על אודות החוג ללימודי אסיה

על אודות החוג ללימודי אסיה

-בחוג ללימודי אסיה לומדים וחוקרים את מדינות מזרח אסיה(סין, יפן, קוריאה), דרום-מזרח אסיה (אינדונזיה) ודרום אסיה (הודו). 

-החוג ללימודי אסיה הוא החוג השני בגודלו בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית.

החוג ללימודי אסיה הוא תולדה של מיזוג בין החוג ללימודי מזרח אסיה (סין, יפן, וכיום גם קוריאה) והחוג ללימודי הודו, איראן, וארמניה (כיום המדור ללימודי הודו ואינדונזיה).  

אנו מציעים תוכנית לימודים מובנית ומגובשת שבמרכזה לימודי שפה (סינית, יפנית קוריאנית, הינדי, סנסקריט ואינדונזית) ,לצד שורה של מבואות היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים על הודו, אינדונזיה, סין, יפן וקוריאה, וכן קורסים ממוקדים המכסים מגוון רב של נושאים – החל מספרות וקולנוע ביפן, דרך שירה סנסקריטית עתיקה, וכלה בסוגיות אקולוגיות בסין; החל מכלכלה באסיה, דרך בודהיזם בהודו, איסלאם בדרום-מזרח אסיה, סוגיות של החברה הקוריאנית וכלה בהיסטוריה מונגולית. תוכנית הלימודים שלנו תובענית – אך היא מקנה לסטודנטים בסיס איתן של ידע לשוני ועיוני המאפשר להם המשך מוצלח של חיים מקצועיים או אקדמיים בתחום.  

האזורים של מזרח אסיה ושל דרום אסיה נמצאים בשנים האחרונות במרכז הזירה הכלכלית והפוליטית בעולם כולו. סין, יפן קוריאה - במזרח אסיה, והודו - בדרום יבשת אסיה, מהוות כל אחת בפני עצמה גורם משפיע בזירה הבינלאומית. 

מעמדה של סין, אשר מיצבה את עצמה זה מכבר כאחת ממעצמות העל בזירה הבינלאומית, וחשיבותן של יפן, אינדונזיה, קוריאה והודו - מגבירים ומחזקים את השאיפה להבנה מעמיקה של התרבות, ההיסטוריה החברה והשפות של ארצות אלה. אנו גאים בהיותנו חלוצי התחום בישראל. מאז ימיו הראשונים של החוג באמצע המאה העשרים ועד ימינו, אנו מצליחים לשלב מסורת הוראה מפוארת עם דינאמיות ופתיחות, אשר ביחד מאפשרים לנו לשמור על רמה גבוהה של הוראה ומחקר בפתח המאה העשרים ואחת.

שמו של החוג שונה כמה פעמים במהלך שנות קיומו. עם הקמתו בשנת 1968 הוא נקרא "החוג ללימודי סין ויפן". באמצע שנות השמונים של המאה העשרים, שונה שם החוג ל"לימודי מזרח אסיה." בתקופה זו נלמדו ונחקרו לימודי הודו במסגרת חוג נפרד, ״החוג ללימודים הודיים, איראניים וארמניים.״ מאז התמזגות התחום של לימודי הודו ואינדונזיה בחוג בשנת 2012 שם החוג הוא "החוג ללימודי אסיה."

החוג ללימודי אסיה כיום:

לאחר שהמורים הוותיקים בני הדור הראשון יצאו לגמלאות, תפסה את מקומם קבוצה של מורים בני הדור השני והשלישי, רובם בוגרי החוג. עם אלה נמנים, בלימודי סין: פרופ' יורי פינס, המומחה להיסטוריה של סין ולהגות פוליטית סינית, פרופ' גדעון שלח, העוסק בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של סין הקדומה, פרופ' מיכל בירן, שמומחיותה בתחום יחסי סין ומרכז אסיה והשושלות הזרות בסין - בעיקר האימפריה המונגולית, ד"ר אורנה נפתלי, החוקרת את החברה והפוליטיקה בסין העכשווית וד"ר ליהי יריב-לאור, העוסקת בבלשנות הסינית המודרנית; בלימודי יפן – פרופ' ניסים אוטמזגין, שמומחיותו בתחום יפן העכשווית, תרבות פופולרית במזרח אסיה וקשרי יפן עם ארצות מזרח אסיה וד"ר דני אורבך, מומחה להיסטוריה צבאית ולהיסטוריה של יפן המודרנית.

