Table of Contents

צרו קשר

טלפון: 02-5883648

פקס: 02-5880326

דוא"ל: eastasia@savion.huji.ac.il

שעות קבלה: 
ימי ראשון: 11:00-14:00
ימי שני עד חמישי: 10:00-13:00

חדר: 4501
מזכירת החוג: גב' כנרת לוי

אירועים עתידיים

על אודות החוג ללימודי אסיה

-בחוג ללימודי אסיה לומדים וחוקרים את מדינות מזרח אסיה ודרום אסיה: סין, יפן קוריאה והודו 

-החוג ללימודי אסיה הוא החוג השני בגודלו בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית  

אנו מציעים תוכנית לימודים מובנית ומגובשת שבמרכזה לימודי שפה (סינית, יפנית קוריאנית, טיבטית ושפות הודו), לצד שורה של מבואות היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים על סין, יפן, קוריאה, והודו וכן קורסים ממוקדים המכסים מגוון רב של נושאים – החל מספרות וקולנוע ביפן וכלה בסוגיות אקולוגיות בסין; החל מכלכלה באסיה, דרך בודהיזם בהודו, סוגיות של החברה הקוריאנית וכלה בהיסטוריה מונגולית. תוכנית הלימודים שלנו תובענית – אך היא מקנה לסטודנטים בסיס איתן של ידע לשוני ועיוני המאפשר להם המשך מוצלח של חיים מקצועיים או אקדמיים בתחום.  

האזורים של מזרח אסיה ושל דרום אסיה נמצאים בשנים האחרונות במרכז הזירה הכלכלית והפוליטית בעולם כולו. סין, יפן קוריאה - במזרח אסיה, והודו - בדרום יבשת אסיה, מהוות כל אחת בפני עצמה גורם משפיע בזירה הבינלאומית. 

מעמדה של סין, אשר מיצבה את עצמה זה מכבר כאחת ממעצמות העל בזירה הבינלאומית, וחשיבותן של יפן, של קוריאה ושל הודו - מגבירים ומחזקים את השאיפה להבנה מעמיקה של התרבות, ההיסטוריה החברה והשפות של ארצות אלה. אנו גאים בהיותנו חלוצי התחום בישראל. מאז ימיו הראשונים של החוג באמצע המאה העשרים ועד ימינו, אנו מצליחים לשלב מסורת הוראה מפוארת עם דינאמיות ופתיחות, אשר ביחד מאפשרים לנו לשמור על רמה גבוהה של הוראה ומחקר בפתח המאה העשרים ואחת.

שמו של החוג שונה כמה פעמים במהלך שנות קיומו. עם הקמתו בשנת 1968 הוא נקרא "החוג ללימודי סין ויפן". באמצע שנות השמונים של המאה העשרים, שונה שם החוג ל"לימודי מזרח אסיה." מאז התווסף התחום של לימודי הודו וטיבט בשנת 2012 שמו הוא "החוג ללימודי אסיה."

החוג ללימודי אסיה כיום:

לאחר שהמורים הוותיקים בני הדור הראשון יצאו לגמלאות, תפסה את מקומם קבוצה של מורים בני הדור השני והשלישי, רובם בוגרי החוג. עם אלה נמנים, בלימודי סין: פרופ' יורי פינס, המומחה להיסטוריה של סין ולהגות פוליטית סינית, פרופ' גדעון שלח, העוסק בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של סין הקדומה, פרופ' מיכל בירן, שמומחיותה בתחום יחסי סין ומרכז אסיה והשושלות הזרות בסין - בעיקר האימפריה המונגולית, ד"ר אורנה נפתלי, החוקרת את החברה והפוליטיקה בסין העכשווית וד"ר ליהי יריב-לאור, העוסקת בבלשנות הסינית המודרנית; בלימודי יפן - ד"ר ניסים אוטמזגין, שמומחיותו בתחום יפן העכשווית, תרבות פופולרית במזרח אסיה וקשרי יפן עם ארצות מזרח אסיה. 

דרך ארוכה עבר החוג ללימודי אסיה מאז ראשיתו. זהו חוג ותיק – אך גם צעיר ודינאמי, המשלב מרצים ותיקים וחדשים, חוקרים מישראל שרכשו להם מקום של כבוד בקרב השורה הראשונה של קהילת החוקרים בעולם כולו וכן לא מעט חוקרים ומורים מחו"ל – כולל מארצות אסיה.

אנו מציעים תוכנית לימודים מובנית ומגובשת שבמרכזה לימודי שפה (סינית, יפנית קוריאנית, טיבטית ושפות הודו), לצד שורה של מבואות היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים על סין, יפן, קוריאה, והודו וכן קורסים ממוקדים המכסים מגוון רב של נושאים – החל מספרות וקולנוע ביפן וכלה בסוגיות אקולוגיות בסין; החל מכלכלה באסיה, דרך בודהיזם בהודו, סוגיות של החברה הקוריאנית וכלה בהיסטוריה מונגולית. תוכנית הלימודים שלנו תובענית – אך היא מקנה לסטודנטים בסיס איתן של ידע לשוני ועיוני המאפשר להם המשך מוצלח של חיים מקצועיים או אקדמיים בתחום.  

אנו ממשיכים להרחיב את תוכנית ההוראה שלנו. כך למשל, החל בשנה"ל תשס"ט (2008/9) הקמנו את תוכנית החוג המשני בלימודי קוריאה, שהיא התוכנית היחידה בישראל שבה ניתן ללמוד לתואר בוגר בלימודי קוריאה. התחום של תרבויות הודו וטיבט, שהצטרף אל תכנית הלימודים שלנו בשנת תשע"ב (2011/12)  מביא עמו תוספת משמעותית וחשובה של תחומי ידע על אזור רב-מימדים שהוא עשיר מאין כמותו במגוון של שפות ותרבויות. חוקרים ידועי שם ובהם פרופ' דוד שולמן, ד"ר יעל בן-תור, פרופ' יגאל ברונר וד"ר יוחנן גרינשפון – מלמדים וחוקרים במסגרת החוג ללימודי אסיה, ומתמחים בהסטוריה תרבותית ואינטלקטואלית של דרום הודו, ספרות סנסקריט, בודהיזם בטיבט והינדואיזם.החוג מספק  גם הכשרה במבחר משפות דרום אסיה- סנסקריט, הינדי, טלוגו, מלאיאם, טיבטית. החוג ממשיך להתחדש ומורים נוספים צפויים להצטרף לשורותיו בשנים הקרובות..

תוכנית ההוראה שלנו בכל אחד מן התחומים לתואר הראשון ולתואר השני היא מגוונת ומצטיינת באיכותה. במקביל, הקמתה של הספרייה החדשה בשפות האסייתיות כיחידה נפרדת במסגרת הספרייה המרכזית למדעי הרוח והחברה בהר הצופים תורמת כבר עתה לביצור מעמדה של האוניברסיטה העברית כמרכז מחקרי חשוב בקנה מידה בינלאומי.

לפני שנים אחדות הוקם באוניברסיטה העברית מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה בזכותו הצלחנו להרחיב מאוד  את הפעולות התרבותיות והאקדמיות השונות – החל מהקרנת הסרטים וארגון מופעי תרבות מיפן, קוריאה וסין – וכלה בארגון כנסים אקדמיים. משאבי מרכז פריברג וכן משאבים נוספים מאפשרים לנו להעניק מלגות לימודים מלאות לתלמידי מחקר מצטיינים במסלולי הדוקטורט והמוסמך; אנחנו מעניקים גם מגוון של פרסי לימודים לתלמידים מצטיינים לתואר בוגר. החל בשנת 2011 התחלנו בתוכנית חדשה של לימודי קיץ אינטנסיביים בסין, שבה התלמידים המצטיינים בוגרי שנה ב' זוכים במלגות נסיעה לסין מטעם קרן פולונסקי. 

הצטיינות במחקר ובהוראה, אווירה של שיתוף בין סגל המורים והתלמידים, ופעילויות העשרה רבות שמעבר לשעות הלימודים מאפיינות את החוג מימיו הראשונים ועד ימינו. בזכות אלה זכה החוג ללימודי מזרח אסיה בפרס הרקטור לשנת תש"ע (2010) ליחידה המצטיינת באוניברסיטה כולה! 

כיום נמצא החוג ללימודי אסיה בעידן של שגשוג חסר תקדים. אנו גאים להמשיך בדרך זו, ומשתדלים להגיע להישגים נוספים בעתיד.