוקאז אויקאוה כסטודנט שהתמחה בשפות שמיות, עברה משימת הוראת השפה היפנית לידיו בראשית שנות השבעים. לאחר שנים אחדות החלה הגב' מריקו צוג'יטה ללמד את השפה היפנית, ולאחריה הצטרף אל משימת הנחלת הלשון היפנית גם מר קיוג'י צוג'יטה, שעיסוקו המחקרי בבלשנות. על תרומתם לפיתוח קשרי ישראל יפן והנחלת השפה היפנית בארץ זכו מריקו וקיוג'י צוג'יטה בשנת 2008 לאות הוקרה מיוחד מטעם משרד החוץ היפני. מורים אחרים שלימדו את השפה היפנית במהלך השנים היו הנריק ליפשיץ, שבא מפולין לפרק זמן של שנתיים (ולימים מונה שגריר פולין ביפן) ושונית שחל-פורת. מאז שנת 2009, הגב' נעה אופנהיים מכהנת כרכזת השפה היפנית. 

הוראת השפה הקוריאנית – מאז שנת 1999 מלמדים בחוג את השפה הקוריאנית. ד"ר שין סאונג-יון, אשר הגיע מקוריאה כדי להשתלם בתחום לימודי המקרא אוניברסיטה העברית, לימד את השפה הקוריאנית במשך למעלה מעשר שנים. כאשר הוא שב לקוריאה, החל ללמד מר זאי-ואן רוסמן קים.