החל בשנה"ל תשס"ט (2008/9) הקמנו את תוכנית החוג המשני בלימודי קוריאה, שהיא התוכנית היחידה בישראל שבה ניתן ללמוד לתואר בוגר בלימודי קוריאה. ב- 2013, הצטרפה אלינו ד"ר ג'ויון לי שעוסקת בספרות וחברה בקוריאה המודרנית. 

דרך ארוכה עבר החוג ללימודי אסיה מאז ראשיתו. זהו חוג ותיק – אך גם צעיר ודינאמי, המשלב מרצים ותיקים וחדשים, חוקרים מישראל שרכשו להם מקום של כבוד בקרב השורה הראשונה של קהילת החוקרים בעולם כולו וכן לא מעט חוקרים ומורים מחו"ל – כולל מארצות אסיה.

התחום של הודו ואינדונזיה, הנלמד כיום כמדור ראשי,  מציע תוספת משמעותית וחשובה של תחומי ידע על אזור רב-מימדים שהוא עשיר מאין כמותו במגוון של שפות ותרבויות. חוקרים ובהם פרופ' יגאל ברונר, פרופ׳ רונית ריצ׳י, ד״ר רותם גבע וד״ר אביתר שולמן וכן גימלאי החוג פרופ׳ דוד שולמן, ד"ר יעל בן-תור, וד"ר יוחנן גרינשפון – מלמדים וחוקרים במסגרת החוג ללימודי אסיה, ומתמחים בסוגיות מגוונות הכוללות קולוניאליזם בדרום אסיה, בהסטוריה תרבותית ואינטלקטואלית של דרום הודו, ספרות סנסקריטית, בודהיזם, הינדואיזם, מסורות תרגום, הסטוריה וחברה באינדונזיה ועוד .החוג מספק הכשרה במבחר משפות דרום אסיה- סנסקריט, הינדי, טלוגו, מליאלם וטמילית. החוג הוא היחיד בארץ בו ניתן ללמוד  את התחום של לימודי אינדונזיה ולרכוש את השפה האינדונזית. באוניברסיטה ישנו אנסמבל גאמלן שהצטרפות אליו פתוחה בפני התלמידים ומאפשרת להם להתוודע אל אינדונזיה גם דרך המוזיקה.

החוג ממשיך להתחדש ומורים נוספים צפויים להצטרף לשורותיו בשנים הקרובות.

תוכנית ההוראה שלנו בכל אחד מן התחומים לתואר הראשון ולתואר השני היא מגוונת ומצטיינת באיכותה. במקביל, הקמתה של הספרייה החדשה בשפות האסייתיות כיחידה נפרדת במסגרת הספרייה המרכזית למדעי הרוח והחברה בהר הצופים תורמת כבר עתה לביצור מעמדה של האוניברסיטה העברית כמרכז מחקרי חשוב בקנה מידה בינלאומי.

לפני שנים אחדות הוקם באוניברסיטה העברית מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה בזכותו הצלחנו להרחיב מאוד  את הפעולות התרבותיות והאקדמיות השונות – החל מהקרנת הסרטים וארגון מופעי תרבות מיפן, קוריאה וסין – וכלה בארגון כנסים אקדמיים. משאבי מרכז פריברג וכן משאבים נוספים מאפשרים לנו להעניק מלגות לימודים מלאות לתלמידי מחקר מצטיינים במסלולי הדוקטורט והמוסמך; אנחנו מעניקים גם מגוון של פרסי לימודים לתלמידים מצטיינים לתואר בוגר. החל בשנת 2011 התחלנו בתוכנית חדשה של לימודי קיץ אינטנסיביים בסין, שבה התלמידים המצטיינים בוגרי שנה ב' זוכים במלגות נסיעה לסין מטעם קרן פולונסקי. 

הצטיינות במחקר ובהוראה, אווירה של שיתוף בין סגל המורים והתלמידים, ופעילויות העשרה רבות שמעבר לשעות הלימודים מאפיינות את החוג מימיו הראשונים ועד ימינו. בזכות אלה זכה החוג ללימודי מזרח אסיה בפרס הרקטור לשנת תש"ע (2010) ליחידה המצטיינת באוניברסיטה כולה! 

כיום נמצא החוג ללימודי אסיה בעידן של שגשוג חסר תקדים. אנו גאים להמשיך בדרך זו, ומשתדלים להגיע להישגים נוספים בעתיד